כך פוגעת ירידה בטיסות לחו"ל בזמן המלחמה בתוצאות חברות התקשורת

בדומה לחלק גדול מהמניות שנסחרות בבורסה המקומית, גם המניות של שלוש חברות התקשורת המקומיות - בזק , סלקום  ופרטנר  - הגיבו בירידות חדות לתחילת המלחמה בדרום. אולם בזמן שמדד ת"א 125 רשם בתקופה זו ירידה של מעל 6%, שלוש מניות התקשורת החלו להתאושש כעבור זמן מה. נכון להיום, מניית פרטנר חזרה כמעט למחיר שלפני המלחמה, סלקום ירדה ב־1.8% בלבד, ובבזק הירידה היא של 5.4%. עדיין, מתחילת השנה הן מציגות תשואת חסר בולטת של עשרות אחוזים (בעיקר פרטנר וסלקום שצנחו בכ־40%), לנוכח חוסר האטרקטיביות שמוצאים בהן המשקיעים ביחס לאלטרנטיבות בשוק.

שלוש החברות פרסמו בשבוע שעבר דוחות כספיים לסיכום הרבעון השלישי, שהסתיים לפני המלחמה, ופירטו בהם את השפעותיה על עסקיהן. לפחות בשלב זה נראה שהללו אינן מהותיות. ההשפעה המרכזית היא הירידה בהכנסות משירותי נדידה (רומינג) - הכנסות שמתקבלות בחברות מרוכשי חבילות סלולר לחו"ל או תיירים בארץ. בפרטנר למשל נכתב בדוחות כי "בהנחה שהפגיעה כתוצאה מהמלחמה תהיה דומה לזו שנמדדה עד כה, אזי הירידה ברווח החברה (לפני מס) משירותי נדידה, בשל כל חודש לחימה, מוערכת בכ־10 מיליון שקל". עם זאת בפרטנר הדגישו שאין בשלב זה השפעה מהותית על יכולתה לעמוד בפירעון התחייבויות, ירידות ערך נכסים ועוד.

בבזק לא נקבו במספרים ספציפיים אך ציינו גם הם את הירידה בפעילות הנדידה כגורם שלילי, לצד נוספים ובהם קיטון במכירת מכשירים סלולריים, ירידה בקצב הפריסה וההתקנות של סיבים בטווח הקצר ועוד. מצד שני, הם מציינים השפעות חיוביות ובהן גידול בביקושים במגזר המוסדי והעסקי לפרויקטים ושירותי חיבור מרחוק, ירידה בנטישת לקוחות בטווח הקצר ועוד. סלקום הזכירה גם היא את הירידה בשירותי נדידה וכן את הסגירה הזמנית של קניונים ומרכזי מסחר בחלק מהאזורים בארץ, שהובילה לירידה במכירות ציוד קצה.

גורם בשוק שמכיר את החברות מציין כי "שלוש חברות התקשורת נפגעו בעיקר מהירידה בשירותי הנדידה; הפסיקו את הטיסות, אנשים חזרו מחו"ל, ולכן מן הסתם החבילות האלה הן שנפגעות. נוסף על כך, בשבועיים הראשונים ואולי קצת יותר מכך, הייתה פגיעה במכירות ציוד הקצה, אבל גם בזק וגם סלקום כבר רואות חזרה מהירה יחסית לשגרה. בזק כבר ברמה של 90% ממה שהייתה לפני המלחמה במכירות ציוד ולא צופה פגיעה משמעותית", לדבריו, "וסלקום גם חוזרת לקצבים שהיו טרום המלחמה ולא חוזה פגיעה משמעותית".

עוד אומר הגורם כי "בזק חברה מאוד מבוזרת וזה היתרון שלה. היא צופה גם השפעות חיוביות כמו גידול בפרויקטים של חיבור מרחוק, על רקע מעבר לעבודה מהבית. יש גם ירידה בנטישת הלקוחות: כמו בתקופת הקורונה, אנשים לא מתעסקים עכשיו במעבר בין חברות תקשורת, ובדומה לקורונה יש עלייה בשימוש בטלפוניה הקווית".

עם זאת, בהוראת הממשלה שלוש החברות עצרו חיובי תשלומים לאזרחים המפונים. בזק ציינה במצגת שלה כאחת ההשפעות השליליות את אי־חיוב תשלומים מתושבים שפונו, וצפי להסרות/הקפאות קווים עסקיים בתחומים אשר נפגעים מהמלחמה.

מכיוון שתקשורת היא שירות חיוני, שלוש החברות ממשיכות לעבוד. לדברי הגורם בשוק, "יש להן כמובן אנשים שגויסו למילואים, וזה מוריד הוצאות שכר כי הם מקבלים כסף מהמדינה. בבזק דיברו על המשך פריסות סיבים, אך יש אזורים במדינה שאליהם אי אפשר כרגע להגיע. בהקשר של פגיעה בתשתיות, יש פה ושם, אבל לא משהו מהותי מבחינת השיקום בהמשך".

"החברות הראו סטגנציה יחסית בהכנסות"

כאמור שלוש החברות פרסמו את הדוחות לרבעון השלישי בשבוע שעבר. בזק הציגה צמיחה של 0.1% בהכנסות לכ־2.27 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה הסתכם ב־297 מיליון שקל, ירידה של 1.7% לעומת הרבעון המקביל. פרטנר רשמה ירידה של 7% בהכנסות ל־829 מיליון שקל, אך הרווח הנקי שלה גדל ב־9.8% ל־56 מיליון שקל. בסלקום, ההכנסות צמחו ב־0.9% לכ־1.13 מיליארד שקל והרווח עלה ב־29% ל־53 מיליון שקל.

בשלוש החברות נרשמה עלייה ב־EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות): בבזק הוא עלה ב־2.9% ברבעון ל־974 מיליון שקל, בפרטנר העלייה הייתה של 2.5% ל־283 מיליון שקל ובסלקום - של 8.4% ל־337 מיליון שקל.

אותו גורם בשוק מציין ששלוש החברות נמצאות היום בסך־הכול במצב טוב, לאחר שהפחיתו בשנים האחרונות באופן עקבי את היקפי החוב שלהן. "הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר עוד לא הושפעו מהמלחמה, והחברות הראו בהם סטגנציה יחסית בהכנסות. נותר לראות אם השפעות המלחמה יובילו לירידה בהכנסות בדוחות הרבעון הרביעי", הוא אומר.

להערכתו, ה־ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי) יהיה בירידה בטווח הקצר, בשל הירידה בהכנסות משירותי נדידה, אך בטווח הארוך הנתון צפוי לחזור לצמוח, בשל המשך המעבר לדור החמישי בסלולר שמעלה את מחיר החבילה ללקוח. "עברנו כבר את שיא מלחמות המחירים האגרסיביות בסלולר והיום התחרות היא יותר על ערך החבילה. ככל שיהיו יותר טלפונים שתומכים בדור החמישי, המחיר יהיה יקר יותר וישפיע לחיוב על ה־ARPU של החברות בטווח הבינוני", אמר.

בבית ההשקעות אי.בי.אי התייחסו לדוחות הכספיים, וביחס לסלקום כתב מנהל מחלקת המחקר, לירן לובלין, כי זו המשיכה לייצר מזומנים ולהקטין את היקף החוב, שירד ב־110 מיליון שקל מתחילת השנה. גורם חיובי נוסף לדבריו בדוחות סלקום הוא העלייה ב־ARPU ובמצבת המנויים. מנגד, מכירות ציוד הקצה ממשיכות להיות נמוכות (עוד לפני הפגיעה מהמלחמה) ורשמו ירידה בשיעור הרווח כתוצאה מתמהיל מכירות פחות רווחי.

בסך־הכול לדברי לובלין הדוח טוב, אך קשיי הנזילות של בעלת השליטה, דסק"ש, ימשיכו להכביד מסחרית על המניה. המלצתו למניית סלקום היא "תשואת יתר" וזו גם ההמלצה שלו למניית פרטנר. על דוחות פרטנר כתב לובלין כי אלו היו טובים, עם שיפור ב־ARPU ובייחוד בתזרים. הוא הזכיר את הירידה במניה מתחילת השנה, כשלהערכתו "הפוטנציאל להרעה מהותית בפעילות הוא מוגבל, ובמחיר הנוכחי המניה מציגה יחס סיכון־סיכוי אטרקטיבי לטווח הבינוני".

הפסד של כ־200 מיליון שקל לרוכשי פרטנר

בזק נמצאת בשליטת בי קומיניקיישנס של קרן סרצ'לייט ודוד פורר, ושווי השוק שלה הוא 13.6 מיליארד שקל, אחרי שנחלשה ב־15% מתחילת השנה, ירידה מתונה יותר ביחס לחברות האחרות בסקטור, ככל הנראה משום שהיא מבוזרת וגדולה יותר ובניגוד לאחרות גם חזרה לחלק דיבידנד.

פרטנר, שמנייתה איבדה 41% מתחילת השנה, נסחרת בשווי 2.8 מיליארד שקל והיא נמצאת בשליטת קבוצת משקיעים הכוללת את המנכ"ל אבי גבאי, שלמה רודב, מורי ארקין והפניקס. קבוצת המשקיעים השלימה את רכישת השליטה בחברה באפריל 2022 לאחר שרכשה 27% ממניות החברה, שקודם לכן הוחזקו על־ידי נאמן מטעם חברת האצ'יסון מהונג קונג, בתמורה לכ־960 מיליון שקל. נכון להיום, שווי ההחזקה שלהם מגיע לכ־748 מיליון שקל, כלומר הפסד "על הנייר" של יותר מ־200 מיליון שקל.

סלקום, שבשליטת דסק"ש של מגה אור ואלקו, נסחרת בשווי של 1.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 37% במחיר המניה מתחילת השנה.