מדד המחירים יתפרסם היום: איך השפיעה המלחמה על האינפלציה?

היום (ד') תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש אוקטובר, במהלכו פרצה מלחמת חרבות ברזל. בלמ"ס מציינים כי המדד הקרוב יוצג בצורה שונה מהרגיל, ואופן החישוב של מספר סעיפים יחושב באופן שונה.

● "לא ניתן להגיד: 'שלום, זה בקשר לדירה'": איך השפיעה המלחמה על העסקאות של נדל"ן למגורים 
● חמאס ירה יותר לראשון לציון ופחות לתל אביב. אלה הסיבות 

לפי ההערכות, האינפלציה השנתית אמורה להמשיך לרדת לקצב של 3.7%. אולם, השאלות המרכזיות יהיו עד כמה המדד ודרך חישובו אכן ישקפו את השינוי הגדול בהרגלי הצריכה של המשק בימי המלחמה ועד כמה זה בכלל רלוונטי גם להחלטות ארוכות טווח. מדובר בשאלות קריטיות במיוחד, בין השאר בגלל שהתנהגות האינפלציה אמורה להיות גורם מרכזי בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, ובדיונים האם להוריד את הריבית כדי לאושש את המשק, למרות החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה.

במסמך שהוציאו בלמ"ס ביום ראשון השבוע מוסבר כי "בעקבות הלחימה בדרום ובהמשך גם בצפון, פעלה הלמ"ס במירב המאמצים לאסוף את הנתונים לטובת חישוב המדד, בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולחשב בהתאם למגבלות".

עם זאת, לא בכל רכיב של המדד היה ניתן לאסוף נתונים בצורה מספקת בעקבות המלחמה. חלק מהנתונים, לפי החלטת הלמ"ס, יתרכזו ל'מדד כללי' כך שחלק מנתוני סעיפים דוגמת 'הארחה ונופש' ו'עריכת מסיבות ואירועים' יזקפו ל'מדד הכללי' וחישובם יתבטל מחישוב המדד(כלומר הם לא ישפיעו לכאן או לכאן). בנוסף, המסמך מסביר שדווקא סעיף מחירי הטיסות, שהוזכר בעבר כסעיף בעייתי במדד הקרוב לאור ביטולי הטיסות מפרוץ המלחמה, לא יתקזז לחלוטין ונתוני השבוע הראשון של אוקטובר יחשבו וילקחו בחשבון כחלק מהמדד.

"יש סימן שאלה גדול על הנתונים הקרובים של מדד המחירים לצרכן", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. לדבריו, חלק מהסעיפים יכולים להשפיע משמעותית בשגרה, אך בשל המלחמה הם הופכים להיות לא רלוונטיים.

לקראת צעדים דומים לתקופת הקורונה?

בשנים 2020 ו־2021 שינויי הצריכה בעקבות מגפת הקורונה והסגרים נלקחו בחשבון בעדכון משקולות הלמ"ס בתחילת 2021 (הלמ"ס מעדכנת את המשקולות אחת לשנתיים). את השינויים שהתרחשו במשק עם פרוץ הקורונה החליטו בזמנו בלשכה "להתאים באופן חלקי" למשקולות. בדיקה שערך ד"ר איתמר כספי ושותפיו מבנק ישראל הראתה שהשינויים שבוצעו הצליחו לייצג בצורה מתאימה את שינויי המחירים במשק. בכל מקרה, עדכון המשקולות הבאה צפוי להתרחש רק בינואר 2025, כך שהשינוי כעת אמור להיות לחודשי המלחמה בלבד.

גרינפלד מסביר שהלשכה תבצע מעשה דומה למה שעשתה בקורונה: "בתקופה הזו הרבה רכיבים נעלמו לחלוטין, בעקבות שיתוק המשק כתוצאה מהמגפה. גם אז, הדוגמה המובהקת הייתה רכיב הטיסות לחו"ל, החופשות וההבראה. מה שעשו בזמנו היה לנטרל רכיבים כאלו מהחישוב, כך ש'מדד כללי' שיקף את שאר הרכיבים ולמעשה ביטל את השפעת הבעייתיים על האינפלציה".

מהלבשה ועד שכירות: המחירים שצפויים לעלות

הערכה כעת היא שמדד המחירים לצרכן יעמוד באוקטובר על קצב שנתי של 3.7% (לעומת 3.8% בחודש שעבר). "בשוק מעריכים שמדד אוקטובר השנה יציג עלייה בשיעור דומה, או מעט פחות בשנה שעברה, אז הוא עלה ב־0.6%", אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. "לכן, קצב האינפלציה השנתי בסיכום אוקטובר צפוי לרשום ירידה קלה, ועשוי להתקרב גם לרמה של 3.5%".

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אומר כי "עליית מדד המחירים הצפויה תגרם בעיקר בשל עלייה של מחירי הלבשה שקופצים באופן עונתי בתקופה זו, ומחירי הפירות וירקות, שיעלו כתוצאה מהמחסור בעוטף".

עוד מוסיף כץ כי סעיף הדיור נמצא מעט בפיגור בתאריכי הבדיקה, ומה שנמדד באוקטובר הוא בעצם רק חלק מחודש זה עם שקלול רב־חודשי. "ההתמנות החזויה בשוק השכירות צפויה אם כן רק במדדים עתידיים", הוא מסביר. מנחם מטפחות: "ירידת מדרגה נוספת של האינפלציה וכניסתה לטווח היעד של 1%־3% תלויה רבות בהתמתנות של סעיף זה. בחודש שעבר אכן התמתנה התייקרות החוזים של שוכרים מחדשים ומתחלפים, ואם התופעה תימשך החודש, היא תאותת על התמתנות בסעיף הדיור כולו".

העובדה שככל הנראה ישראלים רבים חזרו החודש לגור אצל ההורים מסיבות שונות, כמו הצורך בדירה עם ממ"ד, העיכוב בתחילת שנת הלימודים, גיוס למילואים וכדומה, עשויה למתן את הביקושים ואת המחירים לדירות בשכירות בחודש האחרון, וגם באלה ביבואו אחריו.

האם הריבית תעלה בחזרה?

כאמור, נתוני האינפלציה יהיו רכיב מרכזי בהחלט הריבית הבאה של בנק ישראל. הריבית, שנמצאת כרגע ברמה של 4.75%, הייתה צפויה לפי לא מעט הערכות לרדת בסוף חודש אוקטובר, אך בשל התחזקות הדולר אל מול השקל והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, החליטו בוועדה המוניטרית להשאיר אותה ללא שינוי. למרות זאת, העובדה שהפיחות החד במטבע הישראלי נבלם ושער החליפין של השקל מול הדולר חזר לרמתו טרם פרוץ המלחמה, עשויה לשכנע את הבנק המרכזי שכעת בשלו התנאים להפחתה.

החלטת הריבית הבאה, ב־27 בנובמבר, אמורה להיות האחרונה לשנה זו, אלא אם תתקבל החלטת ריבית שלא במועד העדכון הקבוע. מצד אחד, הריבית נמצאת ברמה גבוהה כבר זמן מה וההאטה בפעילות הכלכלית יכולה להחמיר אף יותר ולהידרדר למיתון, אם בנק ישראל לא יפחית אותה.

"מן הצד השני, בבנק ישראל לא ששים להוריד את הריבית. בהחלטה הקודמת אמרו בבנק המרכזי כי הצעדים המאקרו כלכליים המייצרים יציבות במשק שמבצע הבנק בתקופת המלחמה, כמו הקפאת ריבית לנוטלי משכנתאות ועידוד הלוואות מצד הבנקים, מקטינים את הצורך בהורדת ריבית רוחבית.

גרינפלד מעריך כי בנק ישראל יעדיף להימנע מהורדת ריבית. לדבריו, "הבנק המרכזי משתמש כעת בכלים כירורגיים ולא שש להוריד את הריבית בצורה רוחבית. פעולותיו האחרונות, כגון מתן אשראי לעסקים קטנים בריבית נמוכה יותר, מצביעים על העדפה בשימוש באמצעים קטנים יותר לצורך ההקלה במשק". הוא מדגיש כי כל זה נכון רק במידה והאינפלציה תרד בהתאם לציפיות ולא נראה האטה חזקה במשק שעלולה להוביל למיתון.

כץ מלידר מוסיף כי המדיניות המוצהרת של בנק ישראל היא לשמור על יציבות השקל והמערכת הפיננסית. "בנק ישראל שם בראש מעייניו את היציבות בשקל, הפעילות הכלכלית שמאטה נמצאת במקום משני בחשיבותו מצד הבנק", הוא אומר. "לכן, אנו לא צפויים לראות הורדת ריבית בפעימה הקרובה". עוד מציין כץ שבנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בתחילת השנה הבאה.

מנחם מטפחות מסכם: "אם קצב האינפלציה השנתית אכן ירד לאזור 3.5%, הפער בין האינפלציה הצפויה ויעד האינפלציה בפועל יקטן מאוד, ובנק ישראל ייקח זאת מן הסתם בחשבון בהחלטות הריבית הקרובות שלו".