הפרופסור שמעריך: עלות המלחמה תהיה גדולה בהרבה ממה שמשערים

כמה תעלה למשק הישראלי מלחמת חרבות ברזל? ההערכות מדברות על סכומים אדירים, עד כדי אפילו 100-200 מיליארד שקל למערכה כולה. בינתיים, המלחמה גבתה מתקציב המדינה כ-35 מיליארד שקל (עד לסוף השנה).

● המומחה שמסביר: זה האיש שמקבל החלטות בעניין החטופים וכדאי להיזהר ממנו 
● חלפני הכספים הגדולים של חמאס נחשפו: כך עבדה השיטה 

עם זאת, לפי הפרופסור לכלכלה מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, 35 מיליארד שקל הם הערכת חסר. "אני חושב שנכון לדבר כרגע על 45 מיליארד שקל", הוא אומר בראיון לגלובס.

מדוע זו הערכת חסר?
"יש כלים שהממשלה עוד לא השתמשה בהם, וצריך להביא בחשבון גם תשלום לאנשי המילואים, ככל שהמלחמה תימשך.

"משרד האוצר ינסה להסתדר עד דצמבר עם אותם 35 מיליארד שקל. אבל אם הערכות אלה לא יהיו מציאותיות, הרי שיצטרכו להוציא אותם ב-2024. כמה מזה ייכנס לשנה זו או לשנה הבאה, זו בעיניי לא שאלה מהותית. מה שמהותי, הוא שתהיה אפשרות לממן את מה שיידרש".

לדבריו, חבילת הסיוע האמריקאית שתועבר לישראל, בהיקף של 14 מיליארד דולר, למימון הוצאות ביטחוניות, תוכל לסייע לנו להשאיר את הראש מעל המים. "אך זה גם תלוי בהסכם שאליו נגיע מול האמריקאים: האם נוכל להשתמש בכסף כרצוננו, או שנידרש לקנות מהם את הציוד הצבאי? האם הכסף יאפשר גם את שיקום העוטף? כל סכום נוסף שיכול לממן את הביטחון, מפנה עוד כסף לצרכים אזרחיים".

מה תהיה המשמעות של הורדת דירוג לישראל?

לבד מסכומי עתק שככל הנראה יידרשו עבור מימון המלחמה, ישראל גם עלולה לגלות בקרוב מאוד שדירוג האשראי שלה ירד. באחרונה, הודיעו הסוכנויות מודי'ס ופיץ' כי הציבו את ישראל תחת מעקב להורדת דירוג. מה תהיה המשמעות? ההלוואות שישראל תבקש ליטול יתייקרו, כי ישראל תיחשב לווה מסוכנת יותר.

אם ברצוננו לנסות ולהימנע מכך, הממשלה צריכה לנקוט צעדים שאותם מכנה סטרבצ'ינסקי "צעדי מנהיגות". הצעד הראשון במעלה, כמובן, הוא הסטת כל הכספים הקואליציוניים לטובת מימון המלחמה. שר האוצר סמוטריץ' אומנם הצהיר על הסטת 70% מהכספים הקואליציוניים לטובת המאמץ המלחמתי, אך בפועל נעשה שימוש עד כה בכ-15% מהם בלבד, כ-1.6 מיליארד שקל - מתוך כ-10 מיליארד שקל שזמינים בתקציב 2023-2024.

"אם הממשלה תצא עכשיו בהצהרה שלפיה הכספים יוסטו במלואם, זה ירשים את חברות הדירוג. החלטה שנייה שתשדר מסר של אחריות היא לאחד בין משרדי ממשלה. אי אפשר להיות און-הולד", אומר סטרבצ'ינסקי. "צריך לקבל החלטות אמיצות היום".

החלטת סוכנויות הדירוג אם להוריד או לא את דירוג האשראי של ישראל קשורה לדבריו קשר ישיר גם לאורך המלחמה. "אם העימות הוא יחסית קצר, אז קל להתמודד עם המצב דרך הגדלת החוב באופן חד-פעמי. אך ככל שההתמודדות ארוכה יותר, מגיעים למקומות מסובכים. את זה אנחנו זוכרים מתקופת האינתיפאדה השנייה, שנמשכה כמעט שלוש שנים. זה היה העימות הכי ארוך והכי קשה מבחינה כלכלית שעימו נאלצנו להתמודד".

האם אפשר ללמוד ממלחמות עבר על המלחמה הנוכחית, או שאנחנו במערכה שונה לגמרי?
"תמיד אפשר ללמוד מן העבר, אבל המלחמה הזו שונה. מלחמת לבנון השנייה וצוק איתן, למשל, נמשכו כחודשיים. אך אז הייתה רק חזית אחת, וכעת שתיים. גם מטרות המלחמה שאפתניות יותר. לכן יש סיכוי למלחמה ממושכת, וגם גיוס המילואים בהיקפים יותר גדולים. כל אלה משליכים על המחיר הכלכלי".

בנוגע לשיעור האבטלה, סטרבצ'ינסקי מעריך כי כשסופרים גם את העובדים בחל"ת, הוא יעלה בטווח הקצר לכ-5% מכ-3% כיום (ניתוח שמבוסס על נתונים יומיים של הביטוח הלאומי ונעשה לראשונה).

לפי חישוב שערך, הירידה בתוצר של ישראל ברבעון הנוכחי, האחרון ל-2023, תהיה סביב 3.5%, שמשמעותה 15% במונחים שנתיים (16-17 מיליארד שקל). "זו ירידה משמעותית מאוד".

כדי לקבל פרופורציות לגביה, הוא מחדד שעם פרוץ משבר הקורונה, הירידה בתוצר ברבעון השני של שנת 2020 הייתה בהיקף של 32% במונחים שנתיים.

"בקורונה, הפגיעה בכלכלה התפרסה על פני ענפים רבים, וניכרה בכל רחבי הארץ. הפעם, הפגיעה בענפי המשק תהיה יותר מוגבלת - למשל תתבטא בעיקר בענפים כמו תיירות חוץ ואירועים, ובהמשך תהיה התאוששות, גם אם איטית, בכל המשק".

"הכלי החדש מקנה לבנק ישראל דרגות חופש"

מהי הערכתו של סטרבצ'ינסקי לגבי החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, שתתקבל בסוף החודש? ב-2024, כלכלנים רבים תמימי דעים כי הריבית תרד, במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית במשק בעת משבר. אך בהחלטה הקרובה, הוא מעריך, הריבית תישאר על כנה - בשיעור של 4.75%.

"מתחילת 2023 יש מצב של פיחות בשקל שמעלה את האינפלציה (למשל כי מוצרים מיובאים מתייקרים והמחירים עולים, ה' ו').

"הכלי החדש של מכירת המט"ח מאפשר לבנק ישראל להתמודד עם אחד הגורמים שתורמים לאינפלציה. זאת אומרת, הוא מקנה לבנק דרגות חופש".