מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה 1,500 דולר בלבד?

השבת השחורה של ה־7 באוקטובר החלה כשעשרות רחפנים המצוידים בחומרי נפץ שיתקו את מערכות התקשורת והצילום של צה"ל, בהם מערכת "רואה־יורה", שאמורה להתמודד עם איומים אלו. לפי תיעודיים שפורסמו ברשתות החברתיות, באותם אירועים קשים התרסקו רחפנים קטנים המצוידים בחומרי נפץ מאולתרים על גנרטורים במגדלי התקשורת בסמוך לגבול עזה, וכן על עמדות תצפית צבאיות.

● ראיון | טליה לנקרי מעריכה: "הפגיעה בחמאס מאוד רחבה ועוצמתית" 
● "עד 3,000 רקטות ביום": האלוף שמסביר - זה מה שיקרה אם תהיה מלחמה גם בצפון 

לאורך שנים רבות מערכת הביטחון הזהירה מפני איום הרחפנים, וגורמים שונים בה אף התריעו שהמדינה לא טיפלה מספיק בתחום. מהם אותם רחפנים שברשות האויבים שלנו, ומה ישראל יכולה לעשות כדי להתמגן מהם?

מה היכולת של הרחפנים שבשימוש האויב?

להבדיל מהפיתוחים של צה"ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות, האויבים המקיפים אותנו מצפון ומדרום משתמשים ברחפנים לשימוש אזרחי, כאלו המיוצרים על ידי חברות סיניות כמו DJI או Autel. משום שמדובר ברחפנים פשוטים יחסית, העלות שלהם מאוד נמוכה (כ־1,500 דולר ליחידה בממוצע) והם זמינים לכולם באינטרנט. הרחפנים האלו קלים מאוד לתפעול, לרבות באמצעות הטלפון החכם. הסוללה שלהם מספיקה למשך 30־50 דקות בממוצע.

ככל שמתפתח התחום, כך גם גוברת הסכנה שגורמי טרור ינצלו אותו נגד מטרות אזרחיות וחפים מפשע. כלים חדשים יותר יכולים לשהות באוויר במשך שעתיים או שלוש ברצף, ואף לפעול באופן אוטומטי ללא מפעיל בשטח. סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, מביע חשש מכך.

לדבריו, "שדרוג יכולות התצפית של הכלים האלו יכול לאפשר למפעיל לראות יותר טוב מה קורה בשטח - לרבות על ידי גורמי טרור. בנוסף, פיתוח רחפנים גדולים יותר עם יכולות חימוש גבוהות יותר עלול להוביל לפגיעה משמעותית במיוחד.

"אבל החשש המדאיג ביותר בעיניי הוא האפשרות של תקיפה בלהקה, כלומר תקיפה של עם 50 ואפילו 100 רחפנים בו־זמנית. זה איום משמעותי". למעשה, כבר היום קיים שימוש כזה במישור האזרחי: "בדיסנילנד למשל, עורכים מופע זיקוקים עם מעל ל־150 רחפנים באוויר שפועלים בצורה מתואמת. זה יכול לשמש במישור הצבאי".

איך ניתן להתגונן איום הרחפנים?

"קשה מאוד לייצר מענה בכלל לאיום הרחפנים, בטח שלא מענה הרמטי", מדגישה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית "טכנולוגיות מתקדמות" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "ברחבי העולם מנסים להבין איך אפשר לשפר את ההגנה מולם. האמריקאים יצאו בקול קורא בנושא, אך עדיין מדובר באיום שלא זכה למענה מלא".

ועדיין, כיום יש מספר דרכים להתמודד עם איום הרחפנים. מומחים שונים בתחום מחלקים אותן לשתי רבדים: הראשון, זיהוי הכלי באוויר על ידי מצלמות יום ולילה או באמצעות מערכות אקוסטיקה, מה שמאפשר לזהות את הרעש של הרחפן. אמצעי נוסף הוא זיהוי באמצעות תדרים והיכן נמצא המפעיל של הרחפן. התעשייה האווירית לדוגמה פיתחה מכ"מים שמיועדים לכך.

לאחר זיהוי הכלי, מגיע הרובד השני - שלב היירוט של הרחפן. ברשות ישראל וצה"ל יש מספר פיתוחים טכנולוגיים שונים כדי לפגוע בכלים האוויריים: מערכות הגנה המאפשרת פגיעה ברחפנים באמצעות קליעים, מערכות של לוחמה אלקטרונית שיכולות לשבש את התקשורת של הרחפן, או פתרונות של פריצה והשתלטות על הכלי מרחוק.

האם מדובר באיום חדש ואיך צה"ל ערוך אליו?

"הפעם הראשונה שנעשה שימוש ברחפנים בשדה הקרב, היה על ידי ארגון הטרור דאעש נגד הכוחות של הצבא האמריקאי", מספר ד"ר פינקו. מאז, השימוש הצבאי בכלים נעשה בעיר לשם תצפית, איסוף מידע ותקיפה. "האוקראינים הפכו את זה ל'אומנות' של ממש. הם התקינו רימון יד סטנדרטי מתחת לרחפן, שיכול לשחרר את המנגנון ולגרום לו ליפול היכן שרוצים. במלחמה באוקראינה נעשה שימוש מאסיבי במיוחד משני הצדדים".

באשר לחמאס, ההערכות בצה"ל הן שארגון הטרור רוכש רחפנים פשוטים במשך יותר מעשור, וכיום הוא מחזיק ברשותו עשרות רבות. "כבר ב־2021 חמאס השתמש ברחפנים ובמל"טים", מספרת ד"ר ענתבי מ־INSS. "בזמנו, חלק מהכלים שלהם התרסקו מעצמם או שהצד שלנו הצליח להפיל אותם. ועדיין, זו אחת מנקודות התורפה שלנו".

ד"ר ענתבי, שחקרה את איום הרחפנים בעשור האחרון, סבורה שמדינת ישראל לא ייחסה חשיבות מספקת לנושא: "בישראל לא הטמיעו בצורה מספקת את הטכנולוגיות בקרב הכוחות שלה. מה שמדהים הוא שיש לנו יכולת אדירה לפתח את הטכנולוגיה ולמכור אותה, ומכל העולם מגיעים הנה כדי ללמוד איך בונים תשתית מסודרת להפעלה אזרחית של רחפנים, אבל לא נעשה פה מספיק".

למעשה, כבר בשנים 2017 ו־2021, מבקר המדינה טען כי לצה"ל אין מענה להתמודד עם איום הרחפנים, וכי עליו להשלים עבודת מטה בנושא. "לצערי, הדוח לא עניין אף אחד", מוטחת ביקורת ענתבי. "מה שעלה זה שהמדינה לא ערוכה בצורה מספקת להתמודד עם האיום הזה".

על כך מוסיף ד"ר פינקו כי הצהרות מאיראן ורוסיה, לפיהן המדינות מפיקות לקחים ממתקפת חמאס על ישראל, היא מדאיגה ביותר. "הם אומרים שהמלחמה נלמדת. השימוש של חמאס בתחילת המלחמה ברחפנים לשם סגירת מערך החיישנים שלנו והשמדתו הוא נלמד. האיום ילך ויתעצם".

מה ישראל צריכה לעשות מכאן והלאה?

לפי ד"ר ענתבי, איום הרחפנים כאן כדי להישאר, ומדינת ישראל חייבת להיערך אליו בהקדם. "התמודדות ראויה עמו תדרוש שיפור מיידי, הן ברמה התפיסתית כלפיו והן ברמה הטכנולוגית. צריך להסתכל קדימה על מוצרי מדף קיימים שהאויבים שלנו יכולים לעשות שימוש נגדנו.

"במקביל, ניתן גם להפיק ערך מתפוצתם הבלתי נשלטת של כלים אלו, ולכן ראוי לתמוך בצורה סדורה ביוזמות שיאפשרו לנצל את השימוש בכלים אזרחיים למטרות ביטחון או כל יוזמה חיובית אחרת".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל עוסק באיום הרחפנים, מפתח שיטות, אמצעים ופתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם איום זה בשנים האחרונות, בהתאם להתפתחות האיומים בשדה הקרב. הנושא נלמד ומתפתח כל העת, לרבות במהלך המלחמה".