כמעט חמישית מהעובדים מושבתים: תמונת מצב מדאיגה של שוק העבודה

על פי נתוני משרד העבודה שמתפרסמים היום (ה'), מאות אלפי עובדים הושבתו מעבודתם בשל פגיעה בענפים שונים ובשל הגיוס ההמוני למילואים. הדבר מטיל עומס ניכר על משק המלחמה, ומדובר באחד השיקולים של האוצר לפרסם תוכניות פיצוי נרחבות עוד יותר. 

● מענקים והקלות בחל"ת: הממשלה אישרה את מתווה הפיצוי לעסקים בעקבות המלחמה
● יזם הנדל"ן בן ה־25 שגייס 20 מיליון דולר לציוד לחיילים 

המושבתים מחולקים לארבע קבוצות עיקריות: הראשונה היא מילואימניקים שגויסו לאור צרכי המלחמה הישירים. על פי הפרסומים, מדובר בכ-360 אלף איש. מכיוון שמילואימניקים מגויסים מקרב אוכלוסיות שגם עובדות בשיעורים גבוהים יחסית, והם גם באופן טבעי בגילאי העבודה העיקריים. מכאן, משרד העבודה מניח כי מדובר בשיעור תעסוקה של 90% בקרב המילואימניקים. כלומר - 276 אלף מושבתים. 

קבוצה נוספת היא תושבי עוטף עזה וגבול הצפון, שפונו מבתיהם ורבים מהם לא יכולים לעבוד בשל כך. משרד העבודה הניח שאלו הגרים סמוך לחזית (7-0 ק"מ בעוטף עזה, 4-0 ק"מ בגבול הצפון) נמצאים על 20% תעסוקה, ו-50% תעסוקה לאלו הגרים במרחק של 20-7 ק"מ מעזה, ו-70% תעסוקה לאלו הגרים במרחק של 10-4 ק"מ מלבנון. בסך-הכול: 127 אלף מושבתים ביחס למצב הרגיל. 

הקבוצה השלישית היא הורים לילדים מתחת לגיל 10, שנאלצים להפחית או לוותר על עבודה בתקופה זו בשל גיוס אחד מבני הזוג למילואים, והשבתת הלימודים בחלק מהארץ. משרד העבודה מניח שב-30% ממשקי הבית עם ילדים מתחת לגיל 10, אחד מבני הזוג הפסיק לעבוד. בסך-הכול: 183 אלף איש.  

הקבוצה הרביעית והאחרונה היא ענפים שהושבתו בצורה חלקית או מלאה בשל המלחמה, כמו בנייה, בידור, קמעונאות, ספורט וטיולים. משרד העבודה לקח הנחות לגבי עוצמת ההשבתה בכל ענף בנפרד, סכמו את העובדים בכל אחד מהם, והסיקו שכ-319 אלף איש מושבתים מסיבה זו. 

השאלה הנשאלת היא כמה המשק יוכל לספוג את הפגיעה

סכמה פשוטה של מספרים אלו מביאה לכ-900 אלף עובדים מושבתים, אך קיימות גם חפיפות בין הקבוצות. למשל, עובדים בענפים מושבתים שגם גויסו למילואים. במשרד העבודה ביצעו את הקיזוז הנדרש, והגיעו למסקנה שסך העובדים שמושבתים עומד על 764 אלף, שמהווים 18% מכלל כוח העבודה הישראלי. כל זה, כמובן, עובדים ישראלים בלבד - לא כולל עובדים זרים שגם פעילותם נפגעה. מדובר על שיעור משמעותי מכוח העבודה, אך פחות דרמטי מאשר בשיא משבר הקורונה, במהלכו 1.15 מיליון עובדים הושבתו מעבודתם, כ-28% מכוח העבודה הישראלי דאז. השאלה שנותרה היא כמה זמן תימשך המלחמה, ועד כמה המשק יוכל לספוג את הפגיעה. 

שר העבודה יואב בן צור הגיב על פרסומי משרדו ואמר "תמונת מצב המשק מסייעת לנו להפנות את המשאבים למקומות שדרוש בהם מענה, בין היתר בהרחבת שעות הפעילות בענפים נדרשים, בנוסף הבוקר אישרנו הבאת 5,000 עובדים זרים ממדינות שונות בעולם כדי לפתור את מצוקת החקלאות הישראלית ולסייע לענף להמשיך ולתפקד. נמשיך לתת מענה בכל המקומות הדרושים".

ישראל אוזן, מנכ״ל המשרד העבודה, הוסיף: "משרד העבודה מבצע ניתוחים שוטפים וזאת כדי להיערך באופן מיטבי בימי הלחימה, לוודא כי המעסיקים שומרים על זכויות העובדים בשעה זו וכדי להזרים עובדים במקומות שחסר. משרד העבודה נרתם באופן מלא לטובת שוק העבודה בישראל ואנו בוחנים כעת תוכניות תעסוקה עבור המפונים המלונות בכדי לשמר רציפות תעסוקתית ותפקודית של המשק".