קרוב ל־2,000 עובדי סיעוד זרים עזבו מאז תחילת המלחמה: איך המדינה נערכת למחסור?

סיפוריהם של המטפלים הסיעודיים בקשישים באזור עוטף עזה הפכו כבר מהיום הראשון ללחימה לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי מהקרב. המטפלת שישבה עם זוג קשישים במשך 30 שעות בממ"ד כשמחבלים מסתובבים בבית. המטפל והמטפלת שנרצחו כאשר דבקו במטופליהם ולא ברחו אף שיכלו. המטפלים שלא ירדו למקלט משום שלא יכלו לשנע אליו את המטופלים שלהם. אלה רק חלק מהסיפורים. 

● ענף ההייטק ניסה להתאושש מחוסר הוודאות במשק, ואז הגיעה המלחמה 
● משבר כוח-האדם: הממשלה אישרה כניסת 5,000 עובדים זרים בחקלאות 

"נרצחו אצלנו חמישה מטפלים - שניים מסרי לנקה ושלושה מהפיליפינים", אומרת עינת אליאב מתאגיד "דורות ראשונים" באשקלון, שעוסק בהשמת עובדים בדרום, בדגש על עוטף עזה. "למרות זאת, הרוב המוחלט של המטפלים לא עזב את משרותיהם. המחויבות שלהם למטופלים ראויה להערצה".

בכל זאת, גם אם אלה לא הרוב, היו מטפלים שמיד לאחר האירועים הגישו בקשה לעזוב את ישראל לצמיתות או לצאת לחופשה ארוכה. לפי נתוני רשות האוכלוסין, מתחילת אוקטובר עזבו את ישראל כ־1,945 עובדי סיעוד זרים, מתוך כ־67 אלף. כמחציתם יצאו לחופשות לאחר שהודיעו, לפחות רשמית, שבכוונתם לחזור, והיתר הם לרוב עובדים שסיימו חוזה והחליטו לא לחפש כאן משרה חדשה.

כמה שגרירויות הציעו לאזרחיהן טיסות חילוץ. בינתיים, הביקוש להן נמוך יחסית, וכ־1,700 עובדים שבו מחופשות או הגיעו לארץ כדי להיקלט לעבודה. המספרים הרשמיים נראים מעודדים, אבל מתחת לפני השטח מבעבע החשש שהמחסור יחמיר בהמשך.

"לא מוכנים לחזור לעוטף"

"אנחנו מתקשים לאייש משרות בדרום ובצפון, באזורים שלא פונו רשמית אבל נחשבים מסוכנים, ולאייש משרות בבתים שאין בהם מיגון", אומרת אליאב. "אנחנו רואים גם צמצום במאגרים של עובדים פוטנציאליים שרוצים לבוא לישראל. חלק מתאגידי הסיעוד כבר דיווחו על קושי לגייס עובדים איכותיים לישראל.

"אנחנו חוששים שהעובדים, בעיקר במקומות הפחות ממוגנים, ידרשו שכר גבוה יותר או יתנו את הגעתם בשיפור המיגון על חשבון המעסיק". וזה עלול לקרות, היא מזכירה, בתקופה שבה אותן משפחות קורסות ממילא תחת עול ההישרדות הכלכלית במלחמה.

יש גם בעיות לוגיסטיות, אומר אלון אופק, בעלי החברה אופק אלון - עובדים זרים לסיעוד הפועלת בצפון הארץ. "אם קשיש עובר לגור עם משפחתו, האם נוח למטפל לגור איתם? הייתה לנו משפחה שאמרה למטפלת שהם יקחו את המטופל אליהם והיא תישאר בינתיים בבית. האם היא מקבלת שכר? זו שאלה. חלק מהקשישים שפונו הועברו למוסדות סיעודיים, כי רק שם יש מכשיר חיוני שדומה לזה שהיה להם בבית. אבל באלה לא תמיד מוכנים לקבל את המטפל יחד עם הקשיש".

אליאב מוסיפה: "הקהילה של הקיבוצים מאוד מחבקת אותם, אבל מה אם אדם מסוים נחוש לשוב הביתה? רוב העובדים לא מוכנים לחזור לעוטף בשום אופן אחרי הטראומה שעברו".

זה קורה גם בערים, אומר אופק. "לדוגמה, מבוגר מבניין לא ממוגן שאומר 'אני מעדיף להסתכן כאן מאשר לעבור דירה בגילי. אבל מה עם המטפלת?".

בשבועות הקרובים ייצאו מטוסי פינוי נוספים שארגנו חלק מהשגרירויות, וזה יהיה אירוע מבחן. "לא מחכה להם מי יודע מה גם בארצות המוצא, זו האמת", אומר אופק.

יש גם מתחים עם יוצאי מדינות מסוימות. "האוזבקים הם בכלל מוסלמים", מזכירה אליאב. "הם יודעים כמובן שהם באים לישראל, אבל פתאום המשפחה שהשאירו בבית מתחילה לשאול שאלות, ולעומת כל המטפלים האוזבקים המסורים ששמים את הפוליטיקה והדת בצד, הייתה מטפלת שפרסמה פוסט שיכול להיקרא כתמיכה בחמאס, אז פתאום משפחות המטופלים חשדניות".

הארכת אשרות והקלות לשעת חירום

בעוד שההיצע יורד, בעיקר בפריפריה, הביקוש דווקא צפוי לעלות: פינוי קשישים מבתיהם עלול להוביל להידרדרות קוגניטיבית, וכך גם הטראומה שעברו. מעבר לכך, פצועים, גם צעירים, עלולים להזדקק לטיפול שיקומי, ונפגעי נפש עלולים לחוות החמרה במצבם בעקבות האירועים.

ברשות האוכלוסין מודעים לבעיה ונותנים מענה באמצעות הארכת השהייה של עובדים מעבר לתקנות או "הלבנה" של עובדים שנשארו בארץ מעבר לפרק הזמן המותר לאחר סיום העסקה. כמו כן קוצרה תקופת הצינון הנדרשת בין שתי משרות, ועובדים שבעבר ניתן היה לשבץ אותם כמחליפים בלבד יוכלו לעבוד כעובדים קבועים, אבל רק בפריפריה.

"הפתרון מתחת לפנס - להפוך עובדים לחוקיים"

"אנחנו בקשר הדוק עם כל השגרירויות", אומרת עינבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין. "ערכנו וובינר לתמיכה נפשית, ואנחנו מתכננים אירוע הפגה למטופלים. ישבתי בעצמי עם מטפלות מבארי שהיו תחת אותה תופת איומה, ונכחתי בלוויה שבה נקברה מטפלת מסרי לנקה שעבדה בקיבוץ. הקשר בין אנשי הקיבוץ למשפחה שלה היה מרגש ביותר. המטפלות בעצמן יזמו מפגן תמיכה בישראל, וגם זה משהו שתמכנו בו".

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אומר כי "התשובה לבעיה נמצאת מתחת לפנס. על פי פרסומי רשות האוכלוסין, מעל 30 אלף עובדים בסיעוד נכנסו לאורך השנים לישראל באופן חוקי ונשארו באופן לא חוקי, אבל המדינה לא ממהרת להוציא אותם.

"אני אומר, בואו נציע להם לא רק הקלות לשעת החירום שאחריה הם יחזרו להיות לא חוקיים. בשביל זה לא שווה להם לעלות על הרדאר של רשות האוכלוסין. בואו נחזיר אותם להיות חוקיים. אלה אנשים שכבר כאן, בחרו להיות פה, מכירים קצת את השפה, מכירים סיעוד, ואפילו לא צריך לשלם להם טיסה. הם כבר גרים בדרך כלל ממילא בבתים מטים ליפול ללא ממ"ד, כך שלא צפויות להיות להם דרישות בתחום המיגון.

"הדבר היחיד שעוצר תוכנית כזאת הוא המחשבה שזה יעודד עובדים להישאר באופן לא חוקי, מתוך מחשבה שתמיד 'ילבינו' אותם בסוף. אבל זו שעת חירום, וזה תחום שאין בו מתנדבים".