אחרי שהדולר זינק עד לשער של 4.08 שקלים ביום שישי האחרון (פיחות של 6% בשקל מאז תחילת המלחמה), כעת נצפית בשוק המט"ח מגמה הפוכה. הבוקר (ג') השקל התחזק לעומת המטבע האמריקאי עד לשער של 4 שקלים, ברוב הבוקר הדולר נסחר סביב רמה של 4.02 שקלים וכעת הוא מתחזק מעט ל-4.035 שקלים.
בבוקר האירו נסחר לעומת המטבע המקומי בשער של 4.28 שקלים, וכעת הוא עומד על 4.27 שקלים.
● "מה שלקח 25 שנה לבנות, קל להרוס": המומחית שבטוחה - כך אפשר לשקם את כלכלת ישראל
● המומחה שמעריך: זה מה שתעלה לישראל המלחמה
מה הוביל להתחזקות השקל? נראה שיש לכך מספר סיבות. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, העריך כבר בימים האחרונים כי השקל בדרך למגמת התחזקות. "נראה שאנו הולכים למלחמה מוגבלת שתתמקד בדרום ולא תימשך מעבר לרבעון האחרון של השנה. הצפי הוא שהמשק יוכל להתאושש מכך בתוך שנה מרגע שהמלחמה תסתיים", אמר לגלובס.
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר, הוסיף כי השוק מתחיל להרגיש ודאות מסוימת לגבי העימות: "המלחמה מתפתחת ככל כנראה ללא הסלמה של ממש בצפון, והשוק מבין שהסתבכות בלחימה בעזה לא מתרחשת כעת, זאת גם אם הפעילות הצבאית תימשך". כך הסיכון פוחת בקשר למלחמה בדרום ככל שהזמן עובר והלחימה לא מסלימה, הוא מסביר.
הגורם השני הוא כמובן בנק ישראל, שעומד במרכז העניינים. הבנק המרכזי הצביע מספר פעמים על הפיחות במטבע כבעיה המרכזית לכלכלה הישראלית. הבנק אף החליט בשבוע שעבר לא להוריד את הריבית במשק, כדי שפעילותו בשוק המט"ח (מכירת דולרים אגריסבית בסכום של עד 30 מיליארד דולר) לא תיפגע בשל הורדת הריבית.
גם סיבות חיצוניות
יש גם סיבות חיצוניות, אם כי השפעתן חלשה יותר. המרכזית שבהן היא הודעת הריבית בארה"ב מחר (ד') כאשר על-פי הערכות הריבית תישאר ללא שינוי, אך קיים חשש מהתבטאות של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, שתצביע על עלייה נוספת בעתיד. "הנתונים האחרונים תומכים ברובם בהמשך ריסון מוניטרי קרי - הריבית עוד עשויה לעלות, אומנם לא במועד הקרוב, אך לא ניתן לשלול כי תעלה עד סוף השנה, והדבר יתמוך בדולר ויפעל לפיחות השקל כנגדו", מציין מנחם.
הכלכלנים צופים אופטימיות מסוימת בשווקים, כאשר כץ הסביר כי כל יום שבו אין הסלמה בצפון, הסיכון במשק הישראלי הולך ופוחת. מנחם מצידו סבור כי הייסוף יימשך. "בשל הסיבות שציינתי, יש סבירות גבוהה להמשך התחזקות השקל. מחר תהיה יותר ודאות על עתיד השקל לאחר החלטת הריבית של הפד, שבעקבותיו צפויה תנודתיות", אמר לגלובס.
חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, מוסיף כי "האתגרים והסיכונים של כלכלת ישראל משמעותיים ביותר, כפי שבא לידי ביטוי גם באזהרות של חברות הדירוג. בראייה קדימה, הממשלה חייבת לפעול לגיבוש תקציב חדש לשנת 2024. ברור שהתקציב הקיים אינו רלוונטי, גם מצד ההוצאות וגם מצד ההכנסות, ונדרש שינוי יסודי בסדרי עדיפויות לאומיים. הכיוון של כלכלת ישראל והדולר בראייה קדימה תלויים ביכולת של הממשלה לגבש תקציב הכולל שינוי יסודי של סדרי עדיפויות לאומיים והסטת תקציבים קואליציוניים לתקציבים מעודדי צמיחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
