וול סטריט עולה, הנפט יורד. אז למה משקיעי העל כל כך פסימיים?

ג'יימי דיימון ולארי פינק הם שניים מהאנשים הכי חזקים בוול סטריט. הראשון מנהל את הבנק הגדול בעולם - ג'יי.פי מורגן, והשני את מנהל הנכסים הגדול בעולם - בית ההשקעות בלקרוק. לפני כמה ימים השניים הציגו תחזיות קודרות במיוחד לכלכלה העולמית, על רקע המלחמה בישראל. הצפי: משבר כלכלי שיתאפיין במיתון בשילוב עלייה מחודשת של האינפלציה. אבל בזמן שהאנשים שנחשבים לכוכבי הצפון של שוק ההון האמריקאי פסימיים - השווקים מציגים כבר כמעט שבועיים אופטימיות שלא נראתה בוול סטריט כבר תקופה. למה זה קורה?

● ניתוח | הפנסיות של הציבור נכנסות מתחת לאלונקה של מימון הוצאות המלחמה 
● ניתוח | רצה למכור דירות בת"א ב־8 מיליון שקל: הגורמים שהובילו לנפילה של חנן מור 

מיתון, אינפלציה, וריביות גבוהות

ראשית נחזור לתחזיות. דיימון, שמנהל בנק בשווי שוק של 418 מיליארד דולר, התראיין ל"סאנדיי טיימס" הבריטי ואמר שהמלחמה שפרצה כאן, יחד עם פלישת רוסיה לאוקראינה אשתקד, מהווים אירועים "די מפחידים ובלתי צפויים". הוא הדגיש כי "העניינים הגיאו־פוליטיים האלה רציניים מאוד - ללא ספק החמורים ביותר מאז 1938". והעריך כי עלולות להיות למלחמה "השפעות מרחיקות לכת על מחירי האנרגיה, המזון והסחר הבין־לאומי".

למרות שבתקופה האחרונה נראה שהאינפלציה בארה"ב (וגם בישראל) מתמתנת, דיימון חושש שהיא עלולה לעלות שוב, ובעקבותיה הריבית. הוא חזר על הערכתו שהריבית עלולה לטפס גם ל־6% או 7% והוסיף כי "שיעורי הריבית הנוכחיים גורמים ללחץ על נכסים מסוימים, אבל אם הריבית תעלה בעוד 100 נקודות בסיס (1%), זה יקשה גם על עוד דברים, כמו נדל"ן ואולי גם כמה בנקים. זו הסיבה שוורן באפט אומר שכשהגאות יורדת רואים מי שוחה בעירום".

גם לארי פינק, שבית ההשקעות שבראשו הוא עומד מנהל נכסים בהיקף של 8.6 טריליון דולר, פסימי לגבי האינפלציה. לדבריו, היא צפויה להישאר גבוהה מהיעד של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, למשך זמן רב, "וזה ידרוש מהפד להעלות את הריבית - כנראה עוד הידוק אחד או שניים (העלאות ריבית, ח"ש) - וזו תהיה הדרך שבה ניכנס למיתון".

לדבריו, "עם חוסר היציבות במזרח התיכון, אנחנו הולכים לעתיד חדש כמעט לגמרי. כעת הפחד גובר בכל העולם, ויש פחות תקווה. הפחד הגובר גורם לירידה בצריכה... הפחד מוביל למיתון בטווח הארוך".

מחיר הנפט צונח, השווקים נצבעים ירוק

אבל בזמן ששני ענקי ההשקעות מדברים על מיתון ומשבר כלכלי, השווקים נצבעים ירוק. מתחילת השבוע שעבר מדדי המניות בוול סטריט, ואינדיקטורים נוספים מאותתתים על אופטימיות שלא נראתה בשוק כבר חודשים. מדד S&P 500, הכולל את החברות הגדולות בארה"ב ובעולם, השלים עד יום שלישי רצף של שבעה ימי מסחר רצופים של עליות והוסיף לערכו עוד כ־6.3% - הרצף החזק ביותר מאז שנת 2021. גם מדד הנאסד"ק, מוטה מניות הטכנולוגיה, עלה בכ־8% באותו פרק זמן. עד לפני שבועיים, שני המדדים האלה נצבעו אדום בוהק.

גם מדד הפחד של וול סטריט, VIX, שזינק עם פרוץ המלחמה בישראל לרמות שלא נראו מאז חודש מרץ, צונח בחדות בשבועיים האחרונים. מאז ה־27 באוקטובר, התאריך בו התרחשה התפנית בשווקים, הוא נפל בכ־30%.

אבל האינדיקטור המפתיע ביותר כנראה, הוא מחירי הנפט. מתחילת נובמבר החוזים העתידיים על נפט גולמי ירדו בכ־6.7%, ובכ־15% מהשיא אליו טיפסו המחירים עם פרוץ המלחמה - מעל 90 דולר לחבית. מתיחות במזרח התיכון נחשבת לאחד הגורמים הראשונים לזינוק במחירי הנפט. אז מדוע הזהב השחור הולך והופך זול יותר? ככל הנראה כי בעולם חוששים פחות מהמצב במזרח התיכון, ויותר מהמצב בסין. לאחרונה פרסמה הכלכלה השנייה בעולם נתוני מאקרו חלשים, שעלולים לאותת על ירידה בביקושים.

הנתונים האלו הגיעו במקביל לכך שארה"ב הגדילה את תפוקת הנפט שלה. ולכל אלו מתווספת מגמה שמשותפת לכל המדדים האופטימיים שציינו. דודי רזניק, אסטרטג הריביות של בנק לאומי, מסביר כי "בשבועיים הראשונים של המלחמה, התחזיות היו מאוד קודרות כי מכלול הסיכונים שהשוק תמחר היו סיכונים משמעותיים של מספר חזיתות במלחמה, ואולי מערכה רחבה. היה חשש שהעסק (בעזה) ייצא מכלל שליטה".

חששות לטווח ארוך, אופטימיות לטווח קצר

התחזיות השליליות של דיימון ופינק למעשה תואמות את החששות הכבדים שאפיינו את תחילת המלחמה. רזניק אומר כי התפנית בשווקים לא בהכרח מסמנת שהחשש פג, אלא הן סוג של תיקון. "השווקים בעולם היו כבר במגמה שלילית למעשה מאז חודש אוגוסט האחרון. המגמה הזאת הגיעה לאחר שמתחילת השנה ועד אוגוסט נרשמו עליות חדות במיוחד". כך למשל מדד S&P 500 עלה בכמעט 20% מתחילת השנה ועד אוגוסט. ואולם מאז תחילת אוגוסט ועד לשפל האחרון בתקופת המלחמה, ב־27 באוקטובר, איבד המדד כ־10% מערכו. לדבריו, הירידות של תחילת המלחמה נבעו פחות מחששות גיאופוליטיים ויותר מ"תיקון למגמה החדה של העליות שהגיעו קודם לכן מתחילת השנה".

רזניק מציע לא להסתנוור מימי המסחר האחרונים: "לקחת עליות של שבוע־שבועיים, זה לא מספיק זמן כדי להגיד אם הם צודקים או טועים (דיימון ופינק, ח"ש). אני סבור שבתחום המאקרו הכיוון נראה יותר אופטימי (מהתחזיות שלהם, ח"ש). כמובן שהשווקים הפיננסיים הם מאוד תנודתיים, כך שלא אתפלא אם מגמת הירידות תתחדש בקרוב".

למעשה, רוב המדדים האופטימיים בשוק מתמחרים את הטווח הקצר, זאת, בעוד התחזיות של פינק ודיימון התייחסו לטווח הארוך. מה שעשוי לתמוך בעמדתם אולי יותר מכל הוא שוק האג"ח. אמנם תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו מעט בשבוע וחצי האחרונים, אך הן עדיין ברמות גבוהות יחסית. עקום התשואות של האג"ח האמריקניות, נמצא במצב "שלילי" כבר חודשים ארוכים. כלומר, תשואות האג"ח לטווח הארוך נמוכות יותר מאלו לטווח הקצר, מה שמעיד בדר"כ על חשש בשוק מפני מיתון ועל תחזיות שהריבית תישאר גבוהה לזמן רב. האופטימיות ששטפה את וול סטריט בשבוע וחצי האחרונים, לא הפכה את המגמה הפסימית בעקום בינתיים.

ההשפעה על השוק הישראלי: עליית השקל

ואיך כל זה משפיע על השוק הישראלי? דווקא הבורסה שלכאורה נראית בעין הסערה, מסמנת מגמה חיובית יחסית בשבוע וחצי האחרונים. מדד תל אביב 35 אמנם ירד מעט ביום רביעי בכחצי אחוז, אך הוא עדיין גבוה ב־7% מהשפל שהגיע אליו לפני כשבועיים.

רזניק מעריך כי תגובות השווקים בעולם משליכות גם על השוק התל אביבי שנראה שמתנהל מעט במקביל אליהם. "לדעתי השוק המקומי מתמחר תסריט של מערכה בדרום בלבד. כך שאם נראה משהו בצפון הארץ, אני מניח שהשוק יחזור למגמה שלילית. גם בגזרת השקל־דולר רואים התייצבות, ופרמיות הסיכון במגמת ירידה והתייצבות".

בשוק המט"ח התמונה אפילו ורודה יותר. אחרי שהדולר הגיע לשיא של 4.08 שקלים ב־26 באוקטובר, חלה תפנית משמעותית והשקל התחזק מול מקבילו האמריקאי ביותר מ־5.5%. השער היציג ביום רביעי נקבע על 3.84 שקלים לדולר.

אבישי קרואני, מנכ"ל חברת פעילים ניהול תיקי השקעות, מסביר כי החזרה של שער הדולר שקל לרמות של לפני המלחמה מגיעה מסדרה של גורמים, בהם היחלשות הדולר בעולם, הדיווחים על הישגים צבאיים של צה"ל בעזה, ונאום חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, שהשוק פירש בתור הימנעות מהצטרפות למלחמה.

גם כאן קרואני ממליץ להיזהר מאופטימיות יתר, ולא לשכוח את השפעות המלחמה לטווח הארוך. "צפויה ירידה בתוצר לנפש וברמת החיים ברבעון הנוכחי ובחלק ניכר של שנת 2024. למלחמה עלות פיסקלית (תקציבית - ח.ש) ניכרת, והממשלה תצטרף לפתוח את תקציב 2024 ולהתאימו למציאות החדשה. על פי ההערכות של משרד האוצר, כל יום לחימה עולה למדינה כמיליארד שקל. על כך, העלות של החודש האחרון נאמדת ב־30 מיליארד שקל".

המסר הזה, אולי מתחבר במידה מסוימת למסר של ג'יימי דיימון עצמו, שמבהיר כי השווקים הם הדאגה האחרונה במצב הנוכחי. "הדברים האלו (שהמלחמה נוגעת להם, ח"ש) הם החשובים ביותר לעתיד העולם - חופש, דמוקרטיה, מזון, אנרגיה, הגירה. אנו מפחיתים מהחשיבות הזו כשאנחנו אומרים לעצמנו 'מה זה יעשה לשוק?' השווקים יהיו בסדר. השווקים יכולים להתמודד עם דברים".