סוכנויות המודיעין של ארה"ב חדלו כמעט לחלוטין לרגל אחר חמאס וארגונים פלסטיניים אלימים אחרים בשנים שאחרי מתקפת הטרור של 9/11 על ארה"ב. במקום זאת הם הפנו את המשאבים ששימשו לכך למצוד אחר מנהיגי אל-קאעדה ומאוחר יותר ארגון המדינה האיסלאמית (דאע"ש), כך אמרו פקידים אמריקאים המקורבים לנושא.
החישוב היה שחמאס מעולם לא איים ישירות על ארה"ב, ובעקבות העומס בסדר העדיפויות שלה בריגול החליטה וושינגטון להפקיד אחריות זו בידי ישראל, מתוך ביטחון ששירותי הביטחון האגרסיביים שלה יזהו כל איום, כך אמרו הפקידים האמריקאים. זה אמור היה להיות "הימור בטוח", אמר פקיד בכיר אחד העוסק בלוחמה בטרור.
● איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה
● האיום מתימן: מערכת חץ הופעלה לראשונה. כך זה עבד
● טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מתימן: האיום החדש על ישראל
לאחר שיותר מ-30 אמריקאים נהרגו ועוד עשרה נעדרים, וגוברים החששות להתלקחות של מלחמה אזורית, עושה כעת ציוד צבאי אמריקאי במיליארדי דולרים את דרכו למזרח התיכון מאז ההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר נגד ישראל, וישנם בכירים שאומרים שארה"ב לא העריכה נכונה את מידת האיום לביטחון הלאומי של המדינה.
"מבחינת הכישלון המודיעיני, שבאמת ברובו הוא של ישראל, אני חושב שגם אנחנו צריכים לחלוק באשמה על החמצת האירוע הזה", אמר מארק פולימרופולוס, קצין מבצעים לשעבר ב-CIA, בעל ניסיון נרחב בלוחמה בטרור. "להשאיר את המטרה הזו לישראלים נראה עכשיו כהחלטה שהיו לה השלכות".
בעלי תפקידים בהווה ובעבר אמרו שסוכנויות המודיעין של ארה"ב, בעיקר ה-CIA, החזיקו כמה אנליסטים שעקבו אחר המתרחש ברצועת עזה גם לפני ההתקפות, אבל הסתמכו על ישראל בחדירה לחמאס בעזרת סוכנים אנושיים ובמעקב אחרי הארגון באמצעי האזנה.
פקידי ממשל ביידן אמרו שלא המודיעין הישראלי ולא האמריקאי התריעו על הפשיטה הרצחנית, שבה חמאס חדר את הגנות הגבול הישראליות ורצח יותר מ-1,400 אנשים. בעקבות ההתקפות החלה ישראל במתקפה אווירית וקרקעית בעזה, שלפי משרד הבריאות בשליטת חמאס נהרגו בה בינתיים 8,000 פלסטינים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים ביום ראשון את כוחות הביטחון ושירותי המודיעין של ישראל בכישלון, אבל לאחר כמה שעות מחק את הציוץ, ופרסם התנצלות. חברי מפלגתו, הליכוד, אומרים שהמדינה צריכה ראשית כל להתמקד בהבסת חמאס, ורק אז לנסות לנתח מה השתבש ומי אשם בכך.
בנאומים ציבוריים בתחילת 2023, הזהיר ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, מפני התגברות המתיחות והסיכון להתפרצות אלימה בין ישראל לפלסטינים, אזהרה שהתבססה על הערכת המודיעין מאז.
אבל הרעיון שהמזרח התיכון אינו בשל למלחמה חדשה קיבל חיזוק במאמר על מדיניות החוץ של הנשיא ביידן, שנכתב על ידי היועץ שלו לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ממש לפני ההתקפה של חמאס.
"למרות שהמזרח התיכון עדיין מלא אתגרים גדולים, האזור שקט ממה שהיה כבר כמה עשרות שנים", כתב סאליבן במגזין Foreign Affairs. "המצב בין ישראל לפלסטינים מתוח, בעיקר בגדה המערבית, אבל אל מול החיכוך הרציני הזה, יש הפחתה במשברים בעזה וחזרה של דיפלומטיה ישירה בין הצדדים לאחר שנים שלא הייתה".
סאליבן שינה אחר כך את הדברים בגרסה המקוונת של המאמר.
חמאס וגם עזה לא הוזכרו בהערכת הסיכונים השנתית של ראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, שיצאה בפברואר, המדגישה את האיומים הגדולים ביותר על אמריקה. סנאטורים וחברי בית הנבחרים בוועדות המודיעין של הסנאט לא שאלו מפעילי מרגלים על הנושאים האלה כשתשאלו אותם במסגרת עבודת הוועדות.
"סדר עדיפויות קשוח"
למרות תקציב משולב של כ-90 מיליארד דולר ומוניטין של סוכנויות שיש להן עיניים ואוזניים בכל מקום, קובעים גופי המודיעין האמריקאים את סדר העדיפויות שלהם דרך הליך רשמי מסובך. בשנים האחרונות, התוצאה הייתה שיותר משאבים הופנו לסין ופחות למזרח התיכון, כך אמרו פקידים.
"קיימת באמת התנהלות קשה מאוד של סדרי עדיפויות שחייבים לבצע אותה", אמר פקיד אחר בדימוס, שעסק בלוחמה בטרור. "המציאות היא שאין לך משאבים מספקים לניצול בכל רחבי העולם. אנחנו חייבים להסתמך על השותפות שלנו בתחומים שבהם אנו חושבים שאנחנו יכולים לנקוט סיכונים מעטים", אמר.
פרטי ההוצאה הכספית של ארה"ב על מודיעין מסווגים. גם סדר העדיפויות האמריקאי באיסוף מודיעין חסוי, ומפורט במסמך ששמו מסגרת עדיפויות המודיעין הלאומית.
חמאס והטרור הפלסטיני לא היו "במדרגה הנמוכה ביותר" של הרשימה הזו, אמר פקיד אחר, אבל גם לא היו בחצי העליון.
חלק מהפקידים דחו את הביקורת, ואמרו שסוכנויות הריגול של ארה"ב אומנו כהלכה במשך שנים לרגל אחר הארגון שרצח כמעט 3,000 אמריקאים בספטמבר 2001, הפציץ שגרירויות אמריקאיות ויזם התקפות טרור רצחניות רבות אחרות.
"אני לא זוכר שבזמנו היה מי שאמר שאנו מתמקדים יותר מדי באל-קאעדה", אמר פקיד בכיר לשעבר ב-CIA.
אמיל נחל'ה, שהוביל את יחידת ניתוח האיסלאם הפוליטי ב-CIA, אמר שישראל וארה"ב כבר כשלו בעבר בקריאת הכוונות של חמאס, כולל הפעם שבה הארגון הדהים את המערב כשזכה בבחירות ב-2006 אחרי שישראל עזבה את עזה. בזמנו העריכו במודיעין האמריקאי שפלגים חשובים בארגון רוצים לשאת ולתת עם ישראל, אבל זו לא הזדמנות שנוסתה, אמר נחל'ה, היום מנהל תוכניות ביטחון לאומיות באוניברסיטת ניו מקסיקו.
ג'ונתן שנצר, שעקב אחר חמאס בתור אנליסט במחלקת מימון טרור של משרד האוצר בארה"ב, אמר שההתמקדות ברשתות הפיננסיות של הארגון פחתה לאחר שהנשיא אובמה, ואחריו ביידן, רצו לשאת ולתת עם טהרן.
ההתקפות של 7 באוקטובר צריכות להביא לבחינה מחדש של מדיניות ארה"ב כלפי ארגונים שליחים הקשורים באיראן, אמר שנצר, כיום חבר בקרן להגנת הדמוקרטיות. "צריכה להיות בחינה מחדש. אם לא תהיה, זה יהיה מחדל של יחסי החוץ".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
