כמעט ארבעה שבועות למלחמה, ההתנהלות של הממשלה ביום שלישי הציגה בעיקר בלבול וחוסר הסכמות, שמותירים לפי שעה מאות אלפי מעסיקים ועובדים בפני שוקת שבורה.
● העצמאים שגויסו למילואים: "ההרגשה היא שאין לנו מושג לאן נחזור"
● ניתוח | כל החורים במתווה הסיוע החדש של האוצר: העובדים והעסקים שנפלו בין הכיסאות
הקבינט החברתי־כלכלי התכנס בפעם השלישית בסה"כ, אחרי הפסקה של יותר מעשרה ימים, אבל לא הצליח להניב שום החלטה מעשית. קודם לכן, גם הזימון של כ־20 השרים לקבינט העידה בעיקר על היעדר כיוון, כשהנושא היחיד בלו"ז שפרסמה הממשלה לקראת הדיון בקבינט היה "עדכונים ונושאים שוטפים".
מאוחר יותר, מסיבת עיתונאים שתוכננה לערב בהשתתפות של האוצר סמוטריץ', הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והפרויקטור החדש, טל בסכס, בוטלה.
במקביל, גם מתווה הפיצויים לעסקים ועובדים שהוצג השבוע רחוק מלהיות סגור. הפרטים עדיין עשויים להשתנות בוועדת הכספים, גם שרי הקבינט דרשו להכניס תיקונים.
הערב (ג') הודיע שר האוצר כי מחר בשעה 19:00 תכונס ועדת השרים לחקיקה לאישור מתווה הפיצויים לעסקים וביום חמישי תכונס ועדת הכנסת למתן פטור מחובת הנחה לחוק שיועלה מיד לאחר מכן בכינוס מליאה מיוחד לצורך אישור מתווה הפיצויים בקריאה ראשונה.
בהודעה אמר שר האוצר: "השאיפה שלי היא שכבר בשבוע הבא נסיים את חקיקת המתווה בכנסת, על מנת להעניק מעטפת כלכלית שתייצר וודאות לבעלי העסקים ולמשק הישראלי כולו".
ועדיין, לא ברור מה יקרה לעסקים שהכנסותיהם לא ירדו ביותר מ־25%, אבל סובלים מהיעדרות של עובדים על רקע המלחמה.
מושבתים מה־8 באוקטובר
עד שהאוצר יעביר את החקיקה העסקים מוצאים את עצמם ללא כל תמיכה כלכלית מהמדינה.
אחד מהאנשים הללו הוא קובי אלפסי, בעל מפעל לניילון ביבנה, שמעסיק בימי שגרה בעיקר עובדים פלסטינים. מה־7 באוקטובר אף אחד מהם לא הגיע לעבודה. אלפסי נאלץ לשכור עובדים זמניים שלא מכירים את העבודה במפעל, ולשלם להם פי שניים מהשכר. במקביל, ההכנסות של המפעל ירדו ב־50%.
ב־1 בדצמבר הוא אמור לשלם את שכר הדירה עבור המפעל, בגובה של כ־250 אלף שקל, וגם את שאר ההוצאות הקבועות, שעומדות על כ־700 אלף שקל, לפני משכורות. כמו כל בעלי העסקים הוא עוקב אחרי הפרסומים על מתווה הפיצויים שהאוצר עתיד לחוקק, אבל בינתיים הוא לא יודע מאיפה הוא מביא את הכסף מחר.
גלית בן שמחון, בעלת העסק "פנתרה" - מתחם להשכרת משרדים בת"א, קיבלה בימים האחרונים הודעות מלקוחות רבים על כך שהם ביטלו את הוראות הקבע ולא יעבירו כסף על שכירת משרד ב־1 בנובמבר. היא עצמה אמורה לשלם משכורות בהיקף כ־80 אלף שקל ל־9 עובדים ולשלם שכירות והוצאות קבועות בהיקף כ־300 אלף שקל, וזה לפני תשלומים על החזר הלוואות בהיקף 30 אלף שקל שיורדים בהוראות קבע מחשבונה.
"אלפסי במדרון למוות של העסק ובן שמחון אובדת עצות", אומרת רו"ח ויוע"מ רויטל סיטון בן ארי, ראש תחום מיסוי בהתאחדות המלאכה והתעשייה. מאות בעלי עסקים כמו אלפסי ובן שמחון מתדפקים על דלת ההתאחדות וארגוני עסקים נוספים עם שאלה אחת קריטית "מה אנחנו עושים ב־1 בנובמבר?".
איך ישלמו את משכורות?
"הבעיה המרכזית היא תשלום השכר לעובדים", מסבירה רו"ח בן ארי. "יש הרבה מאוד עסקים שיש להם עובדים ואין להם הכנסות בכלל, אז אין להם מאיפה לשלם משכורות מחר. הם מושבתים מה־8 לאוקטובר. כל תחום התיירות, אולמות אירועים, מעצבי שמלות כלה, קייטרינג ועסקים רבים נוספים - כולם מושבתים".
סניף גולף אנד קו סגור בקניון עופר במרכז הארץ / צילום: שירה ספיר
מה עם מודל החל"ת של האוצר? הוא לא מסייע להם?
"שר האוצר הציג עבורם מתווה חל"ת שיתחיל מרגע שהעובדים שלהם יגיעו לדווח בשירות התעסוקה, אבל העובדים לא מגיעים לעבודה בפועל מה־7 באוקטובר ואף אחד מהם לא התייצב בשירות התעסוקה כי המדינה גרמה לנו להאמין שיהיה פיצוי על הימים האלה בדומה לקורונה", היא מסבירה.
"בקורונה החל"ת היה רטרואקטיבי מיום הפסקת העבודה בפועל, אבל היום הוא לא. על שלושת השבועות של אוקטובר אף אחד לא ישלם למעסיקים לפי מתווה החל"ת הקיים, כלומר הם צרכים לשלם מכסף שאין להם", היא משתפת.
"החרדה של העצמאים בעניין המשכורות גדולה מאוד כי עבור רוב העסקים זו ההוצאה הגדולה של העסק. במשרד שלי יש 7 עובדות מהדרום שלא עובדות בכלל. אני צריכה לשלם 100 אלף שקל הוצאות שכר עליהן, ואני לא זכאית לפיצוי על פי מתווה החל"ת. האוצר אומר לעסקים תכנסו מתחת לאלונקה וזה מראה עד כמה האוצר מנותק מהשטח. כמה אפשר לשרוד ככה?
"יש עסקים שעוד לא התאוששו מהקורונה, הם ממנופים בהלוואות מטורפות שלקחו אחרי הקורונה והריביות שלהם עלו פי 3 בגלל עליית הריבית, אז הם פוגשים את המלחמה הזו כבר במצב כלכלי לא טוב".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, מוסיף כי "לעסקים הקטנים אין את ה'חמצן' הנדרש להחזיק תקופת לוחמה ארוכה כל כך ללא הכנסות ועם הוצאות שוטפות, שממשיכות לרדת כמו שכירות, ארנונה וכיוצ"ב. העסקים הקטנים נדרשים לשלם את המשכורות עכשיו (עד 9.11) והם לא יכולים להמתין למריבות של חברי כנסת בוועדות הכספים".
"בעל הנכס לא דוחה את תשלום השכירות"
אחרי הוצאות השכר, ההוצאה הגדולה של עסקים רבים היא השכירות. א' בעלת עסק שצריכה לשלם מחר שכירות של כ-150 אלף שקל עבור הנכס בו נמצא העסק שלה מספרת כי "בעל הנכס לא מוכן לדחות את תשלומי השכירות, כי גם הוא בחוסר ודאות ולא יודע מה יהיה, ולי אין מאיפה לשלם. העסק כמעט מושבת".
"ב־1 בנובמבר עסקים משלמים שכירות, ארנונה דמי ניהול. אף אחד לא דוחה להם את התשלומים. מאיפה העסקים יביאו את הכסף", אומרת בן ארי.
גם לאחר שחקיקת מתווה הפיצויי תאושר לא ברור לאותם בעלי עסקים מתי הם יראו את הפיצוי בחשבון הבנק שלהם. "היום אין מקדמות על הפיצוי. מתי אני יכול להגיש את הפיצוי? רק אחרי ה־15 בנובמבר, כי רק אז אני מדווח על ההוצאות, משכורות והנהלת חשבונות לרשות המסים. פיצוי עוד חודשיים לא עוזר לעסקים שמשלמים מחר שכירות מהכסף שאין להם. עוד חודשיים א' תאבד את מקום העסק, יפנו אותה. עסק לא יכול לשרוד כך".
לדברי העסקים, לוח הזמנים של המדינה לא תואם את המציאות שלהם.
בתקופה הקורונה העניקה המדינה מקדמות של 60% מהפיצוי לעסקים, תוך שבועיים מהגשת הבקשות לפיצוי. "בתזכיר הנוכחי אין דיבור על מקדמות בכלל. ז"א מעבר לחודש שהעסקים כבר ספגו העדר הכנסות, אז עוד חודש אולי יתחילו לראות פירורים מהמדינה, אז מאיפה הם ישלמו? עסקים קטנים שכבר ממנופים ובמירכאות מסוכנים לבנק אז הם גם לא יכולים לקחת הלוואות, הם 70% מכלל העסקים , עד מחזור של מיליון שקל".
"נוהל לחיצת כפתור"
ד"ר רובי נתנזון, הכלכלן של לה"ב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, "אנחנו מכירים את צוק איתן, עופרת יצוקה ותקופת הקורונה ובכל אחד מהאירועים האלה היינו באותו סרט שהמדינה אומרת 'אופס, מה עושים עכשיו עם העסקים בצפון, בדרום? עד איזה מרחק נפצה' ובינתיים ההוצאות מתקתקות והעסק מושבת או נסגר מסיבה זו או אחרת.
"לעסק יש שכר דירה, ארנונה, מקדמות מס שצריך לשלם עד ה-15-20 לכל חודש וגם אם רשויות המס דוחות את התשלומים של המקדמות עדיין יש את שאר ההוצאות של חשמל, מים, תקשורת כאילו העסק חי ונושם. גם אם הוא נסגר כל ההוצאות האלה ממשיכות לתקתק בזמן שהעסק מושבת ואין הכנסות, כשלרוב אלה הכנסות שיורדות בהוראות קבע באופן אוטומטי.
"זה המחנק שנוצר בדיוק בתקופה הזאת בין הרגע שבו באופן פתאומי סוגרים את העסק ועד לרגע שמקבלים פיצוי. אנחנו חוזרים כל פעם על אותה סיטואציה. עסקים רוצים להמשיך להתקיים אבל לצערנו אנחנו נראה עסקים קורסים בגלל שהפיצוי יהיה מאוחר מדי ומעט מדי".
לעצמאים יש גם הצעה לפתרון למצב אבל המדינה דחתה אותו פעם אחר פעם: "בשנה האחרונה יצרנו בלה"ב ובפורום העצמאים של ההסתדרות, יחד עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, נוהל 'לחיצת כפתור'. זה מודל פשוט שברגע שיש משבר נותנים פיצוי אוניברסלי לכלל העצמאים הנזקקים, שמגיע ל-10-15 אלף שקל בממוצע וניתן באופן מיידי עם פרוץ המשבר, ללא תנאים".
הוא מסביר את הרציונל, "אח"כ בשוך הסערה מתחשבנים עם העסקים ובוחנים אם מישהו קיבל יותר ממה שהוא זכאי לו והוא מחזיר. קודם סוגרים את המצוקה המיידית.
"אגף התקציבים באוצר דוחה את ההצעה הזו, כי הוא חושש שזה יעלה יותר מדי כסף לקופת המדינה, אז בינתיים העסקים חוששים להישרדות שלהם עד שיגיע הפיצוי וגם כשהוא יגיע תהיה ביורוקרטיה וייקח לעסקים הרבה זמן לקבל את הכסף. חלקם לא ישרדו את התקופה הזו עד הפיצוי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
