היוזמה ל"מסלול ירוק" להבאת עובדים זרים – והקשיים המשפטיים

משרד הבינוי והשיכון והקבלנים משלבים ידיים בימים האחרונים במאמץ לאפשר הבאת עובדים זרים לישראל, גם שלא במסגרת הסכמים בילטרליים בין ישראל למדינות זרות, כפי שנעשה עד היום; זאת במטרה לזרז עד כמה שניתן את הבאתם של עובדים זרים לענף, הסובל בימים אלו ממחסור חמור. הבעיה: הבאת עובדים שלא במסגרת הסכמים כאלו עשויה לפגוע ביכולתה של המדינה לוודא כי לא נעשות במסגרת הבאת העובדים הזרים עבירות הקשורות בסחר בבני אדם.

● 90 אלף פועלים פלסטינים עובדים בבניין. מי יחליף אותם?
● רמת גן, גבעתיים ובת ים לבית המשפט: בסמכותנו לסגור אתרי בנייה
● המדינה צפויה לאבד 30 מיליארד שקל הכנסות ממקרקעין. וזו רק ההתחלה

כידוע, מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" לפני כשלושה שבועות, נעצרה כמעט לחלוטין כניסתם של פועלים פלסטיניים לתחומי ישראל. פועלים אלו היוו עד למלחמה חלק גדול ומשמעותי מפועלי הבניין בישראל, ודאי בתחום "העבודות הרטובות" (העבודות באתרי הבנייה עצמם), ומספרם הגיע לכ־90 אלף פועלים מיהודה ושומרון ומעזה, לא כולל שוהים בלתי חוקיים מיו"ש.

לכל הגורמים הרלוונטיים ברור כי נדרש מקור חדש, לכל הפחות זמני, של פועלים שיתפסו את מקומם של העובדים הפלסטיניים, ולצורך כך, אף אושרה החלטת ממשלה לאחרונה להגדלת מכסת העובדים הזרים מ־30 אלף כיום ל־50 אלף עובדים. אלא שמספר זה עלול שלא להספיק - מה גם שמתווה הבאת העובדים הזרים נעשה במסגרת הסכמים בילטרליים, שיישומם אורך חודשים, בעוד הענף זקוק לעובדים עכשיו. במשרד הבינוי והשיכון פועלים ליצירת מסלול מהיר להבאת העובדים, אלא שכאמור, הוא נתקל בהתנגדות מצד משרד המשפטים.

"נגיע למקומות שנשלם עליהם מחירים גבוהים אחר כך"

הן בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכספים של הכנסת, בנוכחות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ומנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן, והן בדיון מקביל בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עלה הנושא הזה והוצג בפני חברי הכנסת והנוכחים. המטרה: לייצר מסלול עוקף להבאת עובדים זרים, שיאפשר את כניסתם לישראל ואת תחילת עבודתם בענף הבנייה בתוך זמן קצר.

בדיון בוועדת הפנים ציינה עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת המחלקה לסחר בבני אדם במשרד המשפטים, את השיקולים והערכים שיש להתחשב בהם במסגרת דיון בסוגיה - מצד אחד המלחמה והמשבר בענף הבנייה, והחשיבות הרבה במציאת פתרונות דחופים, ומהצד השני ישנם שיקולים של מניעת סחר בבני אדם וגביית דמי תיווך לא חוקיים, שהמדינה מחוייבת לשקול, בהתאם לדין הבין־לאומי ולשורת החלטות ממשלה בנושא, וטענה כי בכך עוסקים הגורמים הרלוונטיים בכל העת בימים אלה, "כדי שלא נגיע למקומות שנשלם עליהם מחירים ושיפגעו בנו אחר כך. אנחנו מנסים למצוא את האיזון".

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, אם למדינה ישנו פילוח באשר למדינות שבהן רמת השמירה על החוקים הבין־לאומיים נגד סחר בבני אדם גבוהה יותר, שמהן ניתן יהיה להביא עובדים זרים, אמרה עו"ד דומיניץ כי ישנו דירוג מסודר בנושא אצל משרד המשפטים, אך לדבריה, "פועלים מהמדינות הללו לא ירצו להגיע לישראל". עוד ציינה כי הסוגיה נמצאת כל העת על שולחן הוועדה, והבהירה כי הסוגיה תובא לדיון ושיח פנים ממשלתיים תוך השמעת עמדת משרד המשפטים.

יו"ר הוועדה אשר קבע כי הוועדה תכונס שוב לדיון מעקב בנושא, לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא, והפציר בנציגי המשרדים לעשות הכול כדי לאפשר הכנסה של כמה שיותר עובדים זרים בתוך זמן קצר: "אתם צריכים להביא את הפתרונות", אמר לנציגי המשרדים. "אם היוצא מן הכלל, כדוגמת יצירת מסלול ירוק כזה, תחום בזמן, בהגדרה, נובע ממציאות שאף אחד לא צפה ונוגע לחוסן הלאומי ולמשבר דיור אדיר, לקריסה כלכלית - צריך למצוא את הדרך לייצר סוג כזה של החלטה, לתקופה מוגבלת, ובמלחמה שלא הייתה כמותה כאן מעולם כנראה".

אשר הוסיף כי "צריך לייצר מסלול ירוק ממקומות שבהם אין סכנה לייבא עובדים שינוצלו. יש תקדים כזה במדינות האיחוד האירופי, וזהו הזדמנות שאנחנו צריכים לנצל. אני מבקש שתתקיים התכנסות של אנשי המקצוע הבכירים ביותר, ואני פונה גם לראש הממשלה - אני יודע שהוא עסוק, אבל צריך פה להטיל על מישהו מהשרים את האחריות להזיז את העניין הזה".

לאחר מכן, פנה שוב לנציגי המשרדים ואמר: "אל תפילו את זה רק על השרים: שומרי הסף, הפקידים, תפקידם גם להגיד שזה הזמן שבעל הבית ישתגע, שזה הזמן למצוא את הפתרונות. אני מבקש מכם לזהות שזה זמן חירום, ולתת כלים לא רגילים, כל עוד הם מוגבלים בזמן ונעשים בצורה המיטבית. צריך לאפשר שיבואו לכאן עובדים מעשר מדינות במקביל, צריך לפתוח את האפשרות לעובדים להגיע מכל המדינות שאין לנו בעיות ביטחוניות איתן. תפתחו את השוק, תנו לאנשים לעשות את זה. תפקחו כמה שאפשר - אני רוצה שבישיבת הוועדה הבאה תהיה בשורה שמדינת ישראל פותחת את שערי המדינה לעובדים זרים".

בעקבות הדיון בוועדה פנה ח"כ אשר ישירות לשר הפנים, משה ארבל, במכתב שבו הפציר בו לקדם את אותו מסלול נוסף להבאת עובדים זרים עבור ענף הבנייה. לדבריו, "בימים אלה מתגבשת החלטת ממשלה לייבוא עובדים זרים עבור ענף החקלאות. אבקש לכלול בה את הגמשת הכללים גם לגבי ענף הבנייה, ובכך נחסוך זמן נוסף ויקר לעתיד הדיור של מדינת ישראל".

"42 אלף עובדים זרים יגיעו מהודו"

במהלך הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ציין נציג משרד החוץ, חגי שריר - מנהל מחלקת צפון־מזרח אסיה במשרד, כי ההסכם הבילטרלי עם הודו נמצא רגעים לפני חתימה סופית. "תרגום ההסכם הושלם, והוא כבר עבר את אישור הפרלמנט בהודו, הוא עבר שם את כל התהליכים הנדרשים. אנחנו לוחצים על כל הגורמים הרלוונטיים כדי שההסכם ייחתם עוד השבוע. אנחנו עושים הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר".

בנקודה זו, ציין ח"כ אלי רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים (הדיון בוועדת הפנים התקיים בשיתוף הוועדה המיוחדת), כי לפי עדכון שקיבל משר החוץ אלי כהן, ישנו כבר סיכום מול הודו להבאת 42 אלף עובדים זרים, כהקצאה ראשונה, לכל ענפי המשק שבהם חסרים עובדים זרים ולא רק לענף הבנייה. כזכור, שר הכלכלה והתעשייה ח"כ ניר ברקת הצהיר כי הוא פועל להבאת 160 אלף עובדים זרים לכלל הענפים במשק, מהודו, מווייטנאם וממדינות נוספות.