בענף הרכב הישראלי, נובמבר הוא לרוב חודש שבו מסכמים את השנה החולפת ומשרטטים תחזיות לשנה הבאה. אבל בנקודת הזמן הנוכחית, מכירות הרכב ב־2023 נראות כמו היסטוריה לא רלוונטית, ואילו חיזוי מדויק לעתיד - אפילו רק לרבעון הראשון שבו מתרכזות כ־30%־40% ממסירות הרכב השנתיות - הוא כמעט בלתי אפשרי לנוכח הנסיבות.
● ניתוח גלובס | אלפי מכוניות חדשות מגיעות לישראל גם בתקופת המלחמה, וזה המרוויח הגדול
● צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד
● המספר הסופי של תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים
לפיכך, נאמץ כאן את השיטה שמקובלת בקרב אנליסטים בחברות מחקר כאשר הם נדרשים לנתח שוק שנמצא באי־ודאות קיצונית, ונשרטט שני תרחישים אפשריים ושונים מאד לשנת המכירות 2024. שניהם תלויים כמובן בהתפתחויות הכלכליות והביטחוניות.
התרחיש האופטימי: הביקוש יעלה במהירות
בתרחיש האופטימי אפשר לצפות להתאוששות מהירה של הביקוש לרכב לאחר תום המלחמה. זאת בין השאר בשל האכזבה מתפקוד התחבורה הציבורית ותנודות האוכלוסייה מיישובי הספר למרכז בעת המלחמה, שהדגישו את הצורך בניידות אישית. בישראל גם לא ישכחו מהר, שהרכב הפרטי היה אמצעי התובלה של מאות אלפי אנשי מילואים לשטחי הכינוס.
בתרחיש הזה, ההשפעות הפסיכולוגיות לצד הנזק שנגרם לאלפי כלי רכב במלחמה, יתרמו לעלייה בביקוש לניידות אישית כאשר המצב הביטחוני יתייצב בחודשים הבאים - אולי עוד לפני התייצבות המשק. הביקוש יגיע גם מלקוחות חדשים, שלא נמנו עד כה על מעגל בעלי הרכב, וגם ממשפחות שכבר יש להן רכב אחד או שניים.
סביר להניח שחלק גדול מהרכישות, במיוחד של "מצטרפים חדשים", יהיו באמצעות אשראי, ולכן קצב הביקוש יהיה תלוי בזמינות של אשראי בנקאי וחוץ בנקאי לרכישת רכב, גובה הריבית, חזרה לתעסוקה מלאה ויכולת ההחזר של משקי הבית אחרי המלחמה. בתרחיש האופטימי, בנק ישראל ימשיך את המדיניות המקלה לייצוב המשק ויגדיל את זמינות האשראי, בדומה לצעדים שנקט לייצוב המשק במהלך משבר הקורונה.
בתרחיש האופטימי גם שערי מטבעות יבוא הרכב, ובראשם הדולר והאירו, יחזרו די מהר לרמה מתונה ויעניקו למחירי הרכב דחיפה כלפי מטה. לפחות למחירים "הלא רשמיים" שמגולמים בהנחות ובמבצעים של היבואנים, ובערוצי "אפס קילומטר".
לתרחיש של ההתאוששות המהירה עשויה לתרום גם העלאת מס הקנייה על מכוניות חשמליות בינואר. זו תייצר ביקוש לעשרות אלפי כלי רכב חשמליים, שכבר שוחררו מהמכס ב־2023 ויימכרו במחצית הראשונה של השנה במחירים טרום־עליית־המס. במקביל אפשר לצפות ל"מלחמה שיווקית", בעיקר בפלח הרכב החשמלי, שבו ייכנסו לתחרות בתחילת 2024 עוד שישה־שבעה מותגים חדשים, שהשקתם בישראל נדחתה בגלל המלחמה.
אמנם, ייתכן שינואר, ואולי גם פברואר, יהיו חודשי מכירות חלשים יחסית לנורמה, אבל בתרחיש האופטימי שוק הרכב ישמור ב־2024 על נתוני מכירות סולידיים שנתיים בטווח של ה־250־270 אלף מכירות.
התרחיש הפסימי: קריסת הר האשראי לרכב
הבסיס לתרחיש הפסימי הוא התחזית הקודרת של סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס, שפורסמה בשלהי אוקטובר. נזכיר, שהסוכנות הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2024 וצופה כי התוצר השנתי יתכווץ בכ־1.4%, להבדיל מצמיחה חד־ספרתית, שאותה חוזה בנק ישראל. בנוסף הסוכנות צופה כי בעקבות המלחמה תזנק האינפלציה בישראל לרמה של 6.8% - פי שניים וחצי מהתחזית של בנק ישראל. התוצאה תהיה מצב של סטגפלציה - אינפלציה גבוהה שמלווה במיתון ואבטלה. זאת לצד המשך פיחות מואץ של השקל.
בשוק הרכב התוצאה המיידית תהיה ירידה מהירה ומתמשכת בביקוש לרכב חדש של לקוחות פרטיים ושל חברות, שיצטרכו לצמצם את רכישות רכבי הליסינג עקב "התאמות בכוח אדם והידוק חגורה". אבל החשש הגדול ביותר לא נובע רק מירידת הביקוש לרכב חדש, אלא גם מהצפה בכלי רכב שיחזרו למשווקים ולחברות הליסינג כתוצאה מהתערערות "הר" האשראי לרכב בישראל, שנאמד ב־20־22 מיליארד שקל.
כבר השנה, כאשר האינפלציה הייתה נמוכה משמעותית מזו שחוזה מודי'ס, הורגשה האטה בקצב נטילת המימון לרכב ועלייה בשיעורי חדלות הפירעון - כלומר עלייה במספר הלקוחות שלא הצליחו לעמוד בתשלומים החודשיים על ההלוואות לרכב.
אם התופעה הזו תעמיק בשל נתוני מאקרו שליליים מאוד כפי שחוזה מודי'ס, ומעבר של המשק למיתון או סטגפלציה, עשוי שוק הרכב לעמוד בפני מצב חסר תקדים: החזרה המונית של כלי רכב, שמשמשים כבטוחה כנגד הלוואות שנטלו לקוחות מגופים בנקאיים, חברות אשראי וגופים חוץ בנקאיים. תסריט כזה יעורר תגובת שרשרת, שתביא להכחדת ערך בשוק המשומשות מצד אחד, ולמחיקות משמעותיות אצל המלווים מצד שני.
נזכיר שעל פי נתוני בנק ישראל, היקף האשראי לרכישת רכב של הבנקים וחברות האשראי כנגד הלוואה תוך שימוש ברכב כבטוחה (שיעבוד הרכב), נע סביב 11 מיליארד שקל. לאלה אפשר להוסיף עוד סכום המוערך בכ־7־8 מיליארד שקל שהעניקו יבואני הרכב וחברות חוץ בנקאיות כנגד שיעבוד רכב, ואג"חים של חברות ליסינג, שכלי הרכב הם הבטוחות העיקריות שלהם. כלי הרכב "החוזרים" הללו יתווספו אל יותר מ־100 אלף כלי רכב שנמצאים כיום במלאי של היבואנים וייצרו נטל משמעותי.
המשמעות: "הישרדות החזקים"
אם התרחיש הפסימי יתממש, תוצאת לוואי אחת עשויה להיות התכנסות עסקית של השוק סביב קבוצות יבוא הרכב והליסינג החזקות ביותר, שיש להן די רזרבות לשרוד משברים כאלה לאורך זמן. משהו בנוסח "הישרדות החזקים". המשמעות: קבוצות עסקיות רבות בתחום היבוא העקיף, הליסינג ואפילו היבוא הישיר, שבעבר התייחסו לענף הרכב בתור "בית דפוס להדפסת כסף" ונשענו על מינוף גבוה והון עצמי נמוך, ייאלצו לצמצם משמעותית את פעילותם או שייבלעו על ידי קבוצות גדולות יותר. סימנים מעידים ראשונים כבר אפשר לראות בנמלים בדמות תופעה של "נטישת כלי רכב" מייבוא עקיף, אם כי כרגע זו תופעה שולית.
כך או כך, סביר להניח שגם התרחיש השלילי, אם יתרחש, יהיה בסופו של דבר זמני. התאוששות של שוק הרכב תגיע, אם כי ההמתנה עשויה להיות ממושכת. נזכיר שבעת המשבר העולמי בשוק ההון ב־2008 לקח לענף כמעט שנתיים להתאושש, אבל בסוף הוא רשם קפיצה של 25% וחזר לשבור שיאי מכירות רכב. כעת הסיבות למשבר הרבה יותר קרובות אלינו אבל רכב הוא עדיין מוצר חיוני בישראל. כך שהכל פתוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
