הבנקאי הוותיק, ההייטקיסט או אשת שוק ההון: המרוץ לתפקיד הנחשק יוכרע היום

המרוץ לראשות דירקטוריון בנק דיסקונט  יגיע היום (ב') לישורת האחרונה, כאשר מספר מורחב של דירקטורים יבחר מי יחליף או תחליף את היו"ר הפורש, שאול קוברינסקי, שמסיים בימים אלה תשע שנים בדירקטוריון, פרק הזמן המרבי המותר על־פי חוק.

שלושה דירקטורים הגישו מועמדות לתפקיד: מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, אריק פינטו, שהצטרף לדירקטוריון דיסקונט רק בחודש אוגוסט האחרון; דני ימין, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל, שמכהן כדירקטור בבנק מאז חודש פברואר; ואיריס אבנר, לשעבר מנכ"לית מזרחי טפחות שוקי הון, שזו לה קדנציה אחרונה בדירקטוריון דיסקונט. 

● מרוץ צמוד, "דילים" וניצחון הוותק והיציבות: מאחורי בחירת יו"ר לאומי 
● דיסקונט יפטור את תושבי העוטף מחצי שנה של תשלומי משכנתה

כפי שהיה בבחירות לתפקיד יו"ר בנק לאומי בשבוע שעבר, שהסתיימו בניצחון של שמואל (מולי) בן צבי על חודו של קול, גם בדיסקונט צפוי מאבק צמוד. ככל הידוע, קוברינסקי יחד עם דירקטור או שניים נוספים התגבשו סביב תמיכה בימין. פינטו, שנבחר לדירקטוריון על תקן מועמד ליו"ר, כבר הצליח לגבש קבוצת תומכים משלו, כשבמקביל יש לו גם כמה מתנגדים החוששים כי מאחר שהוא מגיע מבחוץ ולא חלק מהדי.אן.איי של דיסקונט, ובשל היותו דומיננטי, מינויו עשוי לגרום לעזיבת בעלי תפקידים בשדרה הניהולית של הבנק. באשר לאבנר, ככל הנראה היא לא הייתה רצה אילו הייתה מניחה שאין לה סיכוי להיבחר.

גם בדיסקונט, כפי שהתרחש בלאומי, היו לא מעט אירועים שליוו את המרוץ, כשהמרכזי שבהם הוא החלטת בנק ישראל לאפשר גם לדירקטורים שמסיימים את הקדנציה שלהם בסמוך לבחירות, להשתתף בהצבעה, כשהדירקטורים החדשים הצטרפו לדירקטוריון עוד טרם הבחירות. כך, במקום דירקטוריון של תשעה חברים הוא מונה כיום 13, כשבנטרול שלושת המועמדים, 10 צפויים להצביע. אם לא יושג רוב מוחלט, ייערך סיבוב הצבעה נוסף בין שני המתמודדים שזכו למירב הקולות.

"אחריות גדולה בבנקים ללא גרעין שליטה"

מי שמחזיק בעמדה ברורה מה תהיה הבחירה הנכונה עבור הבנק ועבור בעלי המניות שלו, בתקופה הזו של מלחמה ואי־ודאות כלכלית גלובלית, הוא אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים בלידר שוקי הון.

"בימי שגרה יש היגיון לבחור מועמד חיצוני שמבין בטכנולוגיה. אולם אנחנו לא בימים 'רגילים', וקיים סיכון לכך שהמערכת הבנקאית תידרש לכל היכולות וההבנה שלה, בין שזה בפעילות בתחום האשראי, בפעילות הקשורה לכאל או בין שמול הרגולטור בניו יורק. בתקופה כזו כשיש מישהו שהוא בנקאי מיומן, שהיה בכל החטיבות וניהל בנק, זו בחירה הרבה יותר נכונה ממישהו שמגיע מבחוץ ולא מבין בבנקאות", אומר גלזר, שסבור כי פינטו צריך להיבחר לתפקיד.

ואכן, לדיסקונט יש שורה של אתגרים ייחודיים המתווספים בימים אלה לאתגרים של המערכת הבנקאית כולה - הריבית הגבוהה ששוררת בעולם והמלחמה שפרצה לפני חודש בעזה, ועלולה להתפתח לגזרות נוספות. נזכיר כי דיסקונט, בדומה ליתר הבנקים, יצא בהטבות גדולות לתושבי הדרום ואף העניק פטור מלא לתושבי העוטף מהחזר משכנתה לתקופה של חצי שנה, הטבה שלבדה מוערכת במיליוני שקלים.

עוד אתגרים שייחודיים לדיסקונט הם בין היתר היפרדות מחברת כרטיסי האשראי כאל (מחזיק כיום ב־72% ממנה) בתוך 3־4 שנים, חברה־בת שמכניסה לו עשרות מיליוני שקלים בכל רבעון; סוגיית עתידו של דיסקונט ניו יורק, שבו הוא התחייב להמשיך לבצע שיפורים והתאמות במדיניות, בהתאם לצו שעלול להגביל את יכולת אי.די.בי ניו יורק באישורים לפעילויות עסקיות חדשות; וכן המשך שיפור תיק האשראי שלו, שנחשב לאיכותי פחות ביחס ליתר הבנקים הגדולים.

זאת, כשבדיסקונט מונה לאחרונה מנכ"ל חדש - אבי לוי, שהיה בתפקידו האחרון מנהל החטיבה הבנקאית. הגם שהוא מכיר את הבנק היטב, יש מן ההיגיון כי יזדקק לתמיכת יו"ר שמגיע מהתחום.

"נשאלת השאלה האם מי שייצג את בעלי המניות בתקופה הזו בא מתחום הטכנולוגיה (רומז בכך לדני ימין, ר' ו'), עם ניסיון בנקאי כמעט אפסי, או מישהו שניהל בנק ופעל מול הרשויות האמריקאיות כשאותו בנק היה עם בעיות הון. לכן הבחירה היא קלה ונכון יהיה לבחור את פינטו", מסביר גלזר, תוך שהוא מתייחס לכך שפינטו הוביל את ההסדר של בנק הפועלים למול רשויות החוק בארה"ב בעקבות פרשת העלמות המס (פינטו לא היה מעורב בפרשה עצמה, אלא התמנה לאחר האירועים שסיבכו גם את לאומי ומזרחי טפחות). פינטו, אגב הוביל את הפרדת ישראכרט מבנק הפועלים, כך שהוא מכיר גם את הגזרה הזו.

"בדיסקונט וגם בלאומי הדברים נכונים עוד יותר, כי הם בנקים ללא גרעין שליטה", מחדד גלזר. "במזרחי טפחות או בבנק הבינלאומי, כשיש בעל מניות חזק שדואג גם לאינטרסים שלו, זה אפשרי לבחור על־פי פרמטרים אחרים (לדוגמה חדשנות או טכנולוגיה, ר"ו). אבל אנחנו בעולם שהתפקיד של יו"ר הוא לשמור על האינטרסים של בעלי המניות, שהם בעצם הציבור הרחב, ובחירה במישהו שהוא פחות מבין בבנקאות, או שנותרו לו רק תשעה חודשים לכהן (כפי שנותרו לבן צבי כיו"ר לאומי, ר' ו') - היא לוקסוס גדול מדי".

מינוי יו"ר לאומי ל־9 חודשים בלבד: "לא הגיוני"

בכל הנוגע למינויו של שמואל בן צבי לתפקיד יו"ר לאומי, טרם התקבל האישור הרשמי מבנק ישראל. גורמים המעורים בנעשה בדירקטוריון, אמרו לגלובס כי להערכתם בנק ישראל יתקשה לפסול את המינוי, למרות הביקורת על כך שלבן צבי נותרו תשעה חודשים בלבד (ברוטו) לכהונה בדירקטוריון, בה ישלים את התקופה המותרת של 9 שנים בתפקיד.

"אין בהליך הבחירה והמינוי שום דבר לא תקני מבחינה רגולטורית. אפשר היה לשאול מראש על עצם קבלת ההחלטה לאשר מינוי שמלכתחילה הוא לתקופה קצרה", הסבירו הגורמים, "אבל בנק ישראל ידע בדיוק מי המועמדים עוד לפני ההצבעה, ואם רצה לפסול מי מהם הוא היה צריך לומר מראש שזו לא אופציה מבחינתו".

בינתיים, בן צבי כבר נכנס לתפקיד, בעיקר משום שהיו"ר היוצא סאמר חאג' יחיא כבר פרש מהדירקטוריון, מאחר שהבחירות נעשו בימיו האחרונים בבנק, ובן צבי מקבל סיוע מיתר חברי הדירקטוריון.

גלזר לעומת זאת חושב כי מדובר במינוי "לא הגיוני". זאת מאחר ש"יו"ר צריך לייצג את בעלי המניות ולקבל החלטות קשות ומשמעותיות. אני לא בטוח כיצד יפעל יו"ר שנכנס לתפקיד ל־9 חודשים - האם הוא ירצה לקבל החלטות קשות או להעביר את התקופה בשקט. צריך לזכור שהתפקיד של יו"ר דירקטוריון הוא אחד מהאיזונים והבלמים למול ההנהלה, ואם לא מדובר במישהו שיודע לשאול את השאלות ולקבל החלטות, אנחנו בבעיה.

"הדבר הזה נכון גם ללאומי וגם לדיסקונט. התקופה היא כזו שמחייבת את בנק ישראל לחשוב היטב אם זה המינוי המתאים לבנק לאומי", מדגיש גלזר.

מבנק ישראל נמסר בסוגיה כי "איננו מתייחסים לתהליכים פרטניים בין מפקח ומפוקח".