כל החורים במתווה הסיוע החדש של האוצר: העובדים והעסקים שנפלו בין הכיסאות

בתחילת השבוע הציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', את מתווה הפיצויים העדכני לעסקים שנפגעו כלכלית בעקבות המלחמה. מדובר בשיפור ניכר לעומת המתווה המקורי, אבל גם בתוכנית החדשה יש לא מעט חורים, שדרכם עלולים ליפול עסקים ועובדים אשר לא יזכו למענה משמעותי. ריכזנו כמה מהלקונות המרכזיות שעולות מחבילת הסיוע.

● כלכלנים בכירים לסמוטריץ' ולנתניהו: "אתם לא מבינים את גודל המשבר"
● שאלות ותשובות | למה זכאי שכיר ומה יקבל עצמאי? גלובס עשה סדר בזכויות המילואים
● עלות המלחמה למערכת הבריאות: כ-200 מיליון שקל לחודש

1עובדים מעל גיל פנסיה: בסיכון כלכלי מוגבר

בישראל ישנם כ-200 אלף עובדים מעל גיל 67, והמתווה אינו כולל התייחסות אליהם. לפי החוק, עובד מעל גיל פנסיה שמפוטר או יוצא לחל"ת, אינו זכאי לדמי אבטלה מהמדינה.

מניסיון העבר שנצבר במשבר הקורונה, אוכלוסייה זו נמצאת תחת סיכון כלכלי מוגבר. פעמים רבות מדובר בעובדים מוחלשים, שאין להם פנסיה של ממש, ועל כן הם חייבים להמשיך לעבוד בגיל מבוגר כדי להתפרנס.

מנכ"לית עמותת 121, טלי ניר, מסבירה את החשיבות במתן מענה לעובדים המבוגרים: "ישנם עובדים בגילאי 67 ומעלה שיתדרדרו לעוני מיידי במידה שיוצאו לחל"ת. ללא פנסיה, הם ייאלצו להתקיים מקצבת זקנה, שנעה בין 2,000 ל-2,200 שקל בחודש. בקורונה, אלה היו העובדים הראשונים שפוטרו או הוצאו לחל"ת". ניר מזכירה כי בקורונה העמידה הממשלה "מענקי הסתגלות" לאוכלוסייה זו. עובדים מבוגרים שאיבדו את פרנסתם קיבלו מענקים חודשיים של עד 4,000 שקל, לעובדים בלי פנסיה או עם קצבה נמוכה.

"צריך לשחזר את המנגנון הזה בעקבות המצב הנוכחי", קוראת ניר. לדבריה, "בזמן שכולם אבלים ונמצאים בחרדות קיומיות, חשוב שהממשלה לפחות לא תפקיר את העובדים ולא תכניס אותם גם לחרדות כלכליות".

2הגדלת הפיצויים לעצמאים - אך לא לכולם

המתווה החדש מגדיל משמעותית את הפיצויים, אבל לא לכולם. הנוסחה של משרד האוצר מחשבת את סכום המענק לעסק זכאי לפי גובה ההוצאות הקבועות של העסק (שכר דירה למשל) והוצאות השכר לעובדים. בחישוב הזה, נופלים בין הכסאות עצמאים שלא מעסיקים עובדים ואין להם הוצאות קבועות משמעותיות.

נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים), רועי כהן, מבהיר כי המתווה משפר באופן ניכר את מצבם של מרבית העצמאים. ואולם, הוא מתכוון להיאבק בוועדת הכספים של הכנסת על מתן פתרון לעסקים קטנים שמבנה ההוצאות וההכנסות שלהם אינו תואם את המתווה: "החור המרכזי שהציגו בפני נוגע לאנשים כמו מתווכים, יועצים ואחרים. יש להם מחזור הכנסות של 600-700 אלף שקל, אך אין להם הוצאות קבועות או עובדים. לפי המתווה, אם ההכנסה שלהם נפגעה דרמטית, הם יקבלו את הפיצוי הנמוך ביותר, של 14 אלף שקל".

3עובדים שעתיים: מעמד מסובך יותר משכר גלובלי

עובדים שמקבלים שכר לפי שעה עלולים למצוא את עצמם במעמד מסובך יותר מול הביטוח הלאומי, לעומת עובדים בעלי שכר גלובלי.

מדובר בעיקר בעובדים במשמרות, בענפים כמו הסעדה, הסעות ונותני שירות. בעסקים שסובלים מירידה בהיקפי הפעילות, עובדים שעתיים רבים לא מקבלים משמרות מאז תחילת המלחמה. כך, אותם עובדים יורדים למעשה לרמת הכנסה אפסית, אבל הם לא מפוטרים או יוצאים לחל"ת, ולכן גם לא זכאים לדמי אבטלה או פיצויים. בארגונים החברתיים מציעים שהמדינה תפצה את אותם עובדים לפי ההכנסה החודשית הממוצעת שלהם בחצי השנה האחרונה.

4משרתי מילואים: עדיין לא הושלמו תנאי המתווה

במתווה שעליו הודיע שר האוצר נכתב כי הוחלט על "הגדלת התשלום על יום מילואים ל-125% והקדמת התשלום כבר לסוף אוקטובר". אלא שבירור העלה כי ההודעה התייחסה למשרתי המילואים העצמאיים בלבד, למרות שהדבר לא צוין, וכי התוספת של 25% כבר קיימת בחוק. יחד עם זאת, יש כוונה לשנות את התנאים למשרתי המילואים אך טרם נקבע המתווה.

בביטוח לאומי לא מכירים שינויים אלו, וההודעה של המתווה החדש הביאה לגל של פניות אליהם. בביטוח לאומי הודיעו כבר לפני מספר ימים - יחד עם משרד הביטחון והחשב הכללי באוצר - כי התשלום למשרתי המילואים העצמאיים, אלו שלא עובדים וסטודנטים, יוקדם לתחילת נובמבר, בניגוד למצב הרגיל שבו אוכלוסייה זו מקבלת תשלום רק בסוף ימי המילואים. כלומר התשלום לא יועבר בסוף אוקטובר כפי שצוין בהודעה.

5העסקים הגדולים ביותר נשארים מחוץ לתמונה

עם המתנגדים הבולטים למתווה האוצר נמנו העסקים הגדולים ביותר בישראל. קיימים בארץ כ־100 עסקים בעלי מחזור הכנסות של מעל 400 מיליון שקל - לפי משרד האוצר. אלא שנתוני הלמ"ס סותרים את האוצר. שם מראים כי ישנם כ-700 עסקים בישראל ברמת הכנסות זו . אלה לא יהיו זכאים לתוכנית המענקים שהוכרזה - אף לא לפי המתווה המשודרג.

במקרה זה לא מדובר באמת ב"חור" בתוכנית שנוצר בשל חוסר תשומת לב, אלא במדיניות של האוצר. פקידי האוצר סירבו מהרגע הראשון למתן מענקים עבור עסקי ענק. זאת, בטענה שפיצוי משמעותי לעסקים אלה יעלה בסכומי עתק לקופת המדינה, וכי עדיף לתעדף בסיוע עסקים חלשים יותר.

עם העסקים שלא זכאים נמנים המעסיקים הגדולים ביותר במשק הישראלי. למשל, הראל ויזל, הבעלים של פוקס, שהיה מהראשונים להודיע על הוצאת עובדים לחל"ת מאז תחילת המלחמה, בעקבות הירידה בפעילות. העסקים הגדולים דרשו מהאוצר ליישם מודל חל"ת גמיש ("המודל הגרמני"), שיאפשר להוריד את העובדים למשרה חלקית, כמעט מבלי לפגוע בשכרם, תוך השתתפות המדינה. באגף התקציבים באוצר סירבו לכך בתוקף, וכאמור הוחלט על מתווה חל"ת מינורי ביותר.

6אין חל"ת מסובסד; פיצוי מופחת למובטלים חוזרים

בניגוד לתקופת הקורונה, במשרד האוצר סירבו לקדם מתווה חל"ת בסבסוד המדינה. כלומר, עובדים לא יוכלו לשבת בבית ולהתקיים ממענקים לטווח ארוך, אלא רק מדמי האבטלה הקבועים בחוק בכפוף למגבלות. מה שכן, באוצר הקלו באופן זמני את תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה. כך למשל, הוחלט על קיצור תקופת האכשרה המינימלית לשישה חודשי עבודה. למרות ההקלה, המשמעות היא שמי שלא שמר על רצף תעסוקתי לא יהיה זכאי לסיוע.

אם לא די בכך, אדם שכבר הוצא לחל"ת בקורונה יהיה זכאי לסיוע מופחת. לפי המנגנון, מי שהיה מובטל/בחל"ת בארבע השנים האחרונות, יקבל רק חלק מדמי האבטלה. בעיקרון, דמי אבטלה עומדים על כ-70% מהשכר הרגיל של העובד. במקרה של מובטל חוזר, שיעור התשלומים מהמדינה יפחת כך שהוא יקבל רק 85% מדמי האבטלה, כלומר התמיכה מהמדינה תעמוד על 59% מהשכר שהרוויח קודם לכן.