דירוג אשראי | בדיקת גלובס

חברות הדירוג הורידו תחזית אך הבורסה והבנקים זינקו: "לא רלוונטיות למשקיעים"

מדוע הבורסה דווקא עולה לאחר עדכונים שליליים מצד חברות הדירוג הגלובליות, ועל מי הן בכל זאת משפיעות • כלכלן: "השוק פועל מהר, הוא רואה סיכון ומגיב ולא מחכה שחברות הדירוג יתעוררו" • וגם, מה יכול המשקיע הישראלי ללמוד מהן

לוי, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, פרידמן/ צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לוי, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, פרידמן/ צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בעקבות ההשלכות השליליות הצפויות ממלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה המקומית, שלוש חברות הדירוג העולמיות פרסמו אחת אחרי השנייה אזהרות בנוגע לישראל. מודי'ס ופיץ' הכניסו את תחזית הדירוג של ישראל למעקב עם בחינה שלילית, וחברת S&P הורידה את תחזית הדירוג לשלילית.

האזהרה של ענקי ההשקעות: "המצב החמור מאז מלחמת העולם השנייה"
הנתון הנדיר שסוחף את וול סטריט ואת תל אביב

בהמשך, הורידו שלוש החברות את תחזית הדירוג של הבנקים המקומיים לשלילית גם כן. מדובר באירוע משמעותי על פניו, שמשקף עלייה בסיכון המיוחס למדינה ולבנקים.

אולם נכון להיום, חרף רצף ההודעות השליליות מצד חברות הדירוג - הבורסה המקומית השלימה עלייה של כ־7% מאז ההודעה האחרונה, בעוד מניות הבנקים זינקו באותה תקופה ב־12%. לא, לא התבלבלנו - הבורסה עולה לאחר הודעה שלילית מצד חברות הדירוג. ולא בפעם ראשונה.

אם בודקים אחורה הרי שמדובר בתופעה עקבית מאז תחילת השנה הנוכחית לפחות. 12 פעמים בשנה האחרונה פרסמו שלוש חברות הדירוג הגדולות הודעות בקשר לישראל (או פורסמו בתקשורת התייחסויות בשמן), כאשר 9 מתוכן היו שליליות, אבל צריך להתאמץ מאוד כדי למצוא את השפעתן על הבורסה בת"א. רובן פורסמו בעקבות החקיקה המשפטית, אבל רק פעם אחת הבורסה הגיבה לכך בנפילה של 3.6% (במהלך המלחמה, וגם זה דווקא כשמודי'ס הודיעה כי היא מוותרת על עדכון חצי שנתי ולמעשה השאירה את הדירוג ללא שינוי). למחרת תיקנה הבורסה בזינוק של 2.5%.

 

חודשיים קודם לכן קרה אירוע חריג - הבורסה נפלה ב־25 ביולי, עוד לפני הודעה של מודי'ס, כאשר בתקשורת פורסם כי "צפוי להתפרסם דוח חריג על הכלכלה הישראלית" ואף נרמז כי מדובר בהורדת תחזית דירוג. הבורסה נפלה בעקבות כך ב־3.2% אך למחרת תיקנה למעלה ב־2.8%, לאחר שחברת הדירוג טענה ל"סיכון משמעותי להשלכות שליליות על כלכלת ישראל", אולם לא הורידה דירוג או את תחזית הדירוג.

"רלוונטי לגופים זרים"

חברות הדירוג, צריך להבהיר, נמצאות בין הפטיש לסדן. אם יורידו דירוג בבת אחת הן יואשמו כנראה ככאלה שיצרו פאניקה והפילו את השווקים, אך אם לא יורידו בעקבות אירועים חריגים, לא יתייחסו אליהן מספיק ברצינות. וגם - אם יורידו והכלכלה תתאושש במהירות, הן ייתפסו כלא רלוונטיות. לכן, הן מעדיפות להיות שמרניות ("בחינה", "שינוי תחזית" וכו') ולבצע את השינוי באופן הדרגתי וממושך. הן מצידן טוענות כי הפועלות מבוצעות מתוך אחריות, כדי לא לזעזע את השווקים עם שינויי דירוג תכופים.

גורמים בשוק ההון אומרים לגלובס כי "חברות הדירוג מגיבות כמעט תמיר באיחור לאירועים, אם כי דווקא במקרה של המלחמה בדרום והשפעתה על הבנקים, הן הגיבו מהר יחסית". הם מזכירים בהקשר זה שלל דוגמאות של חברות ציבוריות שהנפיקו אג"ח, נקלעו בהמשך לקשיים, ורק לאחר שהשוק תמחר הסדר חוב ותספורת "נזכרו" בחברות הדירוג להתריע באמצעות הפחתה דרסטית של דירוגן.

כלכלן אחר מוסיף כי "השוק פועל מהר, הוא רואה סיכון ומגיב ולא מחכה שחברות הדירוג יתעוררו. מדובר בתאגידים גדולים שכדי להודיע על שינוי בדירוג או בתחזית נדרשת להתכנס ועדת אשראי, לשקול, להגיע למסקנה ואז להודיע. הם עובדים בטווחי זמן ארוכים הרבה יותר".

הבכירים השונים שבים ומזכירים את המשבר הפיננסי העולמי של 2008 כאירוע שבו חברות הדירוג איבדו הרבה מיוקרתן: "מאז שהן דירגו ב־AAA (הרמה הגבוהה ביותר, נ' א') חברות שקרסו במשבר, כבר פחות מתייחסים אליהן ברצינות ומבינים שיש בעיות במודל שלהן. השוק הרבה יותר חכם מחברות הדירוג. גם בארץ, היו ויש עדיין מקרים רבים של חברות הנקלעות לקשיים ותמיד חברות הדירוג מגיבות באיחור", אומרים הגורמים.

שי בנישו, מנהל הנוסטרו של חברת הביטוח מגדל, מסכים ש"בטווח הקצר חברות הדירוג הגלובליות לא משפיעות על שוק ההון. למשקיע המקומי זה פחות רלוונטי, אבל זה כן רלוונטי לגופים מוסדיים זרים שמשקיעים בישראל, שדלת הכניסה מבחינתם לשוק המקומי היא חברות הדירוג, ועלולים לחפש להשקיע במקומות אחרים. מעבר לכך, שינוי לרעה בדירוג או בתחזית משפיע עלי כשחקן מוסדי וגם עלינו כאזרחים, שכן היא יכולה לפגוע בעלויות המימון של המדינה - ובסוף זה יתגלגל להעלאת מסים".

כלכלן בכיר נוסף מסכים: "זה משפיע על מחיר החוב הממשלתי, ולכן בסופו של דבר יגיע לאזרחים. זה משפיע על האוצר, על קובעי המדיניות ועל ההשקעות בטווח היותר ארוך", לדבריו.

חוזות מלחמה מוגבלת

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציג תמונה סלחנית יותר. לדבריו "חברות הדירוג פורסות בפני המשקיע הרבה שיקולים רלוונטיים. זה כלי למשקיע לחשוב על השוק ועל הסקטור, כך שההחלטה של המשקיע יכולה להיות יותר מושכלת".

מנחם בוחר להסתכל על מה שלא עשו חברות הדירוג במלחמה הנוכחית: "הדעת נותנת שחברות הדירוג היו מורידות את הדירוג מיד אילו הן היו מניחות את התרחיש הגרוע ביותר - פלישה של איראן, מיליציות מעיראק, כניסה של ארה"ב ובקיצור, מלחמה אזורית (משהו דומה למקרה של אוקראינה). מן הסתם הן לא עשו זאת כי הן לוקחות בחשבון תרחיש של מלחמה מוגבלת. כך מניח, אגב, גם בנק ישראל. לכן, הן לא מיהרו להוריד את הדירוג ולא את אופק הדירוג, אלא הודיעו על בחינה", אומר מנחם. "ברור שמלחמה פוגעת בתוצר אבל אני משער שבדומה לבנק ישראל הן מתחשבות בכך שהמשק נכנס למלחמה במצב טוב, כולל גירעון נמוך, שיש לו מאיפה לגדול, עם יחס חוב תוצר נמוך מאוד שכל מדינה מערבית תתקנא בו, תעסוקה מלאה, צמיחה מהירה של התוצר וסקטור הייטק שעדיין מתפקד. אפילו פיחות השקל יכול לסייע לייצוא. 

"תאר לך מצב טוב יותר - אחרי המלחמה חמאס מאבד את יכולותיו, הציר הסעודי אמריקאי חוזר למסלול עם ישראל ובנוסף לא חוזרים לחקיקה המשפטית. זה יכול להקפיץ את השקל חזרה ל-3.4 שקלים לדולר ולהמריץ את שוק הגז המקומי, והצמיחה", מסכם מנחם באופטימיות.

הדירוג ירד, השוק יקפוץ?

אז האם כדאי לצאת משוק המניות כשחברות הדירוג מפרסמות הודעות שליליות? "כנראה שלא", אומר אחד הכלכלנים. "השוק בת"א כבר ירד השנה באופן שמגלם בפועל הורדת דירוג. אחר מוסיף כי "השוק לא מגיב בהכרח בהתאם להודעות הדירוג. יכול להיות שבעוד כמה חודשים יורידו את דירוג האשראי והשוק יעלה כי הוא מגלם את זה, ואפילו צופה קדימה ויכול להעריך תרחיש אופטימי של סיום המלחמה".

בנישו מסכים: "אם הנתונים בישראל יהיו טובים ואנשים יחזרו לצרוך, הורדת דירוג בסוף לא תפגע בבורסה. ומוסדי בכיר מסכם כי "מבחינת מוסדיים וגם משקיעים מתוחכמים השפעתן של חברות הדירוג היא שולית. בהחלט יכול לקרות מצב שדווקא אחרי הודעות שלהן השוק יקפוץ".