עלות המלחמה למערכת הבריאות הוערכה לאחרונה בכ-200 מיליון שקל בחודש, אבל גם ביום שאחרי יצטרך המשרד להשקיע סכומי עתק כדי לטפל בהשלכותיה. בימים אלה מגבשים במשרד הבריאות תוכנית ששמה דגש על שלושה תחומים בוערים: שיקום הפצועים, תגבור מערך בריאות הנפש והאצת מיגון בתי החולים. התקציבים הנוספים הנדרשים לטיפול בכל הנושאים האלה עשויים להגיע עד 10 מיליארד שקל.
● קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים? יותר קרוב ל־11%
● עלות המלחמה למערכת הבריאות: כ-200 מיליון שקל לחודש
● באוצר מכחישים את הפרסומים בתקשורת: לא נלווה כסף מבנק ישראל
"צריך להקים את התשתיות עכשיו"
עם פרוץ המלחמה, אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שבתי החולים וקופות החולים ישופו עבור כל טיפול "בגבולות הסביר" בנפגעי המלחמה. כרגע, ההוצאות המוספות נספגות בגירעונות המוסדות האלה, ומשרד הבריאות יצטרך להשיג תקציב מהאוצר כדי לאזן אותם.
אבל הטיפול המוגבר במסגרות הקיימות הוא רק חלק מהסיפור. "עלינו להקים תשתיות חדשות כדי להתמודד עם מה שמצפה לנו אחרי תוך כדי ואחרי המלחמה", אומר גורם במשרד הבריאות. "אנחנו צריכים להקים את התשתיות עכשיו". לדבריו, במשרד עוסקים כבר בימים אלה בהקמת תשתיות לשיקום פצועים בבית החולים פוריה ובהדסה הר הצופים.
במשרד הבריאות אומרים שהם פועלים להוספת מאות מיטות שיקום באופן מיידי, באמצעות הקדמת התוכנית הרב־שנתית להקצאת מיטות שנמצאת בשלבי גיבוש סופיים והקצאת המשאבים המתאימים לכך. "לצד הגדלת מספר מיטות השיקום, משרד הבריאות שם דגש על חיזוק תחום השיקום בקהילה, בעיקר באמצעות הקמת מרכזי יום נוספים, שיאפשרו גם שילוב שיקום בבית ומרחוק", נמסר.
בהדסה מאיצים הקמת בניין שיקום ב-30 מיליון שקל
בבית החולים הדסה מקדימים בימים אלה את הבנייה של מחלקת שיקום חדשה, בהשקעה של כ־30 מיליון שקל - שילוב של תקציב מהמדינה ותרומות.
התקציב הוקצה לפני המלחמה וכעת בית החולים פנה לאיסוף תרומות משלימות כדי שניתן יהיה לפתוח את בניין השיקום בינואר 2024, בלוח זמנים מהיר מזה שתוכנן, בגלל המלחמה.
"פרויקט בניין השיקום נולד כבר לפני 5־6 שנים, כאשר השרה לשעבר דליה איציק פגשה פצוע מירי טילים שנאלץ לנסוע יום־יום לתל השומר כדי לקבל טיפול", אומר מנכ"ל בית החולים, פרופ' יורם וייס. "כמונו, היא חשבה שלא סביר שאין מספיק מיטות שיקום מחוץ לתל אביב". מול מדינות אחרות ב־OECD ישראל נמצאת במקום טוב באמצע הרשימה מבחינת מספר המיטות לנפש, אבל נתון זה לא מתחשב בכך שמספר הפצועים בישראל הוא הרבה יותר גבוה. יש מדינות, כמו גרמניה וצרפת, שיש בהן פי 10 ויותר מיטות שיקום מאשר בישראל.
לוח הזמנים לפתיחת הבניין תלוי בזמינותם של עובדי בניין. "מבחינת איוש התפקידים, אנחנו כבר עם צוות מקצועי מהמחלקה הקיימת וכבר התחלנו לגייס צוות נוסף, בציפייה למעבר לבניין החדש, שיכלול 170 מיטות אשפוז ועוד 270 מקומות לאשפוז יום". המחלקה הישנה כוללת כיום 70 מיטות, אחרי הרחבה בעקבות המלחמה.
וייס מעריך שכ-50% מהפצועים יצטרכו שיקום כזה או אחר, והוא מתריע ממחסור בכוח אדם בהמשך. "זה תחום רפואי לא כל כך פופולרי, ובנוסף לרופאים יש מחסור בפיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק".
לבניין בית החולים החדש הוקצה כאמור תקציב, אבל לא להפעלה שלו. עבור כל מאושפז מקבל בית החולים שיפוי מקופת החולים, ביטוח לאומי או צה"ל, אבל לדברי וייס אשפוז שיקום הוא הפסדי עבור בית החולים, ולעומת בתי חולים ממשלתיים, הדסה לא תוכל לצפות שהמדינה תכסה את הגירעון שלה.
"בתחילת השנה היינו מאוזנים, וכעת המדינה יצרה לי חור תקציבי של 30־40 מיליון שקל, ואני אצטרך לעכב תשלומים לספקים, שגם הם סובלים מאינפלציה ועלייה בשער הדולר ולא יכולים לסבול את זה. קנינו ציוד ותרופות בסכום של 400 מיליון שקל. אני מאמין שבסוף נקבל פיצוי, אבל יש גם משמעות לשאלה מתי".
אחת התשובות לסוגיית השיקום היא אשפוז בית. בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת שעסקה בשיקום, אמר נשיא ויו"ר חברת צבר רפואה, ד"ר איתמר עופר, כי אשפוז בית יכול לתגבר בצורה משמעותית את מערך השיקום, והוא יכול להיות רלוונטי מאוד לצעירים שמבחינה פסיכולוגית יתקשו יותר להתמודד עם העברת חייהם לבית החולים, ומאידך לרוב יש מי שמוכן לטפל בהם בביתם. "מודל כוח האדם של רפואה ביתית מאפשר לנו להעסיק את הרופאים שלנו הרבה יותר שעות ביום, כך שכוח האדם מטפל ביותר מטופלים", אמר עופר. אנחנו יכולים לפנות את המיטות בבתי החולים לפצועים שחייבים אותן".
התקציבים לא אמורים להגיע במלואם ממשרד הבריאות. חלקם מושת על משרד הביטחון וחלקם על ביטוח לאומי. אלא שכדי לפתוח מיטות שיקום חדשות נדרש סינכרון ביניהם.
מתכוננים למגפה בתחום בריאות נפש
נושא שהוא כמעט כולו בידי משרד הבריאות הוא הטיפול בבריאות הנפש, הן של הנפגעים הישירים מהאירועים והן של כלל האוכלוסייה. המשרד כבר החל בגיוס מומחים כדי להתמודד עם מה שצפויה להפוך למגפת בריאות נפש שממדיה אדירים.
בינתיים, משרד הבריאות נתן חיזוק תקציבי לעמותות המפעילות קווי חירום לתמיכה נפשית, סבסד שלוש שיחות עם פסיכולוג לכל אזרח והקים קליניקות אד־הוק במקומות שבהם נמצאות קבוצות מפונים מהעוטף. אבל גם למשרד ברור שדרושה תוכנית הרבה יותר משמעותית בתחום, והיא אמורה להתפרסם בקרוב.
"הנושא הזה הוא בליבת הפעילות שלנו היום", אומר גורם במשרד הבריאות. "כשאנחנו מסתכלים על בריאות הנפש, אנחנו נחרדים. אנחנו חייבים להאיץ את תחום הטיפול הנפשי, והשאלה היא עד מתי האוצר יוכל להשהות את תשובתו".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בימים אלה אנו מגבשים את תקציב המדינה ל־2024 תוך שינוי סדרי העדיפויות למצב הנוכחי".
הביקורת של פסיכולוגים על התוכנית המתגבשת
אחד האתגרים הגדולים הוא המחסור בפסיכיאטרים, שבלט עוד לפני 7 באוקטובר.
אורך התורים הגיע לחודשים רבים ואפילו ליותר משנה - מה שהפך אותם ללא רלוונטיים. גם ברפואה הפרטית קשה היום למצוא תור לפסיכיאטר. לבעיה הזאת אין פתרון מיידי, משום שמדובר בהכשרה ארוכה וכמעט ולא ניתן לייבא בעלי מקצוע מחו"ל בתחום הזה.
בניגוד לפסיכיאטרים, המחסור בפסיכולוגים הוא בעיקר בשירות הציבורי. פסיכולוגים רבים עזבו את השירות הציבורי בגלל שכר נמוך, תנאים גרועים ומיעוט תקנים. "חייבים לטפל בשכר של הפסיכולוגים ושל העובדים הסוציאליים", אומר גורם ממערכת הבריאות.
עם זאת, פסיכולוגים שכבר נתקלו בתוכנית של משרד הבריאות טוענים שהיא לא תצליח להביא פסיכולוגים רבים מהמגזר הפרטי וכי היא כוללת שילוב של גורמים שלא קיבלו הכשרה מלאה כפסיכולוגים.
בינתיים ממשיכים פסיכולוגים רבים לטפל בהתנדבות בנפגעי האסון בתנאים שלהם, ואף שהמצב הזה מבורך, הוא עשוי להקשות על הסינכרון הנדרש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
