טליה לנקרי מסבירה: כך עשוי להיראות הקרב הבא בגבול הצפון

איך ישפיע מזג האוויר הסוער על הלחימה? אל"ם במיל' טליה לנקרי, לשעבר ראש אגף לוחמת בטרור במל"ל, מסבירה בראיון לגלובס על השפעת הגשם, וגם המערכה הרב-זירתית שישראל נמצאת בה, מדוע עסקת שבויים הכרחית גם אם כוללת הפסקת אש, והאם צה"ל ייכנס לדרום לבנון בניסיון לדחוק את חיזבאללה מעבר לנהר הליטני.

● שר החוץ של ירדן לא בטוח שישראל יכולה לנצח את חמאס. זו הסיבה 
● ראיון | הפרופסור שמעריך: עלות המלחמה תהיה גדולה בהרבה ממה שמשערים 

"הגשם מקשה על הלחימה ויכול לעכב את התנועה בין אם בגלל היכולת לנוע בקרקע וגם בהקשר של סוגי אמל"ח, שיש קושי גדול יותר בהפעלה שלהם ולא נפרט אותם", אומרת לנקרי. "הגשם בהחלט מעכב את הדינמיות ואת היכולת של הלוחמים להפעיל אמל"ח וגם לראות, ואין ספק שזה מאוד משפיע. יחד עם זאת, זה לא בלתי אפשרי, וצה"ל יודע להילחם גם בחורף ובגשם, ויש פתרונות כמעט להכול. מזג האוויר לא עוצר את הלחימה, אבל אין ספק שהוא מכביד עליה".

לדבריה, מזג האוויר החורפי משפיע בעיקר על היכולות של חמאס. "מזג האוויר מכביד גם על הצד השני ואפילו יותר", מסבירה לנקרי. "האמצעים של חמאס פחות מתקדמים וטכנולוגיים וזו מלחמה א-סימטרית. הטכנולוגיה בהחלט יכולה לסייע לנו לפעול. הגשם יכול להיות מורגש גם בתת-הקרקע, כשהוא יכול להציף מנהרות, כי יש פירים שצה"ל כבר פתח".

לנקרי מסבירה כי לגשם יש גם השלכות הומניטריות: "יש צורך לתת לבוש, אוהלים וסיוע נוסף לאוכלוסייה, והגשם יכול להוסיף סיכוי רע מאוד להפעיל עלינו לחץ בשעון החול הבינלאומי".

התרחיש שצה"ל ייכנס לדרום לבנון אפשרי

"אנחנו נמצאים במלחמה רב-זירתית, והמשמעות היא שכמעט כל גבולותינו במצב של לחימה", אומרת לנקרי ומונה את עזה, הגבול הצפוני עם לבנון שבו העצימות עולה, הלחימה מול המליציות שהתמקמו בדרום סוריה, ומול החות'ים מתימן, שאתמול דווח על חטיפת ספינה בבעלות ישראלית על ידם.

בעזה, הזירה האינטנסיבית ביותר, לנקרי מציינת שלישראל יש הישגים בהשגת המטרה של ממט מיטוט יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, אבל "אנחנו עדיין לא שם. בצפון הרצועה יש שליטה טובה יחסית של צה"ל, והשלב השני של המלחמה בעזה מדבר בעיקר על טיהור והגעה למקומות מאוד מורכבים, בעיקר בתת-קרקע, סיכול בכירים של החמאס ולקיחת סמלי שלטון שלהם. בית החולים שיפא הוא סמל מאוד גדול כי הוא המטה של חמאס. המצב כרגע הוא שחיילי צה"ל יורדים לתת-קרקע מתחת לשיפא, מטפלים בשכונות רימאל, זיתון וג'באליה. השלב השלישי יהיה בהגעה דרומה לערים נוספות. בחלק מהמקומות כבר התחילו לטפל במטרות, למשל ברפיח".

 כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל

פורסם שבצה"ל מעוניינים להתקדם דרומה, אבל בינתיים זה לא קורה. האם מדובר בהססנות לדעתך?
"אני לא חושבת שזה בא מתוך הססנות אלא מתפיסות עולם ובעיקר מהשיטה שבה רוצים להשיג את המטרות. אנחנו יכולים לראות שצה"ל עובד יחסית לאט ומתוך כוונה להגיע עד למקומות הנמוכים ביותר, תרתי משמע, ולצמצם סיכון ואיום על כוחותינו. למוטט את יכולות החמאס זה לא משהו שאפשר לעשות במהירות ,אחרת היו עושים הכול מהאוויר. לכן זו לא הססנות אלא התקדמות כירורגית עקב בצד אגודל. למשל בשיפא, המבצע מאוד מורכב. בין אם בגלל מלכוד של כניסות, הסתרת כניסות עם בטון, או דלתות הדף מאוד מורכבות לפתיחה. הלחימה היא באמת מורכבת. התשתית שהקים חמאס מתחת לפני השטח היא עיר טרור שלמה וצריך ללכת משימה משימה. החיפזון מהשטן".

בינתיים בחזית הצפונית המלחמה מתעצמת. לנקרי מסבירה כי "נסראללה, להבנתי, מנסה לייצר מצב של התשה בגבול ולמשוך אנרגיות רבות שלנו. בימים האחרונים יש גם ניסיון לייצר פגיעה ביכולת שלנו להמשיך ולראות את מה שקורה בגבול - עם תקיפה של אנטנות, אמצעי מודיעין, נ"ט בלי סוף על כל מוצב, ואנחנו מכירים בעיות של אספקת חשמל בחלק מיישובי הצפון שכבר פונו.

תמונת ניצחון מהצד שלו יכולה להיות הרתעה של ישראל וארה"ב מכניסה למלחמה, והשאלה היא מה יהיה הטריגר למלחמה מלאה בחזית הזו - הוא יכול להיות עוצמה של אש לעומק מדינת ישראל, חדירה, פגיעה מאוד משמעותית. כל דבר כזה יכול לשנות את פני המצב. לתפיסתי אנחנו לא מכילים שם ואנחנו גם לא בתגובה, אלא מנהלים מגננה שכוללת בתוכה התקפות ביוזמה שלנו ולאו דווקא בתגובה. צריך להדוף את כוחות רדואן מהגבול ככל הניתן כדי לייצר חייץ ביטחוני שיאפשר חזרת תושבים לבתיהם. אנחנו בנקודת אל חזור ומשהו יצטרך לקרות שם".

יש תרחיש שבו צה"ל נכנס לדרום לבנון במטרה להדוף את חיזבאללה אל מעבר לנהר הליטני כפי שהוחלט במועצת הביטחון של האו"ם?
"אני רואה שזה לא משהו בלתי הגיוני. למעשה, הגיוני שזה יקרה. השאלה היא מתי ומה יגרום לזה והאם נצליח לעשות זאת ביוזמה שלנו ולא כתוצאה מפעולה של הצד השני. ליוזמה ולהפתעה יש משמעות גדולה, ולכן אני לא יכולה להגיד איך זה יקרה. אבל זו בהחלט פעולה שעשויים לראות אותה".

"להחזיר את החטופים גם במחיר הפסקת אש"

ביחס לנושא החטופים והשבויים לנקרי סבורה שמדובר במטרה שהשגתה קריטית לא רק לניצחון במלחמה, אלא בעיקר לביטחון הלאומי של ישראל. "אנחנו חייבים זאת למדינה שלנו ולתפיסתי כל דרך להחזיר את החטופים גם אם בשלבים ולא בפעם אחת חשובה - גם אם המחיר הוא הפסקת אש. זו מטרת העל של כל פעולה וכל החלטה שמתקבלת. משמעות של עסקה כזו היא שהצלחת להפעיל לחץ, אבל זה לא עומד בפני עצמו ונדרשים הישגים נוספים במלחמה".

האם חמישה ימי הפוגה, כפי שדווח שהוצעו במסגרת עסקה כזו, ישפיעו על הישגים מבצעיים?
"בצוק איתן לא היינו בתוך הרצועה בזמן הפסקת האש וזה לא היה תמרון משמעותי, אלא כניסות ויציאות לשם. במקרה הנוכחי, במהלך חמישה הימים צה"ל עדיין בפנים ויש יכולת לראות לפחות מה קורה ולשלוט בשטח וחמאס לא יכול לעשות מה שירצה. חמאס כן יכול לעשות מאמצי חימוש אבל עוצמת הלחימה תלויה בהחלטה להמשיך אותה וחמישה ימים לא ייעצרו אותה. צריך לראות איך תראה הפסקת אש כזו. אבל להבנתי אנחנו עדיין נהיה בפנים, זה בהחלט מעכב את המומנטום והאינרציה של לחימה. אבל אם המשמעות היא החזרת חטופים הביתה זה מחיר שבעיני צריך לשלם אותו".