יום לאחר הצגת מתווה הפיצויים המחודש של משרד האוצר, בכירים במערכת הכלכלית קוראים לרה"מ הממשלה נתניהו ולשר האוצר סמוטריץ' לשנות את בסיס התקציב לשנה הבאה. במכתב פומבי, כ-300 כלכלנים בכירים הדגישו כי ישראל עומדת בפני משבר כלכלי, וקראו לנתניהו וסמוטריץ' לפעול בדרך אחרת.
"אתם לא מבינים את גודל המשבר הכלכלי שבפניו ניצבת כלכלת ישראל, עליכם לפעול בדרך אחרת", נכתב במכתב.
● פרשנות | בין האוצר ובנק ישראל: הצעדים שצריך לנקוט להגנת הכלכלה, ואלו שלא כדאי
● אחרי הביקורת הרבה שספג: משרד האוצר גיבש מתווה סיוע חדש. מה יקבלו העסקים
● סמוטריץ' העמיק את היד בכיס, אבל עדיין לא כל העסקים מרוצים
בין החתומים על המכתב נמצאים רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים והחשב הכללי; יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים; פרופסור יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר; פרופסור אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד; חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; פרופ' ג'וש אנגריסט, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021; פרופסור יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופסור מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל; פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית; ופרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב.
הצעד הראשון: עצירת העברת הכספים הקואליציוניים
במכתב קראו הכלכלנים לעצור באופן מיידי את כל הפעילויות 'שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי'. הכלכלנים הדגישו כי ישראל עומדת בפני אתגר גדול: "המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק. להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים".
לפי הכלכלנים, בראש ובראשונה יש לעצור את הכספים הקואליציונים, שעד לשעה זו לא פורסם מצד שום גורם מדיני על עצירתם או על הפניית כספים אלו לפעילות חשובה יותר, כמו שיקום העוטף.
רה"מ אמר לאחרונה כי הנחה את שר האוצר 'להכניס את היד לכיס' ואמר שהוא בעד הרחבת הוצאות הממשלה. המכתב ככל הנראה התייחס לדברים אלו בציינו כי "שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן".
מכתב הכלכלנים מגיע לאחר קריאות של מספר גורמים להסיט את תקציבי הכספים הקואליציונים למטרות דחופות יותר בשעת החירום הנוכחית. בראשם עומד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אשר הדגיש בהחלטת הריבית בשבוע שעבר כי "ההתנהלות התקציבית היא חשובה. בשלב הראשון יש לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים". הנגיד חזר ואמר לאורך מסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית כי על הממשלה לשמור על אחריות פיסקלית ושיש לשמור על "עלויות גיוס נמוכות של המימון הנדרש בתקופה רגישה זו".
תוכנית הפיצוי למשק, שהוצגה אתמול ע"י משרד האוצר, כוללת פיצוי רחב יותר לעסקים בכל הארץ ובייחוד לאזורים שנפגעו בדרום. אך כפי שנראה, הממשלה הנוכחית אינה ממהרת לשנות את התקציב ולהפנות כספים מיותרים למקרה צורך, אלא דווקא להגדיל את הגירעון, גירעון שלפי התרחיש הפסימי בשוק עלול לצמוח לכמעט 8% בשנה הבאה.
עוד הוסיפו הכלכלנים שיש לשנות לחלוטין את התקציב של שנת 2024, ו"לעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
