בשבוע שעבר הגישה התאחדות הקבלנים, ביחד עם החברות דניה סיבוס, אלקטרה בנייה ועץ השקד וגופים נוספים, עתירה מינהלית נגד החלטתן של עיריות בת ים, גבעתיים ורמת גן שלא לפתוח את אתרי הבנייה בתחומן.
● 111 כיתות לימוד בשישה אתרים: תוכנית המדינה לבתי ספר זמניים עבור המפונים
● התחנה שתקפיץ את החזר המשכנתה במאות שקלים בחודש
בתגובה שהגישו העיריות לבית המשפט, הן שוללות מכל וכל את הטענה שאין להן סמכות לעשות כן, ועומדות על דעתן שלא יפתחו את אתרי הבנייה.
בתשובה, שהוגשה באמצעות עו"ד אורי הברמן ממשרד שרקון בן עמי, נכתב: "החשש והחרדה של הציבור מלווים גם בזיכרון ההתפרעויות של ערביי ישראל בעת מבצע 'שומר החומות' ובחשש שמא התפרעויות דומות עלולות להתחולל גם בפעם הזו. זהו הרקע לקבלת ההחלטות. החשש המתואר עדיין תקף, למרות שעד כה התנהלותם של ערביי ישראל ראויה לכל הערכה, ויש לקוות כי כך תהיה גם בהמשך".
"לעירייה יש סמכות לעסוק בנושאי ביטחון"
באשר לשאלת סמכותם לסגור את האתרים, בעתירה נכתב כי לפי פקודת העיריות, "מדובר בסמכות כללית, היא אינה מפרטת כיצד ובאיזה אופן ניתן להפעילה, והיא נתונה לרשות, כל העת. רוחבה של הסמכות כרוחבו של התפקיד, עד שיש הרואים בהוראת החוק הזו כהוראה של נורמה חוקתית".
עוד נכתב כי "לעירייה יש סמכות לעסוק בנושאי ביטחון, לא רק בעת חירום אלא גם בעת שגרה, ואף לפעול במרחב הרשות על-מנת לשמור על שלום הציבור ולמנוע פעילות חבלנית עוינת".
עוד בעניין הסמכות טוענות העיריות כי לפיקוד העורף יש סמכות כללית בלבד, ואילו "לעירייה יש סמכות ספציפית לשטח הרשות המקומית שלה בלבד. יתרונה של עירייה הוא ביכולתה להיות קשובה ספציפית לרצון תושביה, ולהתאים את שירותיה לצרכיהם, לחששותיהם ולאופייה של העיר".
באשר לטענת העותרות כי סגירת אתרי בנייה מהווה אפליה בין עובדים באתרי בנייה לבין עובדים אחרים, נטען בתגובה: "טענת האפליה אותה טענו העותרים - אין לה מקום. איש לא הפלה בין אתרים או בין עובדים. אפליה היא התייחסות שונה אל שווים. התייחסות שונה למקרים שאינם נכללים באותה קבוצת שוויון איננה אפליה. לאתרי הבנייה יש מאפיינים ייחודיים המצדיקים את החרגתם ממכלול העובדים בתחומי הרשות. זאת ועוד, אפליה על-פי הגדרותיה הבסיסיות ביותר הן יחס שונה לאנשים שווים. ואילו כאן, העותרים כולם קבלנים אשר קיבלו את אותן ההנחיות באשר לעבודה באתרי בנייה, ללא הבדל בין אתרי בנייה פרטיים או ציבורים וללא אבחנה בין זהות הפועלים".
"כולנו נתונים בתוך האירוע"
באשר לאתרי הבנייה עצמם, העיריות מציינות כי "אין זה סוד כי אתר בנייה הוא מקור לחוסר ביטחון. לעתים באתרי בנייה מצויים גם שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), והיכולת לוודא שלא יגיעו לעבודה היא מוגבלת. באתר בנייה הפועלים זמינים לציוד שיכול לשמש לפעילת עוינת, שלא לדבר על ציוד מכני הנדסי (טרקטורים) אשר שימשו בעבר הלא מאוד רחוק לפיגועים... אתרי העבודה, בעיקר אלה בהם מבוצעת התחדשות עירונית, מצויים בכל אזוריה של העיר, בשכנות לבניינים אחרים, בשכנות לבתי ספר ובשכנות לגני משחקים.
"מעבר לכך, אתרי הבנייה יוצרים מטבעם רעש אשר מעלה חשש שמא לא יישמעו האזעקות (שלעתים לא נשמעות מספיק באזורים מסוימים). יש שם דפיקות וקדיחות שמלחיצות את הציבור. זאת ועוד, פעמים רבות פעילות בנייה מביאה לחסימה של הרחובות הקטנים, בעיקר בשל פריקת סחורות, יציקות וכיוצא באלה.
בשורה התחתונה, טוענות העיריות, "העותרים לא הצביעו על גורם אחר לו נתונה הסמכות להביא לסגירת אתרי בנייה בשל המצב הביטחוני. ולהשקפתם, אין איש הרשאי לסגור את אתרי הבנייה, ולכן האתרים אמורים לפעול במנותק מהאירועים במישור של ביטחון פנים".
עוד נטען כי הציבור עדיין נמצא בחשש כבד נוכח כניסה קרקעית אפשרית לרצועת עזה שעלולה להחמיר את המצב בארץ: "אין אנו מצויים בהליך של התאוששות מאירועי הבלהות של ה-7 באוקטובר. אנו נתונים כולנו נתונים בתוך האירוע ובהתהוותו, כאשר סופו לא ידוע. כל שידוע הוא שצפויים לכולנו עוד ימים קשים, ושהפתעות ואירועים קשים עוד יבואו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.