סינים או אמריקאים – ישראל קונה רחפנים זולים

שעות לאחר שחמאס פתח במתקפה הקטלנית שלו ב־7 באוקטובר, הבקשות מישראל אל ספקים בארה"ב החלו לזרום: רחפנים - הכי הרבה שאפשר, הכי מהר שאפשר.

מבול הפניות הגיע מאנשים בצה"ל ובממשלת ישראל וכן מקבוצות אזרחיות. כולם חיפשו את הרחפנים הקטנים שהפכו ליותר ויותר נפוצים בעולם האזרחי, כך אומרים מנהלים בתעשייה בארה"ב וישראלים שעובדים עם הצבא. 

● המלחמה הפכה את החברה שלו לכוכבת בבורסה. עכשיו הוא מזהיר ממלחמת רחפנים
● מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה רק 1,500 דולר?
● רחפנים מסין באלפי שקלים בודדים: כך שיבש חמאס את שמי ישראל

בשבועות מאז, אלפי רחפנים מסחריים עשו דרכם לישראל - חלק מיצרני רחפנים אמריקאים ורבים מתוצרת חברות סיניות שנמכרות בארה"ב, כך לפי גורמים המעורבים בעסקאות. לדבריהם ולדברי אחרים, בישראל משתמשים כעת ברחפנים כדי לעזור לחפש חטופים, לאסוף מודיעין ולשמור על יישובים.

"בתקופות של מלחמה אתה לא עושה הצהרה פוליטית" בכך שאתה בוחר להשתמש ברחפן אמריקאי או סיני, אומר בובי סקאקי, יועץ בתחום הרחפנים מסולט לייק סיטי. אלא, "אתה מחפש את היתרון הטקטי".

"מלחמה עתידית תהיה מלחמת רחפנים"

הרחפנים הזולים היו בעבר צעצועים של במאים וחובבנים בתחום, אבל מאז הם הפכו לסימן היכר של שדה הקרב המודרני, ללא קשר לעוצמה הצבאית, הטופוגרפיה או אופי האויב.

רחפנים סיניים נמכרים תמורת כמה אלפי דולרים ולוכדים צילומים אוויריים מגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע בזמן אמת. רחפנים אמריקאים, שיכולים להיות מתוחכמים יותר ולא בנויים לשימוש חובבני, נמכרים לעתים קרובות תמורת פי חמישה מהאופציות הסיניות.

רחפנים סיניים זמינים לרכישה, וקל לצבור כמות גדולה שלהם. יצרניות הרחפנים SZ DJI Technology ו־Autel Robotics משנג'ן (שבדרום סין) מייצרות רחפנים לשימוש אזרחי שנמכרים היטב בארה"ב. בהשוואה לחברות אלה, ההיצע מחברות אמריקאיות דל.

שני הסוגים יכולים לייתר מבני אדם את המשימה לעקוב אחר אויבים, לחפש ניצולים ולרגל, והם לא מצריכים הכשרה רבה להפעלה. רחפנים יכולים להפוך כוחות בינוניים או לא מיומנים לחזקים יותר בשדה הקרב.

ובכל זאת, צבאות גדולים רבים לא ערוכים למציאות המלחמה החדשה הזו. החיפוש הלחוץ של ישראל אחר רחפנים מראה איך אפילו אחד הצבאות המתוחכמים ביותר בעולם מחפש רחפנים זולים.

"כל מלחמה עתידית תהיה מלחמת רחפנים, מבחינה זו שהם ישחקו בה תפקיד מרכזי", אומר ג'יימס פאטון רוג'רס, מומחה ללוחמת רחפנים ומנהל מכון מדיניות הטכנולוגיה של בית הספר קורנל ברוקס, המנסח המלצות מדיניות לגבי טכנולוגיות חדשות וביטחון לאומי בארה"ב.

"להרים לשמיים הכי הרבה עיניים"

רחפנים מסחריים קטנים חשובים למשימות החיפוש וההצלה של יותר מ־200 בני ערובה שנחטפו על־ידי חמאס מישראל. רבים מתוך אלפי רחפנים מסחריים שנשלחו מארה"ב לישראל היו מתוצרת סינית, אומרים גורמים שהיו מעורבים במאמצים. סקאקי, מנכ"ל חברת הייעוץ וההנדסה UAS Nexus, אומר כי הוא עזר לארגן עסקאות לייצוא מאות רחפנים לישראל. כ־90% מתוכם היו ממותגים סיניים.

עידו גור, מנכ"ל חברת הרחפנים האמריקאית Easy Aerial ובוגר חיל האוויר הישראלי המתגורר כיום בקליפורניה, אומר כי הוא התחיל לקבל בקשות לרחפנים בוואטסאפ תוך 12 שעות מרגע המתקפה של חמאס. לדבריו, הבקשות הגיעו מצד צה"ל, אנשים שהיו בעבר בצה"ל, אנשי מילואים, קב"טים של יישובים וקיבוצים, ארגונים יהודיים אמריקאים ועמותות צדקה שהתכוונו לתרום את הרחפנים לצה"ל.

"בשעות הראשונות זה היה 'מה זמין ומה אפשר לקבל?'", אומר גור. לדבריו, "שאלו הרבה פחות שאלות על הביצועים והבטיחות של הרחפנים" והאם הם סיניים או עברו אישור של צבא ארה"ב.

גור עזר לארגן הסכם במסגרתו סניף אמריקאי של Autel מכר עשרות רחפנים לישראל. הוא גם מכר כ־15 ממערכות הרחפן של החברה שלו. החברה Easy Aerial בניהולו מסוגלת לייצר לכל היותר 25 מערכות רחפן בשבוע, וגם זה בזמן הזמנה מראש הרבה יותר ארוך ממה שאיפשרה המלחמה; לחברה חסרים חלקים, הוא אומר.

ארגונים צבאיים ואזרחיים בישראל עשו עסקאות עם יצרנית הרחפנים מעמק הסיליקון Skydio, המוכרת רחפנים גם לצבא ארה"ב, כך נמסר מהחברה. "המטרה הייתה להרים לשמיים כמה עיניים שאנחנו יכולים", אמר מנחם לנדאו, משקיע הון סיכון ישראלי שעזר לקבוצת משקיעים שקנו מ־Skydio רחפנים בסכום של כמיליון דולר.

כיום לנדאו עוזר בהקמת קרן הון סיכון חדשה, קרן הגנת ישראל, שלדבריו גייסה בינתיים 10 מיליון דולר להשקעה בסטארט־אפים הקשורים להגנה וטכנולוגיה, כולל חברות רחפנים.

ההיצע האמריקאי נוצל במלואו

וושינגטון מטילה מגבלות על השימוש ברחפנים סיניים, מתוך חשש שהם עלולים לשמש לשיתוף נתונים עם הממשלה הסינית. בממשל הטילו סנקציות על DJI, בטענה כי החברה משמשת את בייג'ין לריגול ברחבי העולם. יש מדינות האוסרות על רשויות אכיפת החוק שלהן להשתמש ברחפנים סיניים. החודש הקונגרס הציג הצעת חוק האוסרת על סוכנויות פדרליות לרכוש רחפנים מסחריים תוצרת סין.

ב־DJI אומרים כי הרחפנים של החברה בטוחים, וכי החששות של מערכות הביטחון האמריקאית אינם מבוססים. החברה אמרה כי האיסור על שימוש ברחפנים של DJI פוגע ביכולתן של סוכנויות אמריקאיות להילחם בשריפות, לחפש נעדרים או לאתר חשודים חמושים.

החברה אמרה כי הרחפנים שלה לא אמורים לשמש בשדה הקרב. "אנחנו לא ממלאים שום תפקיד במכירות ומשלוחים לישראל", אמר דובר של DJI.

ב־Autel, שיש לה משרד גדול בארה"ב, לא הגיבו לבקשות תגובה. דובר של צה"ל סירב להגיב. במשרד הביטחון הישראלי סירבו להגיב.

גורמים המעורים בנושא אמרו כי משרד הביטחון הישראלי הקים ערוצים רשמיים לרכישת ציוד לחיילים, כולל דרך תורמים, והפיץ רשימת הנחיות לגבי הרחפנים שהצבא צריך. הם הוסיפו כי ברשימה יש גם מותגים אמריקאים וגם סיניים.

בנוסף, לפי גורם המעורה בנושא, אוקראינים שוחחו עם קצינים בכירים בצה"ל ושיתפו מניסיונם בשימוש ברחפנים זעירים. מאז תחילת המלחמה באוקראינה חקרו צבאות דרכים לצמצם את החולשות הבטיחותיות של רחפנים סיניים לחובבנים, שמאפשרים לאויב למקם בקלות את המפעיל ולפגוע בו, או לשבש את התקשורת בין המפעיל לרחפן.

רחפן חדש מ־Easy Aerial שומר היום על היישוב צור הדסה בהרי יהודה סמוך לירושלים ומחפש פולשים מהכפרים הפלסטיניים הסמוכים, כך סיפר התושב משה אמזל. אמזל, שהוא גם יזם טכנולוגיה, הקים מרכז פיקוד ושליטה, בו מנטר המשמר האזרחי של צור הדסה בין היתר גם את זרם הנתונים מהרחפן. "יש כעת פחות פאניקה", אמר אמזל, בן 47. תושבים בצור הדסה, מועצה מקומית של 12 אלף איש, משתמשים באופן פרטי גם ברחפנים של DJI כדי לסרוק את השטח.

"אין ספק שהמותגים הסיניים האלה ימשיכו לשחק תפקיד משמעותי בסכסוך ובמלחמה בעתיד הקרוב", אמר מייק מוניק, מנכ"ל DroneSec, חברה אמריקאית העוסקת במודיעין הקשור לאיום מרחפנים.

בינתיים, ההיצע מארה"ב נוצל במלואו, אומרים קונים ישראלים. יצרני רחפנים אמריקאים אומרים שהם שולחים רחפנים במהירות שהם מצליחים לייצר אותם, וחלק מהמוכרים האמריקאים, שמחזיקים גם רחפנים סיניים, מזהירים באתרים שלהם על כך שהם חווים בעיות אספקה חסרות תקדים בגלל המלחמות בישראל ובאוקראינה.