להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף את הממשלה לא רק על מחדלי ה־7 באוקטובר, אלא גם על ההתנהלות שלה בתקופה שקדמה לאירועים. "במשך 12 יום... בין 17 ל־29 בספטמבר, היו מהומות על הגדר (בעזה), היו פרעות, בלוני תבערה. מה הייתה התגובה של ישראל? מגדילים מכסת העובדים ל־30 אלף", הוא טען בראיון לקשת 12.
הדילמה הישראלית בת עשרות השנים כיצד לנהוג ברצועת עזה, משתקפת היטב גם ביחס לעובדים שמגיעים משם. במאמר של ד"ר חגי אטקס ו־ופאק עדנאן מה־INSS, ובמאמר שפורסם על ידי ארגון "גישה", מוסבר כי עד פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשלהי 2000, ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי הועסק כאן. לאחר אותה אינתיפאדה, מספר היתרי העבודה החל להצטמצם, וב־2004, על רקע ההתנתקות, התקבלה החלטת ממשלה שקבעה כי "בטווח הארוך… ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים (אליה)". ואכן, החל מ־2006 לא נכנסו עוד עובדים מעזה לישראל. נקודת הציון הבאה הייתה מבצע צוק איתן ב־2014. לאחר סיומו הגיעו הממשלה וגורמי הביטחון למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה, ובהתאם החלה הנפקה של "היתרי סוחר" - שמספרם גדל עם הזמן ל־5,000 - שבפועל שימשו לכניסת "עובדי יום מעזה". הקורונה ב־2020 קטעה באופן זמני את המגמה, אך בהמשך מספר ההיתרים שב לעלות. בסוף 2021, תחת ממשלתו של נפתלי בנט בה כיהן ליברמן עצמו כשר אוצר, נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים", ובמרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה כי ישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה עד ל־30 אלף. בפועל, יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה שהעלתה את המכסה ל־20,050.
זאת למעשה החלטת הממשלה האחרונה בנושא שהצלחנו לאתר. ממשלת נתניהו שהחלה לכהן בשלהי 2022 לא ביטלה את ההיתרים, וייתכן אף שהמספר גדל מעט בתקופתה. ב"גישה" הסבו את תשומת לבנו למסמך שנמצא באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (תאריך העדכון שלו הוא מאי 2023, אך בארגון טוענים שהוא עודכן שוב בספטמבר), שלפיו, ימים ספורים לפני 7 באוקטובר, המכסה עמדה על 18,500. יחד עם 3,500 "היתרי סוחר" מדובר על 22 אלף היתרים. אז למה אולי התכוון ליברמן? מטעמו לא התקבלה תגובה, אך אנחנו הצלחנו לאתר דיווחים בתקשורת על ניסיונות להגיע להסכמות בנושא על רקע אותן מהומות של סוף ספטמבר. כך, למשל, בידיעה שהתפרסמה ב־ynet ב־29 בספטמבר נכתב כי "לפי אחד הגורמים (בחמאס), המתווך המצרי הבטיח שישראל תגדיל את מספר הפועלים הנכנסים לשטחה" עד ל־30 אלף, בכפוף להמשך השקט ברצועה.
בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן לא נכונים ברובם. החלטת הממשלה האחרונה בנושא היא ממרץ 2022, תחת הממשלה הקודמת, וזו העלתה את המכסה לכ־20 אלף פועלים. לא מצאנו תיעוד לשינוי מהותי שנעשה ערב אירועי 7 באוקטובר, אך בדיווחים בתקשורת מאותה תקופה הועלתה אפשרות שבתמורה לרגיעה ישראל תאפשר כניסה של עד 30 אלף עובדים מעזה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: משדר מיוחד, קשת 12
תאריך: 7.11.23
ציטוט: ")בסוף ספטמבר) היו מהומות... מה הייתה תגובת ישראל? הגדלת מכסת העובדים מעזה ל-30 אלף"
ציון: לא נכון ברובו
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התראיין לקשת 12 והאשים את התנהלות הממשלה הקודמת במצב שנוצר טרום המלחמה ועודד את חמאס לתקוף ב-7 באוקטובר: "במשך 12 יום [...] בין 17 ל-29 בספטמבר, היו מהומות על הגדר, היו פרעות, היה בלוני תבערה, שריפות. מה הייתה התגובה של ישראל? מגדילים מכסת העובדים ל-30 אלף".
במחצית השנייה של ספטמבר 2023 אכן היו דיווחים (ראו כאן, כאן וכאן) על מהומות בגבול רצועת עזה. המהומות כללו התפרעויות, הבערת צמיגים והפרחת בלוני תבערה. בתגובה לכך ישראל סגרה את המעברים לעובדים מעזה בישראל אך פתחה אותם עוד בטרם שככו המהומות, מה שלפי הערכות עלה לכלכלה העזתית ב-10 מיליון שקלים ליום. לפי אחד הדיווחים, ב-20 בספטמבר כבר היה היום השישי למהומות, כלומר שהן התחילו לכל המאוחר ב-15 בספטמבר.
ביקשנו להבין את האופן בו התפתחו היתרי העבודה מעזה לישראל (בשמם הרשמי: היתר לצרכים כלכליים). הסקירה ההיסטוריה שלהלן מבוססת על מאמר של ארגון גישה ועל מאמר של ד"ר חגי אטקס ו-ופאק עדנאן שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - שניהם מאוגוסט 2022 - בתוספות הערות שלנו. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי עבדו בישראל. ב-1991, בשלהי האינתיפאדה הראשונה, ישראל עברה ממתן "היתר יציאה כללי", שאפשר לפלסטינים לנוע יחסית בחופשיות, ובמקום זאת ישראל החלה לדרוש היתרי עבודה פרטניים. מספר ההיתרים החל להצטמצם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000. ב-2004 התקבלה החלטת ממשלה 1996, ש"בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל". הדבר נעשה כחלק מההתנתקות, כדי לבדל מדינית את עזה מישראל. ב-2006 הופסקה לחלוטין כניסתם של פועלים מעזה לישראל. הדבר השתנה לאחר צוק איתן ב-2014, אז הנהגת המדינה בהמלצת גורמי הביטחון הגיעה למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה, ובהתאם החלו לתת "היתרי סוחר" לתנועת סוחרים ואנשי עסקים מעזה לתוך ישראל ולגדה המערבית, שבפועל שימשו עובדי יום מעזה, שגדלה עם הזמן ל-5,000 היתרים.
ב-2020, בשל מגיפת הקורונה, הופסקה באופן זמני האפשרות של תושבי עזה להיכנס לישראל. בסוף 2021 נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים". במרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה שישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה ל-30 אלף. יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה 1328, לפיה מספר ההיתרים לצרכים כלכליים לתושבי עזה יעלה ל-20,050. מתוכם, 12 אלף נועדו לענף הבנייה, 8,000 לחקלאות ועוד חמישים למתן שירותים במעברים מהרצועה לישראל. יצוין שבזמן זה הממשלה הייתה הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט (ובהמשך יאיר לפיד), בה ליברמן שימש כשר האוצר. בכל מקרה, לפי גישה, נכון לאוגוסט 2022 הגיעו רק ל-11,501 היתרים בתוקף. ההיתרים האלו ניתנים לנשואים בני 25 ומעלה, מובטלים או ללא הכנסה קבועה, שלא הועסקו בעבר כעובדי מדינה. תושב עזה המעוניין לקבל היתר מגיש בקשה למשרד העבודה בעזה, שמעביר בתורו את הבקשות לוועדה האזרחית של הרצועה, שבתורה מעבירה את הבקשות לישראל. בשלב זה הבקשות מאושרות או נדחות בהתאם לשיקולים ביטחוניים ושיקולי מכסות.
באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ישנו מסמך תחת הכותרת "סטטוס הרשאות לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". בגישה הסבו את תשומת לבנו שלמרות שלפי כותרת המסמך הוא עודכן לאחרונה ב-29 במאי 2023, בפועל המסמך עודכן מאז ולפי האתר הוא עודכן בפעם האחרונה ב-28 בספטמבר, יום לפני התאריך בו נקב ליברמן. לפי המסמך, בתאריך זה המכסה להיתרי כניסה מטעמי "צרכים כלכליים" עמדה על 18,500, שיחד עם 3,500 היתרי סוחר מהווים 22 אלף היתרים. מארגון גישה נאמר לנו שאין שקיפות לגבי אופן עבודת המנגנון, ולכן לא ניתן לדעת אם הגידול הזה נעשה כחלק מיישום הדרגתי של החלטה 1328 או שהיה מדובר בשורה של החלטות קונקרטיות של המתפ"ש.
נציין גם לגבי היתרי הסוחר, שמספרם גדל מ-3,000 ל-5,000 ביולי 2019, ל-7,000 בתחילת 2020, והממשלה הקודמת - שוב, עם ליברמן כשר האוצר - הודיעה באוקטובר 2021 על הגדלת המכסה ל-10,000. כפי שהראינו קודם, בפועל נתוני המתפ"ש מדברים על מספרים נמוכים בהרבה.
בדקנו במעקב החלטות הממשלה באתר ראש הממשלה, וכמו כן בילקוט הפרסומים, ולא מצאנו החלטה להגדיל את המכסה ל-30 אלף. למעשה, טרם המלחמה הפרסום האחרון בילקוט הפרסומים היה ב-28 בספטמבר, יום לפני התאריך בו נקב ליברמן. גם בפרסומים מאותו יום לא מצאנו התייחסות לעזה. בנוסף, לא מצאנו גם החלטות ממשלה בנושא מאז מרץ 2022. מארגון גישה מסרו לנו שהם לא מכירים החלטה כזו, וש"אם הייתה, היא לא פורסמה ברבים". ידיעות עיתונאיות לא אישרו שישראל החליטה על כך, אך כן היו דיווחים לפיהם חמאס טען שבתמורה לסיום המהומות ישראל הסכימה להגדיל את מספר הפועלים הנכנסים מעזה ל-30 אלף, אבל לא נראה שהתקבלה החלטה רשמית.
ניסיונותינו להשיג תגובה מחה"כ ליברמן, מהמתפ"ש או ממשרד ראש הממשלה לא נשאו פרי.
לסיכום, החלטת הממשלה האחרונה בנושא היתרי הכניסה מעזה לצרכים כלכליים היא ממרץ 2022, תחת הממשלה הקודמת, שהעלתה את המכסה ל-20,050. בפועל, בספטמבר 2023 המכסה הגיעה ל-18,500. לא מצאנו כל תיעוד להחלטה להגדיל את המכסה טרם המלחמה. כן ישנם דיווחים שהייתה הסכמה מול חמאס להגדיל את מספר הפועלים שייכנסו מעזה לעבוד בישראל, אך לא נראה שהתקבלה החלטה רשמית. לכן דבריו של ליברמן לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
