ב־7 באוקטובר חדרו מחבלים ל־16 מיישובי המועצה האזורית אשכול. כמעט 200 מהנרצחים במתקפה האיומה הם תושבי המועצה, ועוד כ־120 מבני המועצה נחשבים חטופים - כמחצית ממספר החטופים כולם. הרשימה הזו, למרבה הצער, אינה סופית.
● קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים? יותר קרוב ל־11%
● כשמחירי הטיסות וההצגות לא רלוונטיים: הלמ"ס תשנה את חישוב האינפלציה
32 יישובים ישנם במועצה, בהם אותם יישובים צמודי גדר שספגו את המתקפה הכואבת והקשה מכול. אך ישנם יישובים נוספים במועצה שחוו אירועים קשים - כולל מתקפת טילים, חדירת מחבלים, אבידות רבות ושעות ממושכות של חרדה - ולהם, מסיבה שמקורה בהחלטה שהתקבלה לפני שנים, מעניקה המדינה יחס אחר. הלכה למעשה, המדינה מפצלת את המועצה האזורית אשכול ההלומה לשניים, ולחלק מהיישובים מספקת מענה חלקי בלבד לאחר התופת שעברו.
להגדרת שבעת הקילומטרים השלכות רבות. ראשית, רק היישובים שנמצאים בתחום זה זוכים לליווי הכולל של מנהלת תקומה בכל הקשור לשיקומם - החל בבינוי ודיור, דרך שיקום תשתיות ועד ענייני קהילה והיבטי נפש.
השירותים שמעניקה מנהלת תקומה נוגעים גם להיבטי החקלאות ביישובים, שרבים מהם התבססו על תחום תעסוקתי זה, והן על גיבוש מענים בהיבטי הביטחון ביישובים. אך המשמעות גדולה אף יותר, שכן החלטות רבות - פרטיות וממשלתיות - מושפעות מאותו קו שנמתח בהחלטות הממשלה: כך, רק מי שבטווח 0־7 ק"מ יהיה זכאי למענק מיידי במקרה שביתו נהרס, בגובה של עד 5,000 שקל למשפחה; הטבות למעסיקים בתחום החקלאות גדולות יותר באזור זה; וגם הטבות מצד הבנקים הגדולים, ללווי משכנתאות למשל (פטור מלא מתשלום משכנתה לשלושה חודשים), נקבעו בין היתר על בסיס קו זה.
תקנות הפיצויים החדשות שמקדם כעת שר האוצר סמוטריץ' אינן משנות בעניין זה, שכן הן מרחיבות את היקף הפיצויים ולא משפיעות על כאלו שנקבעו כבר.
קו ה־7 ק"מ שורטט לפי האיומים הרקטיים מתקופת ההתנתקות, ולפניה
ההחלטה על מתיחת קו שבעת הקילומטרים לוקחת אותנו שנים רבות לאחור. כבדרך כלל במקרים כאלו, גם החלטות הממשלה האחרונות בנוגע לעוטף מסתמכות על החלטות קודמות וממשיכות אותן, או מאריכות את תוקפן.
החלטת הממשלה 980 להקמת מנהלת תקומה, שבה מופיעה במפורש הגדרת שבעת הקילומטרים, מסתמכת כאמור על החלטה 2017 שהתקבלה בשנת 2014 (לאחר מבצע צוק איתן) לטובת "תוכנית אסטרטגית רב־שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה".
החלטה 2017 מסתמכת גם היא על החלטות קודמות, בהן כאלו שהתקבלו לפני כמעט 20 שנה - החלטות אשר הגדירו מה הם יישובי עוטף עזה, בין שנת 2004 לשנת 2012. המשמעות: ההחלטה על מתיחת הקו ועל קביעת היישובים בטווח של 7 ק"מ כ"יישובי אזור קו עימות", נקבעה בהתאם לאיומים הרקטיים מעזה נכון לתקופת ההתנתקות ולפניה.
ברור לכול כי כיום, שני עשורים מאוחר יותר ועם יכולות שלצערנו חווינו כולנו על בשרנו בשבת השחורה, ועוד שנים לפני כן, קו שבעת הקילומטרים הוא קו שרירותי ולא יותר. גורמים שונים ביישובי המועצה האזורית אשכול מציינים כי "המדינה נמצאת עדיין בתאריך 6 באוקטובר 2023, והגיע הזמן שתתקדם ותעדכן את החלטותיה גם מבחינה זו".
יובל ניסני
החלטת ממשלה מ־2014 - ותהום פעורה
עוד טרם מלחמת "חרבות ברזל" לא היו זכאים אותם יישובים למיגון במימון המדינה, כמו אחיהם אשר נמצאים בטווח שבעת הקילומטרים, ולכן בחלק גדול מהבתים כלל לא היו ממ"דים בשבת השחורה.
"יישובי עוטף עזה הם אזור שדרות רבתי והיישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב אשר בתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה", כך קובעת החלטת הממשלה 980 על הקמת מנהלת תקומה לשיקום העוטף. החלטה זו נסמכת על החלטה מוקדמת יותר, שהתקבלה בשנת 2014 - והיא עצמה נסמכת על החלטות קודמות.
כדי להבין את גודל האבסורד נספר כי הקצה המערבי של היישוב הקהילתי צוחר, למשל, מרוחק רק 200 מטרים מגבול שבעת הקילומטרים. היישובים אוהד, שדה ניצן ותלמי אליהו נמצאים בצמוד אליו, וכולם יחד איבדו במתקפה ארבעה מאנשיהם. חלק מהנופלים אף השתתפו בקרבות ההגנה על היישובים הסמוכים מבטחים, עמיעוז וישע, שכן נכללים בתוכניות השיקום של המדינה.
"במתקפה בסמוך ליישוב שלי נפלו חמישה אנשים, שלושה מיישוב שנכלל בשבעת הקילומטרים, ושניים לא. המחבלים לא הבדילו ביניהם", מספר אמיר טמסוט, אשר מוביל לצד אחרים את המאבק הציבורי בנושא.
טמסוט, תושב המושב ישע התגייס למען היישובים שנשארו בחוץ: "אני זועק זעקה של חברים, של מכרים. אנחנו מועצה אחת: לומדים באותו בית ספר, יש לנו אולם תרבות משותף. כולנו חווינו זוועות שאי־אפשר לתאר, אז למה לקחת מועצה שלמה ולהחליט שחלק מהיישובים לא זוכים לאותו מענה?"
גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול / צילום: באדיבות מועצה איזורית אשכול
"כל יישובינו נמצאים במעגל הפגיעה"
אותה מתיחת קו שרירותית מביאה לכך שגם יישובים נוספים שחוו תקיפות קשות אינם נכללים בתוכניות המדינה, רק משום שהם מרוחקים משמעותית מהגדר (באופן יחסי, לכל הפחות) - מבלי להתייחס לכך שהתעמתו גם הם פנים אל פנים מול מחבלים.
לכולנו מוכרים הקרבות הקשים מול מחבלים שהתנהלו בעיר אופקים, אך גם סביב היישוב המרוחק ביותר מהגבול במועצה האזורית אשכול, קיבוץ אורים (כ־14 ק"מ מהגדר), התנהלו קרבות מול מחבלים בשל הקרבה לבסיס צה"ל הסמוך, והקיבוץ ספג באותה שבת 31 מטחי רקטות מעזה. למרות זאת, גם הוא לא נכלל בתוכנית השיקום של המדינה ליישובי המועצה.
אגב, בימים הראשונים למלחמה פונו כלל יישובי המועצה האזורית אשכול בהדרגה, לבתי מלון ולמתחמי הארחה. המדינה מימנה את הפינוי רק של יישובי שבעת הקילומטרים, ואילו המועצה האזורית מימנה מכספה את פינוי יתר היישובים. "קו ה־7 ק"מ מפריד ומפצל את המועצה שלנו", נכתב בהודעת המועצה לתושבים. "יש להתייחס לכל יישובי אשכול כמקשה אחת. כל יישובינו נמצאים תחת מעגל הפגיעה".
לגלובס נודע כי בימים אלו נעשה מאמץ לקדם הצעת מחליטים שתאושר בממשלה, ולפיה מועצה אזורית או מקומית שיותר מ־50% מיישוביה נמצאים בתוך עוטף עזה - קרי בקו שבעת הקילומטרים - כלל יישוביה ייכללו בסל המענים שמציעה הממשלה. יש לציין כי החלטה זו רלוונטית בעיקר למועצה האזורית אשכול, שבה נמצאים רוב היישובים המוגדרים כיישובי עוטף עזה. ממנהלת תקומה נמסר כי "המנהלת תפעל בהתאם להנחיות הממשלה".
גם בצפון המצב לא ברור
לצד המפונים מעוטף עזה ישנם כידוע תושבים מפונים גם מגבול הצפון, בשל איומי החיזבאללה. הממשלה החליטה על פינוי של כ־60 אלף תושבים המרוחקים עד 5 ק"מ מהגבול, כולל העיר קריית שמונה, אך מתברר שישנם יישובים בטווח זה או בסמוך לו שהוחלט שלא לפנותם. כך נכון לגבי ארבעה יישובי המועצה האזורית מעלה יוסף - אלקוש, שמרחקו מהגבול 3.77 ק"מ, עבדון, שמרחקו מהגבול הוא כ־4.38 ק"מ, מנות המרוחק 5.2 ק"מ מהגבול ואבירים המרוחק 5.9 ק"מ מהגבול.
"היישובים הללו הפכו להיות בסיסים צבאיים לכל דבר, ובכל מקום התושבים רואים שלטי אזהרה משיגורי נ"ט מלבנון", מספר דוד כהן, מנכ"ל החברה הכלכלית במועצה האזורית. "כשפורסמו הידיעות בתקשורת על פינוי היישובים, התושבים היו כבר 'על מזוודות' - אבל אז נאמר לנו שמדובר בהחלטה מבצעית עבור כל יישוב, ולא בפינוי גורף. התושבים באים אלינו בתלונות, ובצדק, ואנחנו נמצאים במלחמה יומיומית כדי לשנות את המצב. מצד אחד לא מפנים, אבל מצד שני אי־אפשר גם לקיים שגרה. אנחנו זועקים לעזרה, אבל נכון לעכשיו אין שינוי לצערי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תוכניות הפינוי המדינתיות לא מגדירות פינוי על פי טווחים. הוגדרו יישובים ספציפיים שצה"ל המליץ לפנותם על פי הערכת המצב המבצעית. המלצה זו מאושרת על ידי הדרג המדיני ומתוקצבת בהחלטת ממשלה". עוד מוסיפים במשרד הביטחון כי היישוב צוחר כלול ברשימת היישובים שהוחלט לפנות על ידי מערכת הביטחון.
***גילוי מלא: הכותב התגורר בעוטף והיה תושב המועצה האזורית אשכול עד לאחרונה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
