כיצד מחשבים את מספר ההרוגים בעזה והאם אפשר להאמין לנתונים?

מספר המתים בעזה במלחמת חרבות ברזל, מוערך בכ-13,000 אחד מכל 200 תושבי עזה שהיו בחיים בתחילת המלחמה, כך דיווח משרד הבריאות של עזה. אך האם אפשר לסמוך על המספרים הללו, את מי הם כוללים, ואיך נחלקים המספרים בין לוחמי חמאס לבין אזרחים?  גלובס עושה סדר.

● ראיון| הגיע הזמן להפסיק להחזיק את המכנסיים בידיים כי הם לא יפלו: הכלכלן הכי קרוב לנתניהו פותח הכול
● ראיון| טליה לנקרי מסבירה: כך עשוי להיראות הקרב הבא בגבול הצפון
● "יש לרבים מאיתנו קרובי משפחה מעזה. זה לא סותר. מאז המלחמה זזתי ימינה"

עד כמה אפשר לסמוך על המספרים שמפרסם משרד הבריאות של עזה?

משרד הבריאות של עזה, כמו הרצועה כולה, נשלט על ידי החמאס, שיש לו אינטרס ברור לנפח את מספרי הנפגעים, במיוחד ילדים. עם זאת, במבצעים קודמים ישראל לא הכחישה שהמספרים עליהם מדבר משרד הבריאות העזתי, הם פחות או יותר בסדר הגודל של מספר ההרוגים האמיתי.

במלחמה הנוכחית אמר, ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיונות לחו"ל כי אי אפשר להאמין לחמאס וכי המספר נמוך יותר. אך ממשלת ישראל לא פרסמה הערכה רשמית משלה.

האו"ם וקהילת המודיעין האמריקאית אמרו כי הם סומכים על המספרים המגיעים ממשרד הבריאות העזתי.

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), פרסם בעבר דיווחים משלו לגבי מספר ההרוגים במבצעים בעזה, אשר לטענתו הוא אישרר באופן עצמאי תוך הצלבת מקורות שונים. המשרד לא פרסם עדיין את מספר ההרוגים במלחמה הנוכחית, משום שלא הייתה לו עדיין אפשרות לוודא אותו עצמאית, אבל מספרים שאסף המשרד בעבר, תואמים פחות או יותר את הדיווחים של הפלסטינים.

איך מחשבים את מספר ההרוגים?

על פי משרד הבריאות של עזה,  בתי החולים בעזה והסהר האדום, מעבירים למרכז המידע בבית החולים שיפא דיווחים שוטפים על מספר הגופות שמגיעות לבתי החולים, ועל מספר המתים בבית החולים עצמו. כך גם לגבי הפצועים. על פי סוכנות הידיעות AP , שקיבלה לידיה רשומה כזו של מתים ופצועים, מדובר בגיליון אקסל בה רשומים המתים והפצועים לפי מספר הזהות שלהם, כדי שניתן יהיה לאמת את הנתונים בקלות יחסית.

משרד הבריאות העזתי טוען כי רק נפגעים ישירות מן הלחימה נספרים, ולא אנשים שנפגעו מהחמרה של מחלה קיימת, מחסור באספקה של מזון או תרופות, התמוטטות של מנהרות טרור או פגיעה מאש החמאס בעצמו. היא כן כוללת נפגעים מהתמוטטות של בניינים בעקבות הפגזות ישראליות, גם אם האדם לא נהרג ישירות מן ההפגזה.

סיבת המוות היא כנראה הנתון הכי שנוי במחלוקת לגבי רשימת המתים הזו, שכן עצם מותו של אדם במהלך יום מסוים, זהו דבר שקל יחסית לארגוני האו"ם לוודא, אבל סיבת מותו המדויקת ברורה פחות.

בעיקר קשה לדעת מי ביצע את הירי שהוביל בסופו של דבר למותו. כך, במקרה של הטיל שפגע בחניון בית החולים אל-אהלי, הפלסטינים טענו כי מדובר בטיל של ישראל ואילו ישראל הביאה ראיות, שמקובלות היום על ידי רוב כלי התקשורת בעולם, שמדובר בטיל שמקורו בעזה. הפלסטינים דיווחו תחילה על 500 הרוגים בפיצוץ הזה, אחר כך הפחיתו את המספר ל-300, ובארה"ב ובאירופה מעריכים כי מדובר במספרים נמוכים עוד יותר. אירוע ספציפי זה מעיד עד כמה קשה לסמוך על המספרים ובעיקר להבין מהם לאיזה גורם ישנה אחריות ישירה לכל מקרה מוות.

איך מחולקת טבלת השמות של המתים?

הטבלה מחולקת לגברים, נשים וקטינים. על פי המספרים העדכניים ביותר שמסר המשרד, 5,500 מההרוגים בעזה עם ילדים, ו-3,500 נשים.

ההגדרה של ילדים היא כל מי שגילו פחות מ-18. זהו גם הגיל החציוני לתושבי עזה, וסביר להניח שמחבלים רבים בארגון החמאס הם בני פחות מ-18.

עם זאת, ישנן גם עדויות לכך שנהרגו ילדים צעירים יותר. עיתונאים שמוצבים בעזה דיווחו על גופות ילדים שנשלפו מהריסות בתים. אונר"א, סוכנות האו"ם האחראית על טיפול בפליטים פלסטיניים, דיווחה על הפגזות של שני בתי ספר שהיא מפעילה בעזה.

הטבלה של משרד הבריאות העזתי אינה כוללת חלוקה כלשהי בין נפגעים שהם מחבלי חמאס לבין אזרחים עזתיים שאינם מעורבים בלחימה. ישראל טוענת כי במבצע נהרגו אלפים רבים של חמושי חמאס, כולל אלפים שנהרגו בשטחה של ישראל לאחר שחדרו לגבולות ישראל והשתתפו בטבח.

האו"ם מדווח כי מספר הנפגעים עובדי האו"ם בעזה במלחמה הנוכחית, כ-100 עובדים של האו"ם, הוא הגבוה ביותר מאשר בכל קונפליקט קודם במדינה שבה הייתה נוכחות של האו"ם. מתחילת הלחימה נהרגו 48 עיתונאים במלחמה, ביניהם ארבעה ישראלים, אחד לבנוני והיתר פלסטינים. זהו אחד החודשים הקטלניים ביותר לעיתונאים המסקרים מלחמות מסוף מלחמת העולם השנייה.

מה קורה בגדה המערבית?

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מה-7 באוקטובר נהרגו כ-200 פלסטינים בגדה המערבית בהיתקלות עם כוחות צה"ל, מהם 52 קטינים בני 18 ומטה. שמונה נוספים, כולל קטין אחד, נהרגו בהיתקלויות בין מחבלים לתושבי הגדה. ארבעה ישראלים נהרגו באותן היתקלויות.