האלגוריתם ומשחק המחשב שיעזרו לפרמדיקים לנהל אירועים רבי נפגעים

ב־7 באוקטובר, אמבולנסים עם פרמדיקים של מד"א הגיעו ליישובי העוטף כשהם היו עדיין זירת קרב, וחמאס לא ריחם על אנשי הרפואה. הטרוריסטים חיבלו במכוון באמבולנסים, ירו בהם, ניקבו את גלגליהם ומנעו מהם להעניק סיוע רפואי לפצועים. נהג אמבולנס אחד נרצח בדרך לאופקים. בסך־הכול נהרגו בקרבות שלושה אנשי מד"א. 

● בעלי אייפון? בפיקוד העורף קוראים לכם בדחיפות לעדכן גרסה לאפליקציה
● הכלים בסמארטפון שיכולים להציל את חייכם

בתוך הכאוס הזה, היה על אנשי מד"א להבין כמה פצועים ישנם בזירה, להבין במי אפשר לטפל במקום ואת מי חייבים לפנות במהירות האפשרית, לכמה אמבולנסים נוספים לקרוא, לכוון את הפצועים הקשים ביותר לאמבולנסים שצפויים לצאת ראשונים, וכל זה במצב של מחסור במשאבים. כל שנייה הייתה קריטית לחיי הפצועים.

פרמדיקים עוברים הכשרה מקיפה לאירועים מהסוג הזה, הכוללת סימולציות שבהן עליהם לתפקד ממש כמו בשטח. אבל למרות ההכשרה והניסיון, ברגע האמת אי־אפשר לצפות מהמוח לתפקד כאילו הוא בשגרה, אומר עומר פרי, חבר סגל בבית הספר להנדסה תעשייה וניהול באפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב ודוקטורנט במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות תחת הפקולטה למדעי הבריאות והפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון.

"זו סביבה עם סכנה, לחץ ואי־ודאות, ובמקום הזה בני אדם פוגשים מהר יותר את המגבלות הקוגניטיביות שלהם", הוא מסביר. מחקריו מוקדשים לאופן שבו ניתן להקל על פרמדיקים, ובעיקר על מנהלי האירוע, לקבל החלטות בזמן אמת באירוע רב נפגעים.

"המון מידע נופל בין הכיסאות"

לדברי פרי, הלחץ העצום בזירה משפיע, לדוגמה, על היכולת של הפרמדיקים מנהלי האירוע לבצע פעולות פשוטות בחשבון בזמן אמת וכן על מספר הפרטים שהם יכולים לזכור במקביל.

"במחקרים שלנו, שערכנו במסגרת תרגילים של מד"א, מצאנו הבדלים בין האופן שבו אדם חושב ברגיעה לבין האופן שבו הוא חושב אפילו רק בסימולציה של אירוע רב־נפגעים, וזה לא משום שהאנשים הללו אינם חכמים או לא מתורגלים, או שלא קיבלו הכשרה נכונה, אלא כך המוח עובד. המחקר שלנו הראה שבאירועים כאלה יש פערי מידע אדירים, המון מידע שנופל בין הכיסאות".

מחקר נוסף מאותה סדרה הראה שהניסיון שצברו פרמדיקים לאורך הקריירה שלהם כן שיפר את אופן התגובה שלהם במישורים מסוימים. "אנחנו רואים שכאשר פרמדיק עם פחות ניסיון בניהול פינוי נכנס לזירה, הוא בעיקר מגיב לגירויים שהוא מקבל. למשל, אם מישהו יאמר לו, 'פה יש שלושה פצועים ושם ארבעה', הוא יסכם את הכמות.

"אבל פרמדיק מנוסה יותר ינסה עוד בדרך לזירה לקבל כמה שיותר מידע. הוא ינסה להבין מה קורה באירוע, וכמה נפגעים יש, ומה מצבם. כשהוא יגיע לאירוע הוא כבר יודע לחלק אותו לזירות, לשלוח אנשים לספור את הפצועים בכל זירה. הוא גם יודע, למשל, לתחום אותם בזמן ולומר, 'קחו לכם דקה לספור. אם אחרי דקה אתם לא בטוחים, תנו לי קירוב סביר'. המפקדים הללו כמעט לא נמצאים במצב של תגובה לגירוי בלבד. הם מנהלים את האירוע".

לדברי פרי, "אצל פרמדיק פחות מנוסה, המוח עובר ממצב של סיסטם 1, חשיבה תגובתית, למצב של סיסטם 2, חשיבה פרו־אקטיבית ואנליטית, רק אחרי אמצע האירוע בערך".

"לפנות כמה שיותר מקום במוח"

המחקרים שנעשו במהלך הסימולציות הראו שהמפקדים המנוסים שהשתמשו בצורת החשיבה הפרו־אקטיבית הצליחו לנהל את האירוע טוב יותר, והדבר התבטא בהבדלים בהצלת חיים ובמצבם הרפואי של הפצועים.

"אז המשימה הראשונה שלנו היא קודם כול לעשות הכשרה שמלמדת את הפרמדיקים הצעירים לעבור לחשיבה יותר אנליטית ופרו־אקטיבית. אנחנו מלמדים אותם קודם כול את השיטות הללו, לנתח מראש את הזירה וכל הזמן לחשוב צעד אחד קדימה. עצם זה שהם רואים בסימולציה שכניסה מהירה לסוג כזה של חשיבה היא בעלת ערך בפינוי מהיר יותר של הפצועים והצלת חיים, זה כבר כשלעצמו מעודד את המפקדים הפחות מנוסים לשאוף להשתמש בצורת החשיבה הזאת בזמן אמת".

 עומר פרי / צילום: מיכל הוכמן

פרי ואנשי הצוות מפתחים כעת משחקי מחשב לתרגול צורות החשיבה השונות באירועים רבי נפגעים. אבל הם רוצים לעשות יותר מזה.

"אנחנו רוצים לספק למנהלי האירוע מערכת שעוזרת להם בכך שהיא מכוונת אותם לחשיבה פרו־אקטיבית, והיא מאפשרת להם לתעד בקלות את הנתונים בזירה, גם אלה שנדמה לנו - היושבים ברוגע בבית - שקל להחזיק בזיכרון. המטרה היא לפנות למפקדי האירוע כמה שיותר מקום במוח, לעשות את החשיבה האנליטית שלהם".

באמת אפשרי ליצור אלגוריתם שיתאים לזירות השונות, שכל אחת מהן מפתיעה בדרכה, ויקל על המפקדים במקום לעכב אותם?
"כל הזירות שונות, אבל המשימה היא בדרךכלל אותה משימה. אנחנו צריכים זרם של אמבולנסים מוכנים לפעילות וזרם של מפונים בסדר אופטימלי. האלגוריתם שלנו כבר מוכן לסדר זרם של מטופלים והוא רק מכוון את מפקד האירוע לגבי איזה מידע הוא צריך לאסוף כדי לייצר את הסדר הזה. המטרה היא לנצל את זמן הנסיעה כדי להכין אותו לאופן שבו הוא ייזום חיפוש של המידע שהוא צריך. האלגוריתם כמובן גמיש וניתן להריץ אותו מחדש בכל פעם שמתקבל מידע חדש".

עד היום עבד פרי על האלגוריתם בתנאי מעבדה. "אנחנו בשלבי סיום פיתוח האלגוריתמים, בוחנים את הביצועים ועושים התאמות", הוא אומר. "המטרה בשלב הבא היא לבחון את השילוב של האלגוריתמים בסימולציות ואת היכולת של מפקד אירוע רב נפגעים לעשות בהם שימוש בשלבים שונים של ניהול האירוע.

"בחלק של ההכשרה, התחלנו לבחון את ההשפעה של הסימולטור על תהליכי קבלת החלטה של פרמדיקים על המשתנים שמגדירים את איכות ניהול האירוע. המטרה היא להמשיך להביא עוד פרמדיקים לבחון את הסימולטור, לעשות התאמות ולהביא להטמעתו בתהליך הכשרת פרמדיקים כמפקדי אירועים".

בימים אלה, פרי עצמו במילואים. "אני כל־כך רוצה לחזור לעבוד על הפיתוח הזה, אבל זה מה יש".

השותפים למחקר מאוניברסיטת בן גוריון: מנחים - פרופ' יובל ביתן, פרופ' אבישי גולדברג. שותף למחקר - ד"ר אלי יפה.