רעים יעברו לתל אביב, בארי עדיין מתלבטים: החיים הזמניים של המפונים מעוטף עזה

שלב הביניים של שיקום עוטף עזה הוגדר על ידי מנהלת תקומה כשלב שבו יעברו היישובים שנפגעו במתקפת ה־7 באוקטובר, לקהילות קולטות, קרי למושבי קבע לתקופה זמנית. תקופה זו תימשך עד שהתושבים יוכלו מבחינת הצבא - ובעיקר מבחינתם בעצמם - לשוב אל היישובים שבהם התגוררו עד לאסון הגדול שפקד אותם. במסגרת שלב הביניים, כל יישוב יוכל להחליט היכן ירצה לשהות בתקופה הזו. עם זאת, לא מדובר בהחלטה מחייבת, ותושבים יוכלו לבחור אחרת. בינתיים, חלק מהיישובים גיבשו החלטה עקרונית להיכן לעבור, או לפחות בוחנים מספר אפשרויות סופיות שמהן אמורה להיבחר אחת. 

● עמוס ידלין מאמין: זו עסקת השבויים היחידה שעל הפרק 
● מאדריכל הטבח ועד השותף של מוחמד דף: בכירי החמאס שמושכים בחוטים 
● ראש עיריית קריית שמונה חושף: זה התרחיש שלא נערכנו אליו 
● בגלל 200 מטר: שבעה מיישובי אשכול שהותקפו לא נכללים בתוכניות השיקום 

כרם שלום ורעים: בשני היישובים ההחלטה התקבלה

הקהילות: מנהלת תקומה הודיעה לאחרונה כי הקיבוצים כרם שלום ורעים החליטו, כל אחד בנפרד, היכן ישתקעו בשלב הביניים. מדובר בשני היישובים הראשונים שמקבלים החלטה רשמית בעניין, בשיתוף כלל אנשי הקהילה בכל יישוב.

כרם שלום הוא היישוב הקטן ביותר בעוטף עזה, עם פחות מ־200 תושבים. ביישוב, שנמצא בצמוד לגדר הגבול עם עזה, נהרגו שני תושבים במהלך מתקפת חמאס ורבים אחרים ניצלו. בקיבוץ רעים נהרגו חמישה חברים בקרבות, ועוד חמישה נחטפו.

לכך יש להוסיף כמובן את הטבח הנורא במסיבה שהתקיימה בסמוך לקיבוץ באותה שבת שחורה, שבו נרצחו למעלה מ־350 אנשים, כך על פי ההערכות. בימים אלה שוהים תושבי שני הקיבוצים במלונות בעיר אילת.

ההחלטה: אנשי כרם שלום החליטו להתפנות לכפר עדיאל (כפר סטודנטים של עמותת "איילים"), וקהילת רעים החליטה להתפנות לבנייני מגורים בתל אביב, לפרויקט של קבוצת יובלים סיטי בוי. המעבר צפוי להתרחש בעוד כחודשיים. 

 פרויקט תאודור, יובלים סיטי בוי בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

העלות: על פי הסיכום בין משרד האוצר להתאחדות המלונות בישראל עם פרוץ המלחמה, עלות אירוח ממוצעת ליום של אדם, בהערכה גסה, היא 325 שקל. בהנחה שמפתח העלויות הזה רלוונטי גם לאירוח בכפר הסטודנטים, הרי שעלות האירוח של כ־200 תושבי קיבוץ כרם שלום באשלים מוערכת בכ־65 אלף שקל בחודש. עלות האירוח של תושבי רעים בתל אביב מורכבת יותר, שכן היא תלויה בפרויקט, במקומו בעיר ובפרמטרים נוספים. 

 פרויקט תאודור, יובלים סיטי בוי בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חולית: ייתכן שיתפצלו לשני מקומות

הקהילה: קיבוץ חולית, שממוקם בדרום עוטף עזה, מונה בסך־הכול כ־220 תושבים. ב־7 באוקטובר נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ ועוד שני עובדים זרים שעבדו בו. התושבים המפונים נמצאים כעת במלון בעין גדי הסמוך לים המלח.

ההחלטה: בפרסומים האחרונים הוזכר שמו של קיבוץ רביבים שבנגב ככזה שמארח את תושבי חולית, אך נראה שהעניין עוד רחוק מסיכום. "אנחנו פה באילת לחצי השנה הקרובה", מספרת שיר אזולאי, דוברת קיבוץ חולית. "יש ניסיון להגיע לפתרון מוסכם לגבי שלב הביניים. כרגע חלק מהתושבים מעדיפים את רביבים וחלק את נצר סירני, ולכן נראה שנתפצל. יש תושבים שבכלל לא רוצים לחזור לאזור כרגע, ואנחנו מנסים למצוא גם להם פתרון.

"המטרה בטווח הארוך היא להקים את הקיבוץ מחדש, זה ברור. אם יציעו לי, מחר אני חוזרת לקיבוץ, אבל שרפו לי את הבית אז כרגע זה כמובן לא אפשרי. אני מניחה שבעוד חצי שנה דברים ישתנו. כולם פה סובלים מפוסט טראומה, יש ריקנות בעיניים. ייקח זמן עד שנתאושש".

העלות: בהנחה שעבור קהילת קיבוץ חולית נדרשים כ־80 בתים, הצבת כ־80 קראווילות (מבנים ניידים) בנות 100 מ"ר צפויה לעלות למדינה כ־36 מיליון שקל, לא כולל עלויות פיתוח; בניית כ־80 בתים בשטח 100 מ"ר כל אחד, צפויה לעלות כ־700 אלף שקל לכל מבנה.

ניר עוז: שוקלים מעבר לקרית גת

הקהילה: מרבית תושבי הקיבוץ ניר עוז נמצאים בימים אלו במלונות באילת. הקהילה, המונה כ־400 איש, חוותה תופת באירועי השבת השחורה: כ־30 מאנשי הקיבוץ נרצחו ועוד עשרות נחטפו.

ההחלטה: בשלב זה הקהילה בוחנת איזה צעד יהיה הנכון ביותר עבורה, עד שיתאפשר לתושבים לשוב לבתיהם שבעוטף עזה. בשלב זה נראה שהפתרון המתגבש הוא מעבר לבניינים חדשים של חברת דונה בשכונת כרמי גת בעיר קרית גת.

העלות: קשה להעריך את עלות שיכון תושבי ניר עוז בפרויקט הבנייה בקרית גת, אך בהינתן שכירות ממוצעת של 4,000 שקל לחודש בשכונת כרמי גת, על פי אתר מדלן, ובהתחשב בכך שנדרשות כ־100 דירות לתושבי הקיבוץ (לפי ארבע נפשות במשפחה), העלות המוערכת היא כ־400 אלף שקל בחודש.

נחל עוז: משמר העמק, כפר המכביה או כרמית

הקהילה: כ־40 מחברי קיבוץ נחל עוז נרצחו במתקפת הפתע של חמאס, וככל הידוע, עשרה נחטפו. הקהילה מונה כ־450 איש, רובם נמצאים בקיבוץ משמר העמק שבצפון.

ההחלטה: בעבר כבר פורסם שהקהילה נוטה להישאר במשמר העמק עד לחזרה לקיבוץ, אך נראה שלא מדובר בהחלטה סופית. "משמר העמק הוא קיבוץ מדהים, שמספק לנו הכול", אומרת יעל רז לחייני, תושבת הקיבוץ. "אבל תנאי המגורים הם הבעיה: מדובר בתנאי פנימייה, שלא מתאימים למשפחות ולקהילה שלמה.
"יש לנו שלוש אפשרויות כרגע: כפר המכביה ברמת גן, היישוב כרמית שבצפון הנגב והישארות במשמר העמק. כולנו יודעים שלא תהיה הסכמה רחבה. ננסה להגיע להסכמות כמה שיותר מהר".

העלות: עלות האירוח של כ־450 תושבי הקיבוץ מוערכת בכ־145 אלף שקל בחודש. שיכון בקראווילות ביישוב מארח יעלה כ־200 מיליון שקל, ושיכון בבתי קבע בבנייה מהירה, כ־300 מיליון שקל לפחות.

נתיב העשרה: נשארים במלונות או עוברים למקבץ דירות?

הקהילה: המושב שנמצא סמוך לגדר הגבול ספג גם הוא אבדות רבות בשבת הארורה, ואיבד 21 מחבריו. תושביו פונו בעיקר למלונות במרכז הארץ.

ההחלטה: רוב הבתים במושב נפגעו במהלך מתקפת הפתע, אך ניתנים לשיקום באופן מהיר. כעת, תושביו כבר חושבים על היום שאחרי ועל החזרה למגורים במושב. "בהתאם לסיטואציה הביטחונית אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בחזרה בבתים בנתיב העשרה בעתיד הקרוב", אומר איתי חגי לוי, תושב נתיב העשרה. "אבל לא כל התושבים יחזרו, ומי שירצה יוכל להישאר איפה שהוא מתארח כרגע.

"יש גם היתכנות שנעבור כולנו, כל היישוב יחד, לכמה בנייני דירות במקום מסוים, אבל זה חייב להיות במרחק של עד 50 ק"מ מהמושב, כדי להיות קרובים לשדות שלנו ולאפשר לילדים ללמוד יחד".

העלות: תלויה במקום שאליו יבחרו התושבים להתפנות.

כפר עזה: ממשיכים בקיבוץ שפיים

הקהילה: בימיו הטובים, מנה קיבוץ כפר עזה כ־900 תושבים. במתקפת הטרור נרצחו 62 מחבריו ו־18 נחטפו לתוך רצועת עזה. כעת, כמחצית מחברי הקיבוץ נמצאים במלון של קיבוץ שפיים. חברי קיבוץ אחרים נמצאים ב"מלון צעירים" וב"מלון ותיקים" בתל אביב, ועוד מספר משפחות עברו לערים וליישובים אחרים ברחבי הארץ.

ההחלטה: נראה כי תושבי כפר עזה ימשיכו להתארח בשפיים ובסביבתו. "כרגע מדובר על כך שנהיה פה עוד חצי שנה", אומרת הגר יחזקאלי, חברת הקיבוץ. "אנחנו מדברים לשוב לאזור הדרום כדי לאפשר לאנשים לחזור לסביבת העבודה ולקבל שירותי קהילה".

העלות: אירוח של כ־900 איש מוערך בכ־300 אלף שקל בחודש.

נירים: השאיפה היא להתקרב לאזור נירים

הקהילה: חמישה מתושבי קיבוץ נירים נרצחו וחמישה לפחות נחטפו. בנוסף, בתים רבים בקיבוץ נהרסו לחלוטין. הקהילה, אשר מונה כ־400 איש, התפנתה ברובה למלון באילת.

ההחלטה: "אנחנו בוחנים כמה חלופות", אומרת ענת מרלא חפץ, מזכירת נירים. לדבריה, הפרסומים האחרונים על החלטת התושבים להישאר במלון בשלב הביניים, אינם מדויקים: "אנחנו שואפים להתקרב לנירים, גם כדי לחזור לעבודה. אנו רוצים להתיישב במקום עורפי לקיבוץ, וחשוב לנו להישאר ביחד.

"בכל מקרה, אנחנו לא מתכוונים להישאר במלון באילת. בתחילת הדרך הייתה לנו תקווה שנוכל לעבור למרחב כפרי או קיבוצי, אבל הבנו שזה מורכב מאוד וכנראה לא נוכל לעבור כקהילה אחת. לכן, אנחנו מחפשים מרחב עירוני לעבור אליו. בימים אלה, אנחנו מעבירים שאלון לכל תושבי הקיבוץ כדי למפות את הצרכים שלהם, ובהתאם לתוצאות נחליט".

עלות: תלויה במקום שאליו יבחרו חברי הקיבוץ לעבור.

כיסופים: נשארים ללון במלון

הקהילה: קיבוץ כיסופים כולל פחות מ־300 תושבים. 16 מתושביו נרצחו: עשרה בני הקיבוץ ועוד שישה עובדים זרים, ושלושה נחטפו לעזה. תושבי כיסופים התפנו בשבת השחורה למלון בים המלח.

ההחלטה: מסתמן שהתושבים ימשיכו לשהות במלון עד שיוכלו לשוב לבתיהם בקיבוץ, כשזה ישוקם וכשהמצב הביטחוני יאפשר זאת.

העלות: בהתאם לחישוב עלות אירוח ממוצעת לאדם במלון, שהותם של תושבי כיסופים במלון מוערכת בכ־95 אלף שקל בחודש.

בארי: עוברים לירושלים?

הקהילה: בארי הוא ככל הנראה הקיבוץ הגדול ביותר מבין הקיבוצים שפונו, וגם אחד מהיישובים שספג את הפגיעות המשמעותיות ביותר, בנפש וברכוש. כ־85 מבני הקיבוץ נרצחו, כ־25 נחטפו וחלק מהתושבים נעדרים. כמו כן, בתים רבים בקיבוץ נהרסו כליל. תושבי הקיבוץ התפנו לים המלח בעקבות האירועים.

 בית בבארי שנהרס במתקפת הפתע של חמאס / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

ההחלטה: אנשי בארי עדיין מתלבטים באשר לעתידם: ישנם כאלו שמעדיפים להשתכן בפרויקטים חדשים בירושלים, ככל הנראה בפרויקט שכירות ארוכת טווח של חברת אשטרום בשכונת קרית היובל; שם יש לחברה כמעט 400 יחידות דיור פנויות לאכלוס (לפי נתוני רשות מקרקעי ישראל מאמצע אוקטובר). אפשרויות נוספות שנבחנות הן הישארות במלונות שבהם מתארחים תושבי בארי בים המלח, ומעבר לקיבוץ חצרים או לקיבוץ קדמה.

העלות: בהתאם לפתרון שבו יבחרו התושבים.

שדרות: התושבים פונו כ"התרעננות"

הקהילה: שדרות היא עיר אשר מונה כיום כ־‏35 אלף תושבים. בעיר נהרגו יותר מ־40 אזרחים ושוטרים. רוב תושביה פונו לבתי הארחה ולמלונות במסגרת תוכנית "התרעננות", שתימשך עד להודעה חדשה.

ההחלטה: מאחר שתושבי שדרות לא פונו בהחלטה מבצעית, לא נדרש למצוא להם פתרון לשלב הביניים. לכן, בתום תקופת ה"התרעננות" הם צפויים לשוב לעיר, בכפוף למציאות הביטחונית כמובן.

העלות: 11.3 מיליון שקל לחודש עבור אירוח כ־35 אלף תושבים.