בשבוע החולף המלחמה בעזה עלתה שלב, גם לפי אמירות מצד גורמים במערכת הביטחון הישראלית וגם לאור מהלכים קרקעיים שכבר החלו להתרחש בתוך רצועת עזה. השקל לא נשאר אדיש לך, וביום חמישי הוא נפל לשפל של כ-11 שנים כשהדולר נסחר ברמה של 4.08 שקלים. בשישי, השקל התחזק מעט, והדולר התייצב על 4.07 שקלים, אך עדיין נמצא בשפל של 11 שנים מול המטבע האמריקאי.
● אחרי קריסת המניה: ישראכרט סירבה לבקשת רשות התחרות להארכת המועד האחרון לעסקה עם הראל
● מענק של עד 20 אלף שקל לעסקים בשדרות ובעוטף: ההטבה החדשה של מזרחי טפחות
למרות רמת השפל, בשבוע האחרון נראה שהפיחות המהיר של המטבע הישראלי מתמתן. כך, בעוד שמתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר ירד שווי השקל בכ-6% מול הדולר בסך הכל, בשבוע שעבר הפיחות של השקל עמד על 0.3% בלבד. חשוב לציין, שהפיחות נרגע בין השאר על רקע הודעת בנק ישראל כי הוא יתערב בשוק המט"ח באופן פעיל, ואף הקצה לייצוב המטבע המקומי 30 מיליארד דולר שהוא עשוי למכור בשוק החופשי כדי לצנן ביקושים.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר ש"אנו עדים לבלימת הפיחות בשער השקל. תרחישים על השפעות המלחמה על המשק פורסמו על ידי גופים שונים בימים האחרונים ורובם העריכו כי התרחיש הסביר יותר הוא למלחמה מוגבלת בדרום ולרבעון אחד - מה שיאפשר למשק להתאושש בתוך שנה מתום המלחמה. כמובן, רמת אי הוודאות סביב התרחישים הללו גבוהה מאוד, אך כרגע זה מה שחושבים".
"בתחילת המלחמה הפיחות היה חריג"
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, אומר לגלובס כי "אם אני מסתכל על השינוי של השקל בשבוע שעבר הוא לא היה כה חריג בהשוואה למטבעות אחרים, בתחילת המלחמה הפיחות היה חריג אך עכשיו הוא פוחת בקצב מתון יותר". זבז'ינסקי מציין שיש התמתנות בפיחות של השקל כיוון שהתרחיש המרכזי של ישראל, שבו המלחמה נמשכת עד לסוף השנה ותתמקד בזירת הדרום, תורמת להתמתנות הפיחות, "החשש הקיים כבר מגולם בפיחות של השקל, כך שכל עוד אין אירוע חדש הפיחות יתמתן".
פן נוסף שמהווה גורם ממתן בשוק המט"ח הוא כמובן בנק ישראל, מנחם אומר כי "נראה כי בנק ישראל פועל, לפי הצהרתו, בשוק המט"ח. לא ניתן להעריך את ההיקפים והתזמונים וטוב שבנושא זה נשמרת עמימות, אך ניתן להבחין כי מאז הודעת הבנק פוחת השקל ב-3.3% כנגד הדולר. מדובר בשיעור נמוך, יחסית, להערכתי, בהתחשב בגורמים נוספים, דוגמת תיסוף קל של הדולר כנגד האירו, באירועים הביטחוניים ובהנחה כי השלכות רכישות השקלים של בנק ישראל כנגד יתרות המט"ח שלו תהיינה הדרגתיות".
זבז'ינסקי מדגיש שהפיחות של השקל אינו מעיד על חוסר הצלחת התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. הוא מסביר ש"מטרתו של בנק ישראל מעולם לא הייתה לגרום לייסוף בשער המטבע אלא לייצב את התנודות בו, לגרום לכך שהמסחר יהיה סדיר ובעל נזילות". התנודתיות של שער הדולר הייתה גדולה הרבה יותר ללא התערבות בנק ישראל, מציין זבז'ינסקי.
מנחם מסכם כי במבט קדימה וטוען כי יש עדיין הרבה השפעות סותרות סביב השקל, כך ש"גם אם הפיחות החד האחרון בשער השקל אכן יתמתן, התנודתיות שלו תיוותר גבוהה - הן בין ימי מסחר והן תוך יומית. פעולות בנק ישראל תשאפנה להגביל את התנודתיות הזו".
זבז'ינסקי מוסיף בנימה אופטימית כי נוכל לראות ייסוף בשער המטבע ב"רגע שהשוק יוכל לזהות סימנים שהמלחמה שמתקרבת לסיום ולא מתרחבת יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
