האיום מתימן: מערכת חץ הופעלה לראשונה. כך זה עבד

נדמה כי ככל שנמשכת מלחמת "חרבות ברזל", כך גם מתרחבת זירת ההתרחשות שלה. היום, לראשונה מתחילת המלחמה, ומספר שבועות לאחר שמערכת "חץ 3" נמכרה בעסקת ענק לגרמניה, עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה אי פעם בישראל, הופעלה המערכת בארץ על מנת ליירט טילים בליסטיים ששוגרו מתימן. אז מהי בעצם מערכת חץ, כיצד היא עובדת, מה מייחד אותה ממערכות הגנה אוויריות אחרות ומול אילו איומים היא הכי יעילה? גלובס עושה סדר.

● שאלות ותשובות | טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מתימן: האיום החדש על ישראל
● WSJ | כשהתותחים רועמים הפגזים נגמרים: במערב חוששים מחוסר בחימוש ובכלי נשק

מהי מערכת חץ?

מערכת חץ כוללת בתוכה, בין היתר, את מערכת חץ 3 ואת מערכת חץ 2 שקדמה לה. חץ 3 הינה מערכת הגנה אווירית, בין המתקדמות ביותר מסוגה בעולם נכון להיום, שמיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווח רחוק. המערכת בעלת יכולת יירוט לגובה רב, עד למחוץ לאטמוספירה, ולטווח ארוך, מה שממצב אותה כמיירטת הטובה ביותר מסוגה בעולם.

מערכת חץ בכללותה מהווה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית של מדינת ישראל. בעוד כיפת וקלע ברזל, כמו גם חץ 2, מיועדים ליירוט טילים המשוגרים מטווחים קצרים יותר, מרחב הפעולה של חץ 3 גדול משמעותית.

המערכת פותחה על ידי התעשייה האווירית, ולדברי מנכ"ל החברה בועז לוי, "המערכת נענתה לאתגר אמריקאי בסוף שנות ה-80, כשאף אחד בעולם עוד לא ידע איך נראה טיל בליסטי תוקף. בעזרת טיל שנקרא חץ 1 הוכחנו שאפשר ליירט טיל בעזרת טיל. מהפרויקט הזה, בתחילת שנות ה-90 נולד פרויקט חץ 2 ומאז יש בעצם יש פיתוח משולב של ממשלת ארצות הברית וממשלת ישראל, כשהתעשייה האווירית היא הקבלן הראשי. הפיתוח ממשיך כל הזמן, כאשר אנחנו מוסיפים עוד ועוד סבבים של יכולות ומתאימים את היכולות של הטיל המגן ליכולות של הטיל התוקף".

כיצד עובדת המערכת?

עיקרון הפעולה של המערכת מבוסס על פגיעה פיזית ישירה במטרה והשמדתה על ידי אנרגיית תנועה, ללא צורך בחומר נפץ. בכדי שתתרחש פגיעה ישירה של המערכת נדרש ממנה דיוק רב, ולכן הראש הקרבי של חץ 3 הינו בעל יכולות תמרון והנעה גמישות, כלומר בעל הנעה וקטורית - משמע היכולת של הכלי המוטס להטות את סילון הפליטה מן המנוע ובכך לשלוט בכיוון הטיסה של הכלי האמור.

"אנחנו מדברים על מערכת נשק מורכבת שכוללת מספר מרכיבים. הטיל חץ הוא רק אחד מהם. צריך גם מכ"ם ארוך טווח שמסוגל לראות מספר מטרות בו זמנית", מסביר לוי.

"הנתונים של המכ"ם עוברים למרכז ניהול היירוטים, שם לוקחים את הנתונים ומשערכים אותם על מנת למצוא את המסלול החזוי של המטרה. אז אנחנו יודעים להגיד מהי הנקודה התקינה במסלול הזה שבה היינו רוצים ליירט את המטרה", אומר לוי.

לוי מוסיף כי "בתזמון הנכון, המערכת בעצם אומרת לטיל המיירט לצאת לדרך לכיוון נקודת מכוון דמיונית שנקבעה על ידי המערכת. הטיל ממריא אנכית, מתכופף לכיוון נקודת הפגיעה המשוערת ומתחיל לטוס לכיוון שלה, עד לנקודה שבה הוא מתקרב לנקודת הפגיעה המשוערת ואז הוא פותח חיישן אלקטרו אופטי שמזהה את המטרה ומביית את עצמו על המטרה".

מול אילו איומים המערכת הכי יעילה?

"גם חץ 2 וגם חץ 3 פועלים נגיד טילים בליסטיים ארוכי טווח", מסביר לוי. "יש מגוון שלם של טילים בליסטיים וההגנה הנדרשת צריכה להיות מהירה וחזקה בהתאם."

מי אמון על פיתוח המערכת?

המערכת מפותחת במשותף ע"י מנהלת חומה במפא"ת, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית, בשיתוף תעשיות ביטחוניות בישראל ובארה"ב. כאמור, הקבלן הראשי בפרויקט פיתוח המערכת, כמו גם פיתוח המיירטים ומערך הגילוי המכ"מי הינה התעשייה האווירית. חברת אלביט אחראית על פיתוח מערכת השליטה והבקרה. החברה הממשלתית למערכות הנעה רקטית - תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות לפיתוח וייצור מיירט חץ 3, וחברת STARK Aerospace האמריקאית, שבבעלות התעשייה האווירית, היא הקבלן הראשי בארה"ב.

במה נבדלת "חץ 3" מהמערכות שקדמו לה?

במערכת "חץ 2", ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3, אנרגית התנועה גדולה מספיק בכדי להשמיד את מטרת היעד, זאת ללא צורך בשימוש בחומר נפץ.

במקביל, מפותחת מערכת חץ 4, שאמורה להחליף את חץ 2, שבתורה אמורה להמשיך להיות שלב ביניים מעל כיפת ברזל ומתחת לחץ 3. כמו כן, נמצאת בפיתוח מערכת חץ 5, שלגביה טרם התקבלו החלטות במשרד הביטחון, הן בישראל והן בארה"ב, אם כי הפיתוח הינו בקצב מלא, כך פורסם בגלובס. חץ 5 הינו מהמשפחה של חץ 3, ויכלול תוספות שנמצאות כעת בפיתוח.

ההבדלים העיקריים בין חץ 2 לחץ 3 הם בתצורת המסלול ובמעוף של הטילים, ובגובה היירוט". מסביר לוי. "חץ 2 הינו טיל שיורה בתוך האטמוספירה בעוד חץ 3 יורה מעל לאטמוספירה. ככל שעולים באטמוספירה אפשר להגיע לרמת דיוק גדולות מאוד והפגיעה היא ברזל בברזל ולכן אין צורך בראש נפץ".

עוד מסביר לוי כי "מדובר בטילים עם אנרגיה אחרת, כלומר הם טסים במהירויות שונות, גם ההגעה לנקודת היירוט היא שונה, צורת עיצוב ההגעה לנקודת יירוט היא שונה".

מהי העלות של פיתוח מערכת זו?

"חץ 3 פותחה כדי לתת מענה רחב יותר נגד איומים גדולים יותר. ככל שישנם איומים, כך גם ממשיך לחץ הפיתוח של המערכת הזאת", אומר לוי. אם כי הוא אינו יכול לתת מספר מדויק לסכום שנדרש לאורך השנים כדי לפתח את המערכת, ברור ללוי לחלוטין שמדובר בפיתוח יקר ולא זול.

לוי מוסיף כי "גם פגיעה של טיל תוקף אחד, טילים ארוכי טווח שנושאים ראש קרבי כבד מאוד ויש להם פוטנציאל נזק מטורף, היא יקרה. לכן כאשר משווים את עלות הפיתוח והייצור, היא זניחה ביחס לפוטנציאל הנזק, בין היתר גם הכלכלי, של האיום".

האם מלבד גרמניה ישנן קונות פוטנציאליות נוספות?

מכירת המערכת לגרמניה, בסכום כולל של 3.5 מיליארד דולר, הפכה למכירת הייצוא הביטחוני הגדולה בתולדות ישראל. לאחר סיכום החוזה, שארע בספטמבר האחרון, גרמניה אף התחייבה לשלם באופן מיידי 600 מיליון דולר, המיועדים לטובת תחילת ייצור המערכות עבורה.

על השאלה האם ישנן עסקאות נוספות באופק, אומר לוי כי "לאחר מחקר שערכה, גרמניה הגיעה לתובנה שמערכת חץ 3 נותנת את ההגנה הטובה ביותר לגרמניה ובעלות בריתה וכתוצאה מכך היא פנתה אלינו. נדרש אישור של הממשלה שלנו ושל ארצות הברית. כיום אנחנו עומלים על פיתוח המערכת כולל תהליך של התאמות לגרמניה".

לוי מוסיף כי "יש הרבה מדינות שמתעניינות במערכת החץ, אבל כל מכירה פוטנציאלית של מערכת זו כרוכה באישור של ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית ולכן גרמניה היא הסנונית הראשונה ואני משוכנע שככל שהזמן יעבור וככל שהברית הזאת בין ישראל, גרמניה וארצות הברית תבשיל, זה יפתח את הדלת לקונות נוספות לעסקאות הללו של חץ, ויש פוטנציאל גדול לכך".