עצירת דיבידנדים וחשיפה לנדל"ן: הבכיר לשעבר בבנק ישראל מסביר מה כדאי לעשות עכשיו

בימים האחרונים החלו בבנק ישראל להעביר לבנקים מסר לפיו עליהם לבחון את מדיניות חלוקת הדיבידנד שלהם בגין רווחי הרבעון השלישי של השנה, כאשר במערכת הבנקאית היו אף שטענו שקיבלו מסר לעצור לחלוטין את חלוקת הדיבידנד. זאת, בשל המצב הביטחוני שמוסיף קושי למשקי הבית שכבר כורעים תחת נטל עליית הריבית, הירידה הצפויה בפעילות הבנקים ואולי גם בשל הנראות הציבורית של חלוקת דיבידנדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

● בעקבות המלחמה: בנק ישראל בוחן את עצירת חלוקת הדיבידנדים בבנקים 
● צבי סטפק, פרשנות | המומחה שמעריך: זה מה שתעלה לישראל המלחמה

מסרים כאלו הועברו בימים האחרונים לראשי הבנקים, וחודדו בשיחת זום שנערכה ביום שני בין המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי לבין בכירים בבנקים. כידוע, בנק ישראל אינו מורה לבנקים לעצור חלוקת דיבידנד או אף לצמצם אותו, אך הוא בהחלט יכול להעביר להם מסר בנושא, כפי שקרה בתקופת הקורונה, אז בעקבות שיחות דומות עצרו הבנקים לחלוטין את חלוקת הדיבידנדים בשנת 2020 וחזרו לשתף את בעלי המניות ברווחיהם רק בקיץ 2021. 

מי שהיה אחראי אז להעברת המסר למערכת הבנקאית היה יאיר אבידן, המפקח על הבנקים באותה תקופה. "בתקופת הקורונה הייתה לשאלת הדיבידנדים משמעות בשני ממדים. פעם אחת ברמת אי הוודאות - כשלא היה ברור לאיזה עומק המשבר ייכנס והאם הוא יביא להפסדים לבנקים, ופעם שנייה באשר לחשיבות של הבנקים ולהון שלהם כדי לתמוך ביציאה מהמשבר ובליווי שלו", אומר אבידן בשיחה עם גלובס. 

"כרגע אם אני מסתכל על האנלוגיה, מעבר לזה שאנחנו באירוע מקומי ולא כלל עולמי כמו בקורונה, ישנה אי ודאות לאן וכיצד יתפתח המשבר. בנוסף, צריך לזכור שיש הבדל אם זה תרחיש מקומי בעזה שיכול להתפתח לתרחיש צפוני, או שחלילה יש תרחיש בו מעורבות מדינות אחרות, לאו דווקא אלה השכנות לנו", הוא מוסיף. 

האם גם כעת יש מקום למסר דומה מצד הפיקוח על הבנקים?
"אינני יודע מהו המסר שהועבר לבנקים בנוגע לחלוקת דיבידנד. בתקופה מורכבת זו, עם אי הוודאות הקיימת, יש בהחלט מקום לשקול בגישה שמרנית את ניהול ההון ובתוך זה את מדיניות חלוקת הדיבידנד. עם זאת, יש הבדל בין ציפייה שלא לחלק דיבידנד לבין ציפייה לניהול הון שמרני. כלומר יש הבדל בין לא לחלק כלל כציפייה לבין לשקול את מדיניות הדיבידנד ולנקוט גישה שמרנית - לדוגמה הפחתת שיעור חלוקת הדיבידנד ברבעון הקרוב בהשוואה למדיניות ולנוהג ברבעונים האחרונים". 

נזכיר כי באופן היסטורי במרבית הבנקים מדיניות חלוקת הדיבידנד היא 40% מהרווח, כשבדיסקונט היא עמדה עד לרבעון הראשון השנה על 20% (ועלתה ל-30% ומהרבעון הבא אמורה לטפס ל-40%) ובבינלאומי על 50%. כאשר הוא רמז להם שהם יכולים לחזור לחלק דיבידנדים, הזהיר הפיקוח על הבנקים תחת אבידן כי מבחינתו חלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי שנת 2020 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני. 

כעת הוא אומר כי גישה שמרנית מצריכה לכל הפחות שהבנקים יבחנו את מדיניות ניהול ההון והדיבידנד שלהם. 

"הפיקוח על הבנקים בהחלט יכול להעביר לבנקים מסרים וציפיות בתקופה רגישה זו בדבר אופן ניהול ההון על מנת שזה יעשה בצורה קפדנית וכי חלוקת דיבידנד בתקופה כזו אינה בהכרח גישה שמרנית. ההערכה הסובייקטיבית שלי, מאי ידיעה לגבי המסר שהועבר, אם הועבר, לגבי הרבעון השלישי היא שככל שיחלקו דיבידנד זה יהיה בשיעורים נמוכים מאלה שנהגו עד כה", אומר אבידן. 

לצד זאת, במבט חיובי, הוא מציין כי קיימת משמעות וערך לבחון את היקף חלוקת הדיבידנד ברמה השנתית ופחות ברמה של הרבעון הנוכחי. "אני מניח שרמת הוודאות תעלה כשיתברר מול איזה תרחיש המדינה והמשק מתמודדים", מציין המפקח לשעבר.

"המערכת הבנקאית תצטרך לתמוך בהקמת תשתיות ובבנייה"

בשבוע שעבר, כאשר הודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון כי ריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי, הוא שב כמה פעמים וציין עד כמה המערכת הבנקאית בישראל איתנה, וכמה הכלכלה הישראלית יציבה. אבידן מסביר כי יהיה צורך ביציבות הזו וביכולותיה של המערכת הבנקאית להתגייס לשיקום המשק וגם מעלה צעדים נוספים שעל הפיקוח על הבנקים לנקוט. 

"בהסתכלות צופה פני עתיד, כמעט בכל תרחיש שלא יהיה, המערכת הבנקאית תצטרך לתמוך בהקמת תשתיות ובבנייה, ואני מעריך שזה יהיה בעלות של מיליארדי שקלים רבים. בהיבט זה, ככל שהחשיפה של המערכת הבנקאית לבינוי, נדל״ן ותשתיות תעלה, יהיה מקום שהפיקוח על הבנקים יבחן את אפקטיביות מגבלת החשיפה לנדל״ן על מנת לאפשר את תמיכת הבנקים בקימום המשק, חשיפה לגביה חלק מהבנקים עלולים להתקרב למגבלה של 20% (מתוך תיק האשראי, ר"ו)". 

בימים אלו הפעילות בענף הנדל"ן והתשתיות הישראלית כמעט משותקת בעקבות המלחמה, בין היתר לאחר שנעצרה כניסת פועלים פלסטיניים לישראל לאחר מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר.

אבידן מוסיף כי קיימת חשיבות לתמיכת המדינה בכל אותם עסקים שהיו פעילים לפני המלחמה ונפגעו כתוצאה ממנה, לצד סיוע וליווי של המערכת הבנקאית. ככל שכך, זה יאפשר צמצום הפגיעה בעסקים וחזרה יותר מהירה לשגרת עסקים כרגיל, ובתרחיש זה, הפגיעה במערכת הבנקאית תצומצם, כאשר, המערכת הבנקאית יציבה וערוכה לטיפול גם בתרחישים שאינם תרחישי תוכנית עבודה".

גידול בהוצאות להפסדי אשראי

הפגישה בין המפקח על הבנקים לראשי המערכת בנושא הדיבידנדים מגיעה זמן קצר לאחר שפגישה עם החשבונאים שנערכה לפני כמה ימים הבהירו בפיקוח על הבנקים כי הם מצפים שהבנקים יגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי, אותן כריות ביטחון שיאפשרו לבנקים להתמודד עם לווים שלא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות שנטלו. בנק לאומי כבר הודיע כי יפריש לאחר השיחה ברבעון הנוכחי בין 800 מיליון שקל ל-1.1 מיליארד שקל, ויתכן כי גם בנקים נוספים ידווחו בימים הקרובים עם הפרשות גדולות. 

"הדוחות של הרבעון השלישי ברמה של ההפרשות להפסדי אשראי ישקפו שיעור גבוה יותר בהשוואה לשיעורי ההפרשה ברבעונים האחרונים", אומר אבידן. "ככל ומצב הלוחמה ימשך והיקף הפגיעה יעלה, נצפה להמשך גידול בשיעור ההפרשות הפרטניות (בשונה מהקבוצתיות) בגין לווים ספציפיים לגביהם תהיה הרעה. עם זאת, סביר להניח שרוב ההפרשות להפסדי אשראי ברבעון השלישי יהיו הפרשות קבוצתיות ולא לתאגידים שכשלו או לווים פרטיים", הוא מציין.