שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע אתמול (ג') על הליך חקיקה מזורז לאישור מתווה הפיצויים למשק. אלא שחקיקת הבזק לא צפויה להקדים את חלוקת המענקים לעסקים או את מתן ההקלות לעובדים שהוצאו לחל"ת. היעד המקורי שהציב האוצר לפני שבועיים ליישום תוכנית הפיצויים, באמצע נובמבר, הביא בחשבון הליך חקיקה מזורז מלכתחילה, שכולל פטור מחובת הנחת הצעת החוק.
למרות החקיקה המזורזת, נכון לכתיבת שורות אלו טרם נקבע דיון לשבוע הבא בוועדת הכספים כדי לאשר את תקנות מתווה הפיצויים. קודם לכן תצטרך ועדת השרים לחקיקה לאשר את המתווה, וביום חמישי תכונס מליאת הכנסת להצביע על התוכנית בקריאה ראשונה. אז תדון ועדת הכספים בפרטי המתווה, ותחזיר אותו למליאה לקריאה שנייה ושלישית בעוד כשבועיים מהיום. כך, שמסתמן, שכספי הפיצויים צפויים להיכנס לחשבונות האזרחים באמצע נובמבר, כשישה שבועות לאחר פרוץ המלחמה.
● זעקת העצמאים: מאיפה נשלם משכורות ב־1 בנובמבר?
● העצמאים שגויסו למילואים: "ההרגשה היא שאין לנו מושג לאן נחזור"
● ניתוח | כל החורים במתווה הסיוע החדש של האוצר: העובדים והעסקים שנפלו בין הכיסאות
דילמות קשות מול העובדים
עד שיאושר המתווה, יתבררו פרטיו הסופיים אחרי תיקונים בוועדת הכספים, והמענקים ייכנסו לחשבונות הבנק - עסקים רבים יישארו בחוסר ודאות. ה־1 בנובמבר כבר הגיע, מעסיקים צריכים לשלם משכורות לעובדים והוצאות קבועות, ודילמות רבות צפות מעל פני השטח.
למשל, כמה משלמים לעובדת שנעדרת מהעבודה כיוון שנאלצה להישאר בבית עם הילדים, בשל גיוס למילואים של בן הזוג והשבתת מערכת החינוך? ומה לגבי עסק שהפעילות שלו נחתכה בחצי, האם הוא צריך לשלם לעובדים שכר מלא על חצי משרה בפועל? או שמא בכלל עדיף להוציא את העובדים לחל"ת ולחסוך בהוצאות, אבל להסתכן בכך שיהיה קשה להחזיר אותם לעבודה בעת הצורך?
אין הנחיות ברורות מהמדינה, ולכן כל עסק בוחר להתנהל אחרת בהתאם לשיקוליו ומצבו הפיננסי. חלקם ישלמו לעובדים שכר מלא, אחרים יציעו תגמול חלקי, לפעמים תוך סיכומים פרטניים עם כל עובד בנפרד. כך שכלל לא בטוח אם העובדים בתוך אותה חברה יתוגמלו בצורה שווה. זאת, כאשר האלטרנטיבה היא יציאה לחל"ת עם דמי אבטלה בגובה של כ־70% מהשכר.
במקרים אחרים, עובדים מתבקשים לנצל ימי חופשה שצברו (אם כי אחרי חופשת הקיץ והחגים, רבים כבר ניצלו את מירב ימי החופש). אם היה מתקבל אצל האוצר מודל החל"ת הגמיש - אותו מנגנון שקראו לאמץ ארגוני עסקים, הסתדרות העובדים ובעלי תפקידים בקואליציה כמו שר הכלכלה ניר ברקת - היה לפחות ברור לכולם כמה שכר יקבל כל עובד, כמה ממנו תממן המדינה וכמה על חשבון המעסיק. באוצר חששו שמודל זה, שהיה מקובל באירופה וארצות הברית בקורונה, יביא לניצול לרעה של כספי ציבור ולתמרוץ שלילי לתעסוקה במשק.
ביחס לחוסר הוודאות שאופף כעת את עובדי המגזר הפרטי, בשירות המדינה נהנים מיציבות חזקה הרבה יותר. ככלל, עובדי מדינה שהם הורים לילדים לא נפגעים בפועל בשכרם, לפחות בשלב זה. נעשים הסדרים שונים שבהם העובדים מקבלים הקלות לעבוד מהבית, או מקזזים ימי חופש. צריך לזכור שבהסכמים קיבוציים זכאים עובדי מדינה ל־22 ימי חופש לפחות בשנה - משמעותית יותר מהמקובל במגזר העסקי. טוב שעובדי המדינה זוכים לוודאות תקציבית, אבל עובדי המגזר העסקי יכולים רק לחלום על כך.
51% מהעסקים ספגו פגיעה חמורה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סקר עדכני על מצב העסקים בתקופת המלחמה. כ־51% מהעסקים בכלל הארץ דיווחו על פגיעה חמורה, של מרבית הכנסות החברה בהשוואה לצפוי בזמני שגרה. בנוסף, 52% מכלל העסקים ציינו כי סגירת מוסדות הלימוד פגעה במידה גבוהה או בינונית בפעילות החברה.
מתווה האוצר מפצה עסקים בכל רחבי הארץ גם על רכיב השכר לעובדים. לכן, על פניו, השאלה מה צריכה להיות חלוקת הנזק הכלכלי בין העובד למעסיק היא מיותרת. אלא שהשיפוי שהציג האוצר לעסקים הוא חלקי בלבד, גם אחרי השיפורים שנעשו בו.
בנוסף, במתווה יש חור משמעותי. אין במתווה התייחסות לעסקים שלא ירדו בהכנסותיהם ביותר מ־25%, אבל סובלים מהיעדרות של עובדים על רקע המלחמה. עסקים אלה אינם זכאים לקבל מענקים בגין הוצאות השכר, ויצטרכו להחליט בעצמם האם וכמה לשלם לעובדים אלו.
אומנם, המתווה יאושר לבסוף בסבירות גבוהה, עם מענקים שלא ייפתחו על מה שכבר הוכרז, ואולי רק יוגדלו במעט בוועדת הכספים. אלא שבקרב עסקים שונים, שכבר נכוו לא פעם מהבירוקרטיה הממשלתית גם בעיתות חירום, מחזיקים בגישה שזה לא נגמר עד שלא מחזיקים את הכסף ביד. "זה הגיע לרמה שמעסיק אומרים לעובד: 'אני לא יודע אם אני אשלם לך, רק אם המדינה תחזיר לי אני אשלם לך'", מספר גורם במגזר הפרטי.
מנהלת כספים של חברה באזור השפלה מספרת על ההתלבטויות במצב הנוכחי: "יש לנו בחברה הרבה עובדים שהם הורים לילדים ונשארו איתם בבית. לא מעט מהעובדים גרים בטווח של עד 40 קילומטרים מעזה. הם לא פונו מבתיהם על ידי המדינה, אבל פשוט זרקו את ההורים.
"בתור אמא בעצמי, בשבועיים הראשונים היינו בחרדות. הגעתי למשרד והבת שלי, בכיתה ד', שעוד לא יודעת לסגור את הדלת של הממ"ד, נשארה בבית. בשעה 14:00 התחילה אזעקה, והיא מתקשרת אליי ואומרת לי: 'אמא בואי הביתה, אני מפחדת'. טכנית אני יכולה לעבוד מהבית, אבל יש עניין של נראות כמנהלת מול העובדים, שרובם לא יכולים לעבוד מהבית"
בעיית הטיפול בעסקים שמתקשים לתפקד בגלל עובדים שצריכים לטפל בילדים הועלתה בפני האוצר על ידי התאחדות התעשיינים. באוצר לא מוכנים להתפשר בנושא כרגע. נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר לגלובס כי "במתווה הקיים של האוצר עדיין קיימים כשלים רבים, אשר משאירים עובדים ועסקים רבים מופקרים". לדבריו, "הפיצוי הנמוך וההחלטה של משרד האוצר שלא לשפות הורים לילדים ועסקים רבים יוצרים דילמות קשות מול העובדים לקראת סגירת המשכורות. עסקים רבים רוצים שלא לפגוע בעובדים, או אפילו לתמרץ עובדים, אבל אין להם מקורות לאור ההחרגות שמשרד האוצר ביצע במתווה".
תומר תקף את האוצר: "בנוסף לצורך בתיקון הכשלים ושיפור המתווה, דחיית יישום מתווה הפיצויים מראה גם על ניתוק של גורמים באוצר. את המשכורות ואת ההוצאות אנחנו צריכים לשלם כבר מחר בתחילת החודש. לכל חברה יש ספקים, לקוחות ועובדים אשר נמצאים כעת בחוסר וודאות לאור משחקי כיפופי הידיים המתנהלים כבר שבועיים. התעלמות מהכשלים במתווה תוביל להעמקת הקיפאון במשק ולפגיעה ביכולתו להתאושש, לכן יש להרחיב את מתווה הפיצויים ולכלול בו גם מתווה להעסקה גמישה באופן פשוט וללא בירוקרטיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
