עמוס ידלין מאמין: זו עסקת השבויים היחידה שעל הפרק

"יכול מאוד להיות שהגענו לשלב במלחמה שבצפון הרצועה חמאס כבר לא פועל מעל פני האדמה, כי איבד שם שליטה, והוא נעלם אל המנהרות. ולכן, אחרי שהלוחמים קרובים למיצוי הפגיעה בכוחות החמאס שעל פני השטח, וצה"ל שולט בשטח, עכשיו צריך לעבור
למאמץ לחימה נוסף", כך אומר לגלובס האלוף במיל' עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר ונשיא Mind Israel. "בצפון רצועת עזה החמאס איבד שליטה צבאית וממשלית. כדי
להשלים את המשימה של פירוק החמאס, נכון לעבור לחצי הדרומי של הרצועה, במקביל לטיפול במנהרות החמאס". 

● מאדריכל הטבח ועד לאיש הכספים: הכוורת של חמאס
● המומחה שמאמין: נסראללה עדיין לא חושב שהבסנו את חמאס 
● חטופים ונשק בבתי החולים של חמאס? בתקשורת העולמית מתעלמים 
● עמוס ידלין: זה התרחיש הכי מסוכן של המלחמה, וכך יש להיערך אליו

העבירו מעל מיליון אזרחים מהצפון לדרום. איך נלחמים שם בלי לפגוע באזרחים?
"רוב האזרחים לא נמצאים באזורים האורבניים של רפיח וחאן יונס. הם באזורים שיועדו לאזרחים שהם אזורי מקלט הומניטרי, והם יישארו שם גם כשנעבור לדרום הרצועה. ישראל תסמן אזורים נוספים כאזורים הומניטריים בטוחים".

מה לדעתך צריך לעשות עם בתי החולים?
"אנחנו צריכים לאזן בין כמה שיקולים. השיקול הראשי הוא לפגוע במפקדות שמתחת לבתי החולים. נוסף על כך, חייבים להוכיח לעולם שהחמאס מתחבא מתחת לבתי החולים, כי העולם מפקפק בזה. השגת המטרה של ירידה למנהרות מתחת לבתי החולים היא מסובכת ומאתגרת. צריך לדאוג עד כמה שאפשר שהאזרחים הלא מעורבים לא ייפגעו, כי בתי החולים מבחינתם זה אזור בטוח, והם נוהרים לשם. אסור לעשות לעצמנו פיגוע הומניטרי, שיהווה פיגוע תודעתי". 

 עמוס ידלין / צילום: אלן צ'פלסקי

חטופים מתחת לבית החולים?

לדברי ידלין, "יש שיקול נוסף, שאין לי ספק ששוקלים אותו, והוא האם ישנם גם חטופים באותו מוצב פיקוד של החמאס מתחת לבית החולים. צריך להתבסס על מודיעין מאוד איכותי ועל רעיונות חדשניים ויצירתיים לגבי איך להשלים משימה חשובה זאת. לכן נכון לבצע את הירידה למנהרות באופן בטוח ואיטי, אבל בסוף זה יקרה".

בכירים רבים הצהירו שישראל צריכה לשחרר את "כולם תמורת כולם", האם אין בכך פגיעה ביכולת המשא־ומתן של ישראל?
"החמאס יודע היטב את הרגישות של ישראל, והוא גם מודע שישראל שילמה מחיר מאוד כבד בעבר עבור החזרת חטופיה. אבל מה שחשוב עכשיו בהקשר לחטופים הוא להבין שיש רק עסקה אחת שהיא על השולחן, וזו 'העסקה ההומניטרית'. ישראל לא נדרשת כאן למחירים שאיננה יכולה לשלם.

"צריך גם לזכור שהעסקה הזו, אם תתבצע, מתאפשרת בגלל המהלך הקרקעי שגרם ללחץ עצום בחמאס - שאיבד שליטה בעיר עזה, איבד שתי חטיבות ומאות ואולי אלפים מהטרוריסטים שלו. הוא משלם מחירים כבדים, והוא רוצה את ההפסקה ההומניטרית מהסיבות שלו.

"העסקה הגדולה והמקיפה של 'כולם תמורת כולם' לא קיימת בשלב זה. חמאס לא מוכן להחזיר את כולם ולעסוק בכך כרגע. רק ברגע שהסכין תהיה לסנוואר על הצוואר, אולי נגיע לעסקה כזו".

עצם הדרישה שלהם להפוגות לא מראה שאסור לתת להם את זה?
"אני חושב שכמה ימים של הפוגה זה לא מחיר גבוה, אנחנו ברצועה ולא יוצאים ממנה. בעזה יישארו כוחות חזקים, החמאס לא יבנה בכמה ימים מחדש את מה שנהרס ונפגע לו. זה לא מחיר משמעותי בשביל להחזיר ילדים, נשים ומבוגרים וכל מה שכלול בעסקה ההומניטרית המתגבשת".

"היה כאן מחדל משולש" 

האם לפני 7 באוקטובר הסתמככנו יותר על המערך הטכנולוגי, ולא טיפחנו מספיק מודיעין אנושי שמכ גיע מהשטח?
"אני חושב שאחרי המלחמה תקום ועדת חקירה מאוד מקצועית ומשמעותית עם אנשים בני־סמכא שתבדוק את כל הממדים של הקטסטרופה שהתרחשה בשבת השחורה.

"המחדל של 7 באוקטובר הוא מחדל משולש: מודיעין שלא התריע; היערכות מבצעית שלא נתנה מענה במקרה שאין התרעה מודיעינית; ומדיניות לא נכונה של טיפוח החמאס והעובדה שאפשרו לו לבנות צבא לאורך שנים. כל שלושת הנושאים האלה צריכים להיחקר.

"לגבי שאלתך, יכול להיות שבשנים האחרונות אכן נעשו שימוש והסתמכות יתר על הממד הטכנולוגי על חשבון מאפייני המודיעין האחרים. את כל הסוגיות החשובות האלה צריך לברר לעומק ובאופן מקצועי - לא רק כדי לחפש אשמים, אלא בעיקר כדי לתקן ולשקם את כל מרכיבי תפיסת הביטחון שקרסה, ולדעתי זה ייעשה אחרי המלחמה".

מה דעתך על "היום שאחרי" שצפוי ברצועה?
"היום שאחרי תלוי ב'יום שלפני היום שאחרי'. כלומר, איך תסתיים המערכה שמתנהלת כרגע ברצועה. יש שני מצבים - מצב אחד שבו החמאס מוטט לחלוטין, ובעצם אפשר להכניס לרצועה תצורות מדיניות כאלה ואחרות. המצב השני הוא מצב שבו החמאס לא פורק לחלוטין, והוא עדיין שומר על כוח מסוים ברצועה. במקרה כזה קשה לתאר שכוחות מבחוץ ייקחו אחריות על הרצועה, ואז עלול להיווצר מצב כמו בסומליה, של אנרכיה מוחלטת. בכל מקרה ובכל תצורה מדינית - ישראל חייבת לשמור בידיה את הסמכות הביטחונית הגוברת".

"חזרה לגוש קטיף - רעיון הזוי" 

לדברי ידלין, "אם חמאס ימוטט, צריך להסתכל על היום שאחרי בשני שלבים. שלב ראשון הוא שלב של מעבר: בעצם נכנסת קואליציה בינלאומית, בעיקר ערבית (במרכזה מצרים, סעודיה והאמירויות), בתמיכה אמריקאית ואירופית, ומתבססים על בירוקרטיה מקצועית
מקרב הפלסטינים. כאמור, הרצועה תהיה ללא חמאס צבאי או מדיני.

ישראל לא תאפשר לשום גורם להקים צבא בעזה, ויהיה לה חופש פעולה ביטחוני מלא ברצועה. לאחר תקופת הביניים השאיפה צריכה להיות הגעה להסכמה עם האוכלוסייה המקומית על ניהול אזרחי של הרצועה, כאשר עדיין יש לישראל חופש פעולה ביטחוני מלא".

אתה חושב שראוי שהפלסטינים ינהלו אזרחית את עזה? לא כדאי לחזור לגוש קטיף כמו ששרים מסוימים בממשלה רוצים?
"חזרה לגוש קטיף היא רעיון הזוי וטעות מדינית קשה. אין לו היתכנות אסטרטגית, פוליטית ובינלאומית. אני חושב שאנחנו צריכים לגשת לרצועת עזה עם העקרונות הבאים. מה לא? לא חמאס, לא לכיבוש ישראלי, לא לכוח צבאי כלשהו שייבנה שם. מה כן? כן נסיון לשיקום של עזה כדגם אחר של ישות פלסטינית - עם חזון של הפיכתה לאבו דאבי או לסינגפור. כל זה רק בתנאי שחמאס נעקר מהרצועה, ושפלסטינים עם תפיסה אחרת, לא טרוריסטית, יובילו את התהליך תחת ליווי ערבי ובינלאומי.

בשלב זה הרשות הפלסטינית לא כשירה למשימה. בכל מקרה, בנושא הביטחוני אין יותר התפשרות, אין יותר שום חריגה מהעיקרון של חופש הפעולה של ישראל למניעת התעצמות צבאית ברצועה".