האלוף במיל' עמוס ידלין מזהיר: "חיזבאללה עולה מדרגה לקראת נאום נסראללה היום"

לאחר כמעט שבוע של פעולה קרקעית ברצועת עזה, האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא "מיינד ישראל" (MIND ISRAEL) וראש אמ"ן לשעבר, מתייחס בראיון לגלובס למהלכי המבצע עד כה, מציע להתייחס ברצינות לנאומו של נסראללה מחר (ו') ומזהיר מפני פשיעה לאומנית יהודית ביהודה ושומרון, שעלולה להצית חזית נוספת.

● כמעט חמישית מהעובדים מושבתים: תמונת מצב מדאיגה של שוק העבודה
● מענקים והקלות בחל"ת: הממשלה אישרה את מתווה הפיצוי לעסקים בעקבות המלחמה

הפעילות הקרקעית לדבריו של ידלין לא עומדת בפני עצמה והיא חלק מכלים שנועדו להבטיח את השגת התכלית האסטרטגית של מיטוט החמאס ושלילת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות והשבת החטופים. הפעילות הקרקעית, הוא מסביר, היא חלק ממאמץ משולש שכולל גם מתקפה אווירית ומצור. "המהלך הקרקעי לא התחיל מיד בהתחלה, אלא קודם היה את המצור, אחרי זה ובו זמנית מתקפה אווירית, שצריכה להחליש מאוד את חמאס ולגבות ממנו מחיר ולהכין את השטח", הוא מסביר. "מה שחשוב להבין שהמשימה של שלילת יכולות צבאיות של חמאס, לא יכולה להיות משימה של שישה ימים ואפילו שישה שבועות, זה זמן קצר. זו משימה קשה, ארוכה, ויש עמה גם מחירים וקורבנות אבל מדינת ישראל לא תרשה יותר שארגון ג'יהדיסטי ורצחני יקים צבא על גבולותיה". 

"הכניסה הקרקעית לא התחילה במסיבת עיתונאים וגם הכתבים לא התלוו אליה", מוסיף ידלין. "זו כניסה קרקעית לא בינארית כלומר לא אפס או אחד, אלא כניסה מעומעמת כדי ליצור ערפל קרב גם בחמאס אצל סינואר, וגם אצל כל מי שאיים שכניסה קרקעית ישראלית תגרום לו לעשות מהלך נגד ישראל, אם זה מהלך צבאי כמו נסראללה, או דיפלומטי כמו מדינות שאיימו לנתק יחסים עם ישראל. מהבחינה הזו תחילת המהלך הקרקעי הייתה תחבולה יפה, כולל זה שבאופן מפתיע האינטרנט ברצועה פסק לעבוד והכניסה הייתה כזו שהאויב לא יודע מאיפה, לאן, וכמה. אחרי כמעט שבוע, כוחות רבים מאוד מקיפים את כל העיר עזה מכל הצדדים".

לדבריו, ל"ערפל הקרב" שנוצר היה יתרון נוסף - הוא הוביל לבלבול לא רק בעזה, אלא גם אצל המדינות השכנות, שעוקבת אחרי המתרחש. "בגלל שהמהלך היה מדורג, התגובות העולמיות לא הגיעו על ההתחלה. עכשיו כל מי שרוצה להגיב, צריך להתמודד עם זה שהכוחות כבר בשטח, והוא צריך לחשוב טוב אם בכלל להגיב על זה". 

"אזרחנו החטופים היא הבעיה ההומניטרית מספר אחת בעבורנו"

ידלין לא מפרט על מהלכי הפעילות הקרקעית ולא על כיווניה הצפויים, אך הוא אומר כי "צה"ל מקיף כעת את עזה ויש לפנינו מספר רב של אפשרויות שתלויות גם במרחב שנעבוד בו בזמן ובהיקף הכוחות. המצור והפעילות האווירית ימשכו בכל מקרה. האומנות של המלחמה היא השילוב הנכון של המאמצים האלו עם פעילות מדינית נכונה שתקנה לנו את הזמן שאנחנו צריכים, ועם הפעילות ההומניטרית שנובעת מהעובדה שאנחנו אנשים שהקוד המוסרי הוא כזה שלא רוצים לפגוע בחפים מפשע. אבל אנחנו גם זוכרים שאזרחנו החטופים בעזה זו הבעיה ההומניטרית מספר אחת בעבורנו".

היכן נמצא כעת המתח בין שעון החול המבצעי לשעון החול המדיני שעומד לרשות ישראל?
"מבחינה מבצעית-צבאית לאמריקאים לקח 5 שנים למוטט את דאעש, שהקימו חליפות איסלאמית במוסול שבעיראק וא-רקה בסוריה. החליפות הזו מוטטה צבאית ושלטונית, ארה"ב אמנם לא הצליחה למנוע את זה שדאעש נשאר כרעיון במסגדים, ברשתות החברתיות ובנשמות של האנשים, אבל אין לאנשים האלו יכולות לפגוע באף אחד.

השעון הצבאי לגבי חמאס אומר שייקחו מספר חודשים, אבל לא מחייב שבכל הזמן הזה יהיו מספר אוגדות בעזה. אנחנו בהחלט יכולים להיערך, כמו שנערכנו בשלושת השבועות האחרונים, כשעיקר הפעילות היא מודיעינית ואווירית וכוחות הקרקע נמצאים במקום שבו הם חייבים להיות כדי להבטיח את הגבול המערבי של ישראל, ולא בצד המזרחי של גבול 67 - אלא בצד המערבי לו על פי פרמטר ביטחוני של קילומטר או שניים.

השעון המדיני בהחלט מוגבל, ומוגבל קודם כל בגלל הקשר עם ארה"ב, שהיא בעלת ברית ותומכת בנו מוסרית, צבאית ופיננסית וכן במועצת הביטחון של האו"ם על ידי זכות וטו מול החלטות אנטי ישראליות. ארה"ב ביקשה מאיתנו שיפגעו כמה שפחות בלתי מעורבים, שנפעיל כוח על פי החוק הבינלאומי ושלא ייווצר משבר הומניטרי. משבר כזה מתחיל להיווצר, הפגיעה בבלתי מעורבים נעשית על פי הדין הבינלאומי כי ישראל תוקפת רק מטרות חמאס, אבל יש בכל מטרה כזו אזרחים בלתי מעורבים וכל אלו יכולים לגרום לכך שבשבועות הקרובים ארה"ב תבקש הפסקת אש הומניטרית. במקרה זה ישראל תעלה סוגיות שקשורות בחטופים, כי אי אפשר לדאוג לבלתי מעורבים בעזה בלי לדאוג לישראלים שנחטפו. לכן גם הפסקת אש הומניטרית כזו תהיה במיקוח בין ישראל ובין ארה"ב, ואחרי זה בינינו לבין החמאס". 

ביחס להשבת החטופים אומר ידלין כי "התברר שאין עסקה על השולחן. סינואר מנהיג משיחי על גבול הפרעה נפשית, סדיסט, לא אכפת לו מהאנשים שלנו ולא משלו, ולכן כל הצעה שהקטרים העבירו לו נדחית. זו הסיבה שכרגע המתח בין שני יעדי המבצע - מיטוט החמאס והשבת החטופים - הוא פחות חזק כי אין הצעה קטרית שישראל יכולה לקבל. לכן הסיכוי לכך שתהיה הצעה לשחרור תלויה במאמץ צבאי שיבהיר לסינואר שזה מתקרב אליו, שהוא מפסיד מאות מחבלים בכל יום ונהרסת לו התשתית הצבאית, המנהרות ומרכזי השלטון שלו".

עד כמה תשתית המנהרות התת קרקעית של חמאס נפגעה עד כה?
"ממה שאני רואה מהצילומים ומסרטי הווידאו שמפיץ דו"צ, וממה שאני מלקט ממקומות אחרים, אנחנו מתמודדים עם המנהרות. ההתמודדות היא לא פשוטה ואנחנו גם צריכים לאסוף את הידע המודיעיני איפה הן נמצאות וכשמזהים אותן, חיל האוויר יודע לפגוע בהן. רוב הפגיעה היא של חיל האוויר ויש גם טיפולים מהקרקע. כמה אחוז מהעיר התת קרקעית שבנה חמאס בעזרת איראן נפגעה? אני לא חושב שאפשר לדבר על זה".

מחכים לנאום של נסראללה

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה צפוי לנאום היום (ו') בשעה 15:00 ולמסור הצהרה ראשונה מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס. "כולנו מחכים לנאום של נסראללה, האם זה יהיה נאום של סיסמאות, או נאום שמבשר על שינוי מדיניות", אמר ידלין.

על כמה עומדת כעת ההסתברות להערכתך לפתיחת חזית צפונית?
"ישראל החליטה שעזה היא החזית הראשית ובחזית הצפונית, שבה חיזבאללה התחיל לירות לעברנו, ישראל נמצאת במגננה, אבל מאוד אגרסיבית. בלילה אחד השבוע ישראל פעלה בחמש חזיתות: עזה כראשית, לבנון משנית, תקפה בסוריה כי נורו משם רקטות וכי מתנהל מב"ם (מערכה בין מלחמות, א"ז) נגד סוריה הרבה מאוד זמן, תקפה בג'נין והגנה מפני טילים שהגיעו מתימן. עדיין ישראל מעוניינת שסינואר ימשיך להיות מתוסכל כי הוא קיווה שחמשת החזיתות האלו ואולי גם האיראנית יתפרצו בבת אחת מיד אחרי התקיפה ב-7 לאוקטובר. צריך להתנהל בצורה מושכלת וחכמה, כשעיקר הכוח שלנו בתקיפה בעזה והגנה פעילה אפקטיבית בצפון".

לדבריו של ידלין, הוא ועמיתיו בארגון מיינד ישראל פיתחו מודל של שלוש מדרגות ביחס לחיזבאללה, כאשר כרגע אנחנו נמצאים במדרגה הראשונה. ידלין מסביר כי "המדרגה הראשונה היא תמיכה מדודה מאוד בחמאס וכמעט סימבולית שכוללת ירי נ"ט מועט וכ-10-20 רקטות ביום, לא תמיד של חיזבאללה אלא גם של חוליות פלסטיניות. המדרגה השנייה יותר משמעותית והיא אמורה הייתה להרתיע את ישראל מכניסה לעזה, אבל אנחנו כבר אחרי הכניסה, וגם לפצל את הקשב והסד"כ ולעודד שלוחות איראניות נוספות כמו החות'ים. במדרגה זו חיזבאללה יכולים לירות גם ל-70 ק"מ ובחימוש דומה לרקטות כבדות ואולי גם טילים, וזה עוד לא קרה. ייתכן שלקראת נאום נסראללה מחר זה יקרה, וצריך להניח שהם יעלו למדרגה השנייה". 

לדבריו, המדרגה השלישית כוללת פתיחת חזית צפונית. "אם צה"ל לא היה מצליח בעזה ואם הייתה הרגשה שהחברה הישראלית מפוצלת, יכול להיות שהיו פותחים במלחמה גם בחזית הצפונית. ההערכה של כל הגורמים היא שנסראללה לא רוצה מלחמה טוטאלית, שבה ביירות תהיה כמו עזה והעדה השיעית שממוקמת בדרום לבנון תספוג מכה קשה. אבל אחרי הכישלון בהערכת כוונות גורמי טרור בדרום, צריך להניח שנסראללה, שאמנם היה בלי אינטרס להיכנס למלחמה, ויכול לשנות את דעתו וצריכים להיות ערוכים לכך בפיקוד הצפון ובחיל האוויר ולקוות שאם אכן הוא יתקוף, הוא יתחרט על כך, כמו שהתחרט ב-2006". 

ומה לגבי יהודה ושומרון?
"אני חושב שגם פה סינואר מאוד מאוכזב כי חמאס ביהודה ושומרון לא הצליח לעשות דברים משמעותיים, ומעצרי צה"ל ושב"כ נעשו בהיקף נרחב. הוא היה רוצה לראות המונים פלסטינים. מי שיכול להצית את יו"ש זו הפשיעה הלאומנית היהודית. יש הוכחות לאירועים שחבל שקרו ביו"ש וצריך לגנותם בכל פה, ושיכולים להצית את האזור וזה ממש לא אינטרס ישראלי. זה ייקח את הקשב שלנו וידרוש כוחות, ונכון לשמור על יו"ש שקטה עם ערנות מרבית. הרעיון שאפשר לפשוט על יישוב ישראלי ולעשות פוגרום הוא בראש של הרבה מאוד פלסטינים, וצריכים להוכיח שמי שעשה דבר כזה שילם מחיר אינסופי כולל איבוד טריטוריה, הבירה שלו הרוסה, איבד המנהיגות. ואם אלו לא יהיו תוצאות המערכה - הרעיון לעשות דברים דומים יהיה אטרקטיבי. אם אנחנו נעמוד ביעד שקבענו מול חמאס, הרעיון יהיה פחות אטרקטיבי בעתיד".