הגדרה הרשמית של חבל עוטף עזה ("חבל התקומה" בשמו המעודכן) היא הרצועה הצרה שנמצאת בטווח שבין אפס ל־7 קילומטרים מגדר הגבול עם עזה. מדידת המרחק, לרוב, נעשית על פי הבית ביישוב הספציפי שנבדק, אשר נמצא במרחק הקטן ביותר מגדר המערכת, קרי הבית המערבי ביותר.
● למה צריך להישאר בממ"ד גם אחרי רעשי הפיצוץ ואיך יודעים איפה תיפול רקטה? בדקנו
● ועדת הכספים אישרה את הרחבת טווח הפיצוי: אילו יישובים בפנים?
קביעת הטווח מופיעה בכל החלטת ממשלה מאז שנת 2004. ההחלטה הראשונה שנגעה לכך היא החלטת ממשלה 2173, "סיוע מיוחד ליישובים בעוטף רצועת עזה לשנים 2004־2006". אז נקבע "העוטף" במרחק שישה קילומטרים מהגדר, וכלל את שדרות ועוד 33 יישובים. בהמשך הוגדל הטווח עד ל־7 ק"מ, בהחלטת ממשלה נוספת, ועשרה יישובים נוספים הצטרפו להגדרה.
ממצאי בדיקת 2006 נותרו בעינם
כדי להבין את גודל האבסורד שבקביעת תחומי העוטף, יש לפשפש במסמכים הנלווים להחלטות הממשלה האמורות למעלה. כפי שמראה מסמך שהוכן לאחרונה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, מזכיר הממשלה בשנת 2004, ישראל מימון, ציין בעקבות החלטת הממשלה 2173 כי "ראש הממשלה הנחה את שר הביטחון לברר אם היו פגיעות בישובים המרוחקים מעבר ל־6 ק"מ מגדר המערכת", וכי בעקבות בדיקה זו עודכן הטווח משישה לשבעה ק"מ". משמע - הקו שנקבע קשור ברמת האיום הביטחוני באותם זמנים.
בהצעת המחליטים להחלטת הממשלה 1470, החלטה שהתקבלה במרץ 2007, מצוינים הדברים מפורשות: "בהמשך להחלטות ממשלה קודמות נערכה בחינה של סוגיית פגיעת הטילים במהלך שנת 2006. תוצאות הבדיקה העלו כי בשנת 2006 לא היו פגיעות של נשק תלול מסלול אשר נורה מרצועת עזה בתחומי יישובים (לא כולל שטחים חקלאיים ואזורי תעשייה ומסחר) המצויים מחוץ לטווח 7 הק"מ, למעט בעיר אשקלון, הזוכה לסיוע נפרד. לפיכך מוצע להותיר על כנו את הקריטריון לסווג את יישובי עוטף עזה, לצורך החלטות הסיוע של הממשלה בעניין". אותו קריטריון היה ונותר 7 ק"מ מהגבול גם בהחלטות הממשלה הנוגעות למלחמת "חרבות ברזל" - כמעט 20 שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה הראשונה בעניין.
בנקודה זו חשוב להתעכב על יכולות החמאס, שכפי שכולנו יודעים - וחווים על בשרנו, לצערנו - התעצמו לאורך השנים. אם בשנת 2001 טילי "קסאם 1" הגיעו לטווח של עד 4 ק"מ, בשנת 2008, אז נורה לראשונה טיל "קסאם 3", הטווח היה עשרה עד 16 ק"מ. אלו הטילים ה"פשוטים" של חמאס, שרבים מהם מיוצרים בייצור עצמי ונמצאים בכמויות אדירות ברצועה (על פי ההערכות, ישנן לחמאס עד כ־20 אלף רקטות בסך הכול, מכל הסוגים). בין היתר מחזיק החמאס גם בטילים לטווח של עד 200 ק"מ.
רשימת היישובים כמעט לא התעדכנה
לאחרונה פרסמנו כאן על האבסורד שנוצר ביישובי המועצה האזורית אשכול, למשל, שם חלק מהיישובים נכללים תחת הגדרת העוטף, ולכן זכאים לליווי מלא מטעם מנהלת תקומה, ואחרים לא נכללים - למרות שחוו התקפות קשות באירועי ה־7 באוקטובר, ונמצאים מרחק של קילומטרים ספורים, במקרה הטוב, מקו שבעת הקילומטרים.
גם במועצות האזוריות האחרות המצב דומה: היישובים יושיביה וזרועה שבמועצה האזורית שדות נגב, מרוחקים רק כ־9.5 ק"מ מגדר הרצועה; כך גם היישובים ניר משה שבמועצה האזורית מרחבים, והיישובים תלמי יפה וגיאה שבמועצה האזורית חוף אשקלון. נתיבות, עיר שבה יותר מ־50 אלף תושבים, ושהייתה מוקד להתקפות הרצחניות של המחבלים בשבת השחורה, נמצאת רק כ־10.5 ק"מ מגבול הרצועה.
למרות כל זאת, ולמרות השתכללות היכולות של החמאס, לאורך השנים כמעט לא התווספו יישובים להגדרת העוטף בהחלטות הממשלה. למעשה, ממאי 2007 עד לתחילת המלחמה התווספו רק אזור התעסוקה ניר עם והיישוב שלומית. לאחרונה התווספו תשעה יישובים נוספים: אוהד, צוחר, שדה ניצן, תלמי אליהו, בני נצרים, ברור חיל, דורות, מבקיעים ונווה.
השפעה רוחבית משמעותית
להגדרת שבעת הקילומטרים השפעה רבה על התושבים ועל היישובים אשר נכללים או לא נכללים בה. כל החלטת ממשלה הנוגעת לפיצויים, למענה ממס רכוש ולהטבות ליישובי העוטף נגזרת ממנה, הן ב"סבבי הלחימה" הקודמים שהתרחשו כאן בשנים האחרונות, וכמובן במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
אחד המהלכים המשפיעים יותר בהקשר זה בעת הנוכחית, הוא כמובן תהליך הפינוי והשיקום של היישובים הנפגעים במלחמה: יישובים הנכללים בהגדרת שבעת הקילומטרים הפכו כמעט באופן אוטומטי ליישובים מפונים, וגם הפיצוי שניתן להם, כמו גם השיכון בחדרי מלון על חשבון המדינה, היה מיידי; גם מאמצי השיקום של היישובים הנפגעים מתרכזים בעיקר ביישובי שבעת הקילומטרים, שהם כמובן אלו שנפגעו יותר מכול. מנגד, יישובים שנפגעו ולא נמצאים בתחום זה, כדוגמת אופקים ונתיבות, זוכים למענה חלקי נכון להיום ולא מלווים כלל על ידי מנהלת תקומה לשיקום העוטף.
ישנם כמובן השלכות נוספות. המדינה מציעה, לדוגמה, מענק כפול למי שיעבוד בחקלאות או בבנייה בעוטף, בהשוואה למי שיעבוד בענפים אלו מחוץ לעוטף; וגם הטבות שונות מהמגזר הפרטי לתושבי עוטף עזה - כדחייה או אי תשלום משכנתה מטעם כמה מהבנקים הגדולים - נגזרו מהגדרת העוטף בקו שבעת הקילומטרים.
גם בשגרה יש להגדרת יישובי העוטף משמעות רבה. במסמך הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) נכתב, בין היתר, כי ההגדרה משמשת גם לקביעת תבחינים לעניין יישובים בעלי עדיפות לאומית, אשר זוכים להטבות שונות בעקבות הכרה בהם ככאלו. כמו כן, הדבר נכון בכל הנוגע להשתתפות המדינה במיגון הבתים. יישובים המוגדרים כיישובי העוטף זכו לאורך השנים להשתתפות מצד המדינה ישראל במימון בניית ממ"דים, ואילו יישובים אחרים, אשר נמצאים בטווח עשרת הקילומטרים אך לא נכללים בהגדרת יישובי העוטף, לא זכו לסיוע.
נציין כי הגורמים האמונים על קביעת ההנחיות, לכל הפחות בנוגע לפינוי יישובים, הם משרד הביטחון ופיקוד העורף. ממשרד הביטחון נמסר כי "תוכניות הפינוי המדינתיות לא מגדירות פינוי על פי טווחים. הוגדרו יישובים ספציפיים שצה"ל המליץ לפנותם על פי הערכת המצב המבצעית. המלצה זו מאושרת על ידי הדרג המדיני ומתוקצבת בהחלטת ממשלה". יישובים שנפגעו ולא מומלצים לפינוי על ידי צה"ל זוכים למענה במסגרת תוכניות "התרעננות" שונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
