בזמן שבמשרד האוצר מחפשים מקורות אפשריים למימון הוצאות המלחמה והשיקום, ברשות החברות מתנהל מאבק על כ־2 מיליארד שקל שאמורים להימשך מהחברות הממשלתיות. מדובר בעימות שנמשך זה שנה וחצי בין ראש רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים לבין השר הממונה דוד אמסלם.
● רוזנבוים לאמסלם: "מבחינת השר ועובדי לשכתו, ה-6 וה-8 באוקטובר חד הם"
● הפרויקטור האזרחי נכנס לתפקיד, בלי עובדים וללא סמכויות ברורות
בעוד השר אמסלם מעוניין שהדיבידנדים ינוצלו לטובת קיזוז חובות החברות הממשלתיות, מנהלת רשות החברות רוזנבוים טוענת כי יש להזרים את הכסף לקופת המדינה, שכן צורכי המלחמה דורשים הוצאות אדירות בחזית הביטחונית והאזרחית כאחד. זאת לאחר שמשרד האוצר הכריז על קיצוצים נרחבים וכניסה לגירעונות, כשחלק מהדרך למתן את המצב הוא על־ידי משיכת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות.
בימים כתיקונם מדובר במחלוקת תקציבית ידועה ומקובלת, אך כעת גורמים המעורים בנושא מתריעים כי גם בעיצומה של המלחמה, השר אמסלם עסוק בעיקר בביסוס כוחו הפוליטי מול רשות החברות. עם זאת, פגישה בין אמסלם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבהירה כי גם האחרון לא משוכנע בנכונות המהלך.
"חלוקת הדיבידנד טרם הושלמה"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס לפני מספר ימים לסוגיה הטעונה. "ב־2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים ב־2023, קרי חלוקת דיבידנד בסך כ־2 מיליארד שקל במצטבר", ציין אנגלמן.
"למרות זאת, בביקורת האמורה עלה כי מתוך סך זה חולקו 85 מיליון שקל בלבד מחברה אחת בלבד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 8.11.2023 חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות טרם הושלמה, כך שיתרת הדיבידנד עליה הכריזו החברות הממשלתיות העומדת על קרוב ל־2 מיליארד שקל טרם נכנסה לקופת המדינה".
החלק הארי של הדיבידנדים מגיע מהתעשייה האווירית, לה מעל מיליארד שקל בדיבידנד ראוי לחלוקה. אחריה מגיעה חברת תשתיות אנרגיה, המספקת דלק לכלל מדינת ישראל, עם דיבידנד פוטנציאלי של 234 מיליון שקל, ובמקום השלישי חברת רפאל עם 232 מיליון שקל כדיבידנד שניתן למשוך לקופת המדינה. גם נמל אשדוד, נתיבי גז לישראל (נתג"ז) וחברת ערים לפיתוח עירוני יכולות לחלק עשרות מיליוני שקלים למדינה בדיבידנדים.
סמוטריץ' ואמסלם נפגשו, אך לא הושג פתרון
הגורם הראשי שיכול לאשר או לדחות את חלוקת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות, הוא כאמור השר אמסלם. בנוסף לכך, לצורך משיכת הדיבידנד מחברות ממשלתיות בנושאים שתחת שרים אחרים בממשלה, כמו ביטחון או תחבורה - דרוש אישור של השר הרלוונטי. בפועל, בשביל לחסום את העברת הכספים אמסלם ייאלץ לגייס את תמיכת הממשלה.
במטרה למצוא פתרון למצב ולחלוקת הדיבידנדים, וייתכן כי אף במטרה לגייס את שר האוצר למהלך, נפגשו ביום שני אמסלם ושר האוצר סמוטריץ'. אומנם השניים לא הגיעו לשום החלטה או הסכמה, אך ההודעה המשותפת שפורסמה בתום הפגישה מעידה ביתר שאת על התנגדות אמסלם והעובדה שלא נתקל בהתנגדות נחרצת מצידו של שר האוצר.
לדבריהם - החובות של ממשלת ישראל לחברות הממשלתיות כספקיותיה עולים על הדיבידנדים הפוטנציאליים. הצדדים הודיעו כי תתקיים פגישה נוספת, במסגרתה "תתקבל החלטה באשר לקיזוז או משיכה וטיפול בחובות באופן מהיר".
"קלף פוליטי שיתמוך בו במינוי דירקטורים"
יחד עם זאת, גורם המעורה בנושא מסביר כי אין קשר בין החובות התזרימיים של הממשלה לחברות, לבין הרווח הנקי שניתן להמיר לדיבידנדים ראויים לחלוקה עבור הממשלה. מעבר לכך, לטענת הגורם, לרוב החברות הממשלתיות מעדיפות להשאיר את הכסף אצלן.
לטענת הגורם, אמסלם מחזק את האשראי הפוליטי שברשותו בעימות הארוך והמתמשך בנושא המינויים בינו ובין מנהלת הרשות רוזנבוים. "מי שעוצר את חלוקת הדיבידנדים זה אמסלם. מבחינתו, הדיבידנדים הם קלף מיקוח פוליטי, קודם כל מול משרד האוצר, שיכול לתמוך בו במינוי דירקטורים. וכמובן - מול הדרג המקצועי ברשות החברות".
גורם נוסף המעורה בפרטים טען כי "הכלל שרשות החברות קבעה הוא ש־50% מהרווח הנקי צריך להיות מחולק כדיבידנד. גם מדיניות ה־OECD היא לנקוט חלוקת רווחים קבועה".
לדבריו, "החברות הממשלתיות אינן קופת תקציב משרד הביטחון. בנוסף, חלק ניכר מהחברות הממשלתיות הן שונות לגמרי, ואין להן נגיעה לנושאים הביטחוניים. הרעיון לבצע קיזוז כזה חותר תחת עיקרון היסוד של החברות הממשלתיות וכל חברה מסחרית".
בעיניו, הבעיה היא ש"אמסלם תקע במשך זמן רב את הדיבידנדים, משום שרצה שתהיה לו קופה קטנה מול היו"רים והמנכ"לים לסידורי ג'ובים לחברים. אם רוצים שהרווח מהחברות הממשלתיות יממנו את הוצאות הרכש של משרד הביטחון - שיעבירו החלטות ממשלה שזה ייעוד הרווחים, ויסבירו לציבור למה זה לא יכול לשמש למפונים לדוגמה".
מטעם השר אמסלם לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.