הבורסה בת"א ושוק המט"ח מתמחרים תפנית אופטימית, עם כוכבית

במשך שנים הבורסה המקומית נעה במקביל לשוק האמריקאי. כשהמסכים בוול סטריט נצבעו ירוק, המסכים בתל אביב סימנו גם הם עליות. עד השנה. 2023 הייתה שנה ירוקה במיוחד בוול סטריט והמדדים המובילים זינקו בה בשיעורים דו ספרתיים. אבל הבורסה בתל אביב לא נהנתה מההתאוששות בשוק האמריקאי, בלשון המעטה. בזמן שמדד ה־S&P 500 עלה בכ־15% מתחילת השנה, ומדד הנאסד"ק מוטה מניות הטכנולוגיה זינק בכ־31% - מדד תל אביב 125 ירד בכ־4%.

● 7 ימים של עליות: מה עומד מאחורי התחזקות השקל והאם זה ימשך?
● וול סטריט עולה, הנפט יורד. אז למה משקיעי העל כל כך פסימיים?

וזהו לא הקשר היחיד שניתק בחודשים האחרונים בין הכלכלה הישראלית לעולמית. לאורך השנים היה מתאם ישיר בין חוזקו של השקל מול הדולר לבין התנודות במדדים האמריקאים, ובעיקר הנאסד"ק. כך, שככל שהמדדים בוול סטריט עלו, השקל התחזק, וכשהם ירדו הדולר התחזק אל מול המטבע הישראלי. אבל השנה, למרות העלייה בנאסד"ק, השקל נחלש בכ־8.7% מול מקבילו האמריקאי.

האנליסטים תמימי דעים שהסיבה המרכזית לפערים הללו נעוצה בקידום הרפומה המשפטית והסערה סביבה, שטלטלה את המדינה במהלך רובה המוחלט של השנה, למרות שנתוני התוצר, האינפלציה, סחר החוץ, התעסוקה והגירעון בישראל, שהיו טובים בהשוואה לרוב מדינות ה־OECD.

גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התייחס לנושא בחודש ספטמבר, כשאמר ש"אין ספק שהשקל התנתק מהקשר ההדוק שהיה לו לשווקים הפיננסיים בחו"ל מתחילת השנה". הוא תלה את השינוי ברפורמה המשפטית: "הוא (השקל) משקף את האי־ודאות שגדלה במשק ואת פרמיית הסיכון שנובעת מהתהליכים החוקתיים", ואמר כי היא "הביאה לפיחות עודף של מעל 10%".

עם פרוץ המלחמה אפשר היה לצפות שחוסר הוודאות הביטחוני רק יחריף את הפסימיות של המשקיעים לגבי השוק הישראלי. ואכן, השבועיים הראשונים למלחמה נצבעו אדום בוהק הן בבורסה בת"א והן בשער השקל. הדולר הגיע לשיא של יותר מ־4 שקלים והבורסה צנחה בעקביות יום אחרי יום. אבל אז חלה תפנית.

החל מה־27 באוקטובר, המדדים בת"א שינו כיוון והמתאם שאפיין את הימים שקדמו לרפורמה המשפטית התחזק. מדד S&P 500 התחזק בכ־6.5% והציג את רצף העליות החזק מאז 2021, ומדד תל אביב 125 עלה ביותר מ־7%. גם בשוק המט"ח עולה אותה המגמה, כשהשקל התחזק באותה תקופה בכ־5.7% ולמעשה תיקן את כל הירידות של תחילת המלחמה. האם זו תחילתה של התאוששות בשוק המקומי? מדוע השווקים מציגים לכאורה אופטימיות דווקא במהלך המלחמה?

ראשית נסביר את מקור המתאם המרכזי בין וול סטריט לת"א בשנים האחרונות - הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל. הללו שמחזיקים בחשיפה גדולה למדדים בחו"ל (בחלק מהם, יותר מ־50% מהכספים מושקעים מעבר לים) וכן בגידור שהם מבצעים, בניסיון לאזן את הסיכון שבהשקעה בחו"ל.

לכן, כשוול סטריט נצבעת ירוק, המוסדיים מוכרים דולרים במטרה לאזן את החשיפה שלהם לשוק המט"ח, ובכך למעשה מחזקים את השקל. השנה, בעקבות חוסר הוודאות סביב החקיקה המשפטית, הגופים המוסדיים הגדילו את החשיפה שלהם למט"ח ובפרט לדולר, ובכך למעשה המתאם התנתק.

"התלקחות בצפון יכולה לשנות את התמונה"

אז מה גרם לשינוי של השבועיים האחרונים? המלחמה הובילה לחיזוק הלכידות החברתית, והחקיקה המשפטית נדחקה הרחק מחוץ לסדר היום, לפחות למראית עין. לאלו, הצטרפה גם אופטימיות בזירה הביטחונית. ביום שישי שעבר נאם חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה. החששות המוקדמים בשוק היו שהוא יכריז על הצטרפות ללחימה נגד ישראל, אך הללו פחתו לאחר שהמשקיעים פירשו את דבריו כמי שמנסה להימנע מהכרזת מלחמה.

יש גם סיבות חיצוניות לתפנית. הראלי בוול סטריט בשבועיים האחרונים מגיע על רקע הערכות גוברות בשוק ההון שהעלאות הריבית בארה"ב מאחורינו. זו גם הסיבה להיחלשות הדולר לא רק מול השקל, אלא גם מול מטבעות אחרים בעולם. נתוני מאקרו שפורסמו החודש הציגו התרופפות בשוק העבודה, והאינפלציה במדינה מתמתנת בעקביות כבר חודשים.

אבל למרות השינוי, מנהלי ההשקעות נזהרים מלקבוע שהמגמה החדשה־ישנה כאן כדי להישאר. "יש עדיין אי ודאויות והקשר הוא עוד לא חד־ערכי", אומר ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. "יש ציפייה כזו שאחרי המלחמה, כשהיא תיגמר וככל שהיא תסתיים בהצלחה, שכל הנושא של החקיקה ירד מהפרק ושהעם יהיה מאוחד יותר והממשלה תעסוק בדברים יותר אקוטיים התקציב יהיה יותר מחולל צמיחה, הכספים יושקעו בפיתוח תשתיות ובעסקים שנפגעו ופחות בדברים פוליטיים.

"כך שיש אופטימיות בנושא החקיקה ולכן המתאם הולך יותר לכיוון מה שקורה בעולם. עם זאת, יש אי ודאות בשני מישורים - הראשון הוא שאף אחד לא יודע מה יהיה מבחינה פוליטית והשני הוא אי ודאות לגבי המלחמה, אם היא תשאר בחזית אחת ותסתיים מהר ובהצלחה, נחזור למתאם יותר גבוה עם וול סטריט".

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה אומר: "זה נראה קצת כמו מאניה דיפרסיה. כשהשוק ירד חזק הזרים מכרו (שקלים, ר"ו) ועכשיו נראה שהכל שוב בשליטה וחוזר לקדמותו. אבל התלקחות בצפון יכולה לשנות שוב את התמונה, ולכן לא צריך להיכנס לאופוריה ולחשוב שהשוק בוחן שוב הכל לפי וול סטריט".

 גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש / צילום: יח''צ

רוברט כרמלי, מנהל חטיבת ניהול העושר בארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי, אומר כי ייתכן ונחזור לקורלציה שהתאפיינה בין וול סטריט לשקל, זאת בהינתן והמלחמה לא תתפשט לגזרות נוספות. "במקביל לעליות חזקות בשוק האמריקאי סביר כי נצפה במגמה של ייסוף השקל, שיחשוף את המתאם הישיר המתקיים בין השניים", הוא מעריך. "כמו כן, שיווי המשקל החדש בשוק עשוי לנוע באזורים של 3.8־3.9 (שקלים לדולר, ר"ו), כאשר התנודתיות תהיה קורלטיבית לתנועת השווקים בחו"ל".

האם המשקיעים מעדיפים חוסר ודאות ביטחוני על חוסר ודאות פוליטי? כרמלי מסביר כי המשקיעים בישראל "התרגלו" לסיכון הביטחוני. "בשל ניסיון העבר במערכות צבאיות וכושר ההתאוששות שהפגינה ישראל, השוק המקומי יעדיף להתמודד כעת עם מלחמה, בתנאי שזו מתוחמת ומוגבלת לחזית הדרומית, מצב שאנו מכירים היטב ונקלענו אליו מספר רב של פעמים בשנים האחרונות", הוא אומר. "על אף שהפעם מדובר במערכה ממושכת ועמוקה יותר מאלו שהורגלנו אליהן, ההשלכות הכלכליות מתחילות להתבהר, פחות או יותר, וכל עוד המצב יישאר כפי שהוא, האי־ודאות תתפוגג בהדרגה".

"בטווח הארוך הכלכלה הישראלית תתחזק"

ולבסוף, מנהלי ההשקעות מספקים קצת אופטימיות. "אם אנחנו הולכים לתרחיש אופטימי גם בנושא הפוליטי וגם בנושא המלחמה, אז אני צופה לא רק מתאם גבוה לעולם, אלא ביצועי יתר של הבורסה בת"א כדי לחפות על ביצועי החסר המשמעותיים מתחילת השנה", אומר קלינסקי.

מני מוסיף כי "לאורך זמן, בטווח הארוך, הכלכלה הישראלית תתחזק ותצמח יותר. תחת ההנחה שחלק מהאיומים הביטחוניים ירדו מהפרק והממשלה תיטה להעביר כספים לסקטורים מוטי צמיחה, ותחת הדרישה לשנות את סדרי העדיפויות שלה, חלק מהפער שראינו בשנה האחרונה בבורסה בת"א אל מול הבורסות בעולם ייסגר".