בכירים בתחום ההגנה במערב חוששים מכך שבעת שישראל נמצאת במלחמה, במקביל למלחמת המערב נגד רוסיה על ידי שליחה שלו בדמות אוקראינה, לא יהיו מספיק פגזים וסוגי חימוש אחרים כדי להחזיק את שתי בנות הברית במצב של מוכנות מבחינת תחמושת.
● שאלות ותשובות | טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מתימן: האיום החדש על ישראל
● "עד 3,000 רקטות ביום": האלוף שמסביר - זה מה שיקרה אם תהיה מלחמה גם בצפון
הנושא הזה מטריד את קובעי התוכניות של נאט"ו, אף שישראל אינה חברה בברית ורק מדינות בודדות באירופה מספקות לה ציוד צבאי.
אבל נאט"ו וחברותיה האירופיות מושקעות מאוד בתמיכה באוקראינה נגד הפלישה הרוסית, והסיכוי לקיומן של שתי מלחמות לוהטות ביחד, שיצרכו נשק וחימוש מאותם מאגרים או מאותן שרשראות אספקה, מתחיל להטריד את הפקידים.
מובן שיש חששות לגבי תחרות על משאבים צבאיים בגלל יכולת ייצור מוגבלת, אמר גורן מרטנסון, מנכ"ל מנהל חומרי ההגנה השבדי, סוכנות המטפלת בכל נושא הרכש עבור משרד הביטחון במדינה. "יהיה צורך נוסף ביכולת הייצור המוגבלת הזו באירופה ובארה"ב".
מרטנסון דיבר בשולי פורום התעשייה של נאט"ו, אירוע הנערך מעת לעת ובו נפגשים פקידי ממשלה, קציני צבא ובכירים ומנהלים מתעשיות הנשק. הפעם משך המפגש למעלה מ-800 נוכחים. שבדיה אירחה את הפגישה כמועמדת לחברות בנאט"ו, המקווה להפוך בקרוב לחברה מלאה.
התפוקה עדיין נמוכה
מאז שרוסיה החלה בפלישה הגדולה שלה לאוקראינה לפני כ-20 חודשים, קבלני ביטחון במדינות המערב הגבירו ייצור, אבל התפוקה עדיין נמוכה מכמויות התחמושת והציוד שמופעלים בשדות הקרב של אוקראינה.
תעשיות הביטחון של חברות נאט"ו חסרות יכולת עודף ייצור מספקת כדי להגיב למשברים כמו בימינו, כך אמר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, לבאי המפגש. "אנחנו זקוקים ליותר מזה כדי לוודא שיש לנו הייצור כשנצטרך אותו".
רוב החברות מייצרות בהספק מקסימלי בבתי החרושת הקיימים שלהן, והשלב הבא יהיה השקעות חדשות, כך אמר אסה ראוטלינקו, מנכ"ל חברת החימוש הפינית Patria. הקמת מפעלים חדשים יכולה לקחת בין שנתיים לחמש שנים, הוסיף.
כשהביקוש עולה בקצב מהיר מהייצור, המחירים של חלק מהמוצרים זינקו. פגזי ארטילריה סטנדרטיים של נאט"ו בקוטר 155 מ"מ, אחד מסוגי החימוש הבסיסיים ביותר במערב, עלו לממשלות כ-2,100 דולר ליחידה לפני פלישת רוסיה לאוקראינה בשנה שעברה, כך אמר האדמירל ההולנדי רוב באואר, היועץ הצבאי הבכיר ביותר לסטולטנברג בפורום של נאט"ו.
מחיר הפגזים האלה, שבאואר מגדיר כ"אחד האובייקטים הנחשקים ביותר בעולם בימים אלה", זינק פי ארבעה, לכ-8,400 דולר, אמר.
פוליטיקאים ביקשו מהיצרניות להגביר את יכולת הייצור ולהגדיל את התפוקה. "אם אני הייתי התעשייה, הייתי קורא את התמונה בחדר ומגביר ייצור", אמר ראש ממשלת אסטוניה קאיה קלאס, בבריסל.
בכירים בתעשייה אמרו שהם צריכים הבטחות שהביקוש לא יירד כשייגמרו העימותים המזוינים, מה שמדגיש את ההשקעה שצריכות לעשות החברות כפי שעשו בעבר.
"שני הצדדים צרכים לשחרר את אחיזת החנק שפוגעת בשניהם ולהפסיק לחכות שהצד השני יזוז ראשון", אמר באואר.
ארה"ב החלה בחודשים האחרונים לנוע על ידי הזרמת מיליארדי דולרים לבתי חרושת שעברו שיפוץ לטובת ייצור עוד רקטות, טילים, פגזים ומנועי רקטות. ארה"ב העניקה חוזים ב-25 מיליארד דולר כמעט לחימוש אוקראינה וחידוש המלאי של ארה"ב.
ביל לפלאנט, מנהל הרשת של משרד הביטחון האמריקאי, קורא בשבועות האחרונים למדינות אירופה לחתום על חוזים נוספים כדי לעודד את התעשייה.
ממשלות אירופיות ביצעו כמה הזמנות, אבל לא בקנה המידה של הפנטגון. האיחוד האירופי הבטיח באביב לספק לאוקראינה מיליון פגזים תוך שנה, אבל בינתיים לא נראה שיעמוד ביעד הזה, אמר קלאס.
שבדיה ושלוש מדינות נורדיות אחרות הכריזו מוקדם יותר השבוע על הזמנה נדירה של כמה מדינות יחד עבור פגזי 155 מ"מ המיועדים לקייב, בשווי כולל של כ-54 מיליון דולר. במחירים שציין באואר מנאט"ו, מדובר בסכום המספיק עבור פחות מ-7,000 פגזים.
מרטנסון מסוכנות הרכש השבדית, שהובילה את ההזמנה, אמר שהיא עשויה להתרחב או להוסיף מדינות נוספות.
הקריאה של ממשלות אירופיות לתעשייה להשתתף באחריות על השקעות לפני שנחתמים החוזים אינה במקומה, אמר ראוטלינקו מ-Patria. "אנחנו לא יכולים לעשות זאת ללא צפי לגבי הביקוש בטווח הארוך - אלה לא מוצרים קמעוניים", אמר.
מה שמוסיף לאי-ודאות, אמר ראוטלינקו, הוא שהלחץ מהסכסוך במזרח התיכון עדיין לא חילחל לדיונים של תעשיית הביטחון באירופה. האירופים אולי יראו את המלחמה כבעיה של ישראל וארה"ב בעיקר, אבל זו תהיה מבחינתם שגיאה.
"הכול קשור", הוא אמר. "אם ישראל תקבל עזרה מהמאגרים של ארה"ב, זה יירד ממקום אחר".
בינתיים בשתי המלחמות נעשה שימוש בסוגי חימוש שונים, אבל זה עלול להשתנות אם הלוחמה בישראל תתפשט לזירות אחרות.
ארה"ב היא הספקית הגדולה ביותר של ציוד צבאי וחימוש לישראל, למרות שגם גרמניה היא ספקית גדולה, על פי מכון מחקר השלום משטוקהולם.
מנהלים בכירים מלוקהיד מרטין, RTX, בואינג ואחרים היו באירוע של נאט"ו, וביחד יש לחברות האלה מאות עובדים בישראל. הם עובדים על יוזמות משותפות כמו מערכת כיפת ברזל הישראלית להגנה נגד טילים.
"הצד הארטילרי במוקד"
החברה General Dynnamics, יצרנית פגזי הארטילריה הגדולה ביותר בארה"ב, אמרה שהיא צופה שהמלחמה בישראל תגביר את הביקוש הגבוה בלאו הכי בגלל המלחמה באוקראינה.
"הדבר החשוב ביותר להדגיש, וזה עניין בולט, זה הצד הארטילרי", אמר מנהל הכספים בחברה ג'ייסון אייקן על מימון נוסף בגובה 106 מיליארד דולר שביקש הבית הלבן, וכולל תמיכה נוספת באוקראינה ובישראל וכן בטייוואן. "המצב בישראל יפעיל על הביקוש הזה לחץ רק כלפי מעלה".
הפנטגון הפנה לישראל מצבורי פגזים שנועדו השנה לחידוש מלאי הכוחות האמריקאיים באירופה, כך אמר השבוע פקיד ביטחון אמריקאי בכיר.
בואינג האיצה משלוחים לישראל בתחילת הסכסוך האחרון, כולל פצצות בקוטר קטן וערכות חימוש ישיר שהופכות אותן לחימוש מדויק יותר. באופן שגרתי, נשלחות פצצות כאלה על גבי ספינות, אבל בגלל שכבר הייתה הזמנה ישראלית קיימת לפצצות אלה, הן הוטסו לישראל.
ב-General Dynamics אומרים גם שהצליחו להגביר את הייצור של פגזי ארטילריה וסוגי חימוש אחרים מהר ממה שציפו, בעידוד ההשקעה של הפנטגון בבתי חרושת חדשים. החברה שואפת להגיע לייצור של מיליון פגזים בשנה, עלייה של פי חמישה ביכולת הייצור.
מכירות ביחידת הקרב של החברה, המעסיקה יותר מ-2,000 עובדים באירופה, היו צפויות להיות בגרף שטוח השנה במקרה הטוב. במקום זה הן כבר בעלייה של 15%, הודות להזמנות פגזים, וכן נגמ"שים וגשרים צבאיים. "בכנות, אנו לא חושבים שהביקוש הזה הולך לרדת", אמר אייקן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.