מאז פרוץ המלחמה בעזה הפך סם לסין, לשעבר סמנכ"ל מוצרים בפייסבוק וכיום משקיע סדרתי בחברות הייטק, למעין שגריר לא רשמי של ישראל. מבחינתו של המשקיע היהודי־אמריקאי המתגורר בעמק הסיליקון, ישראל נמצאת בצד הנכון של ההיסטוריה: היא מגינה על עצמה מפני איום בטבח ומייצגת דמוקרטיות מערביות נגד ארגון טרור. את האמריקאים שאינם לוקחים זאת כמובן מאליו, הוא מתקשה להבין.
● אקזיט הביומד הגדול של השנה: קרטיהיל הישראלית נמכרת בעד 330 מיליון דולר
● אחרי דרמת ההדחה: סם אלטמן חוזר ל-OpenAI
כך השתנו הרשתות החברתיות של לסין, מפרסום פוסטים על בינה מלאכותית, דאטה וביג טק, לתכנים שחושפים את הצביעות בתקשורת הבינלאומית, מתחלחלים מההפגנות האנטי־ישראליות ומבליטים את האנטישמיות המתעוררת - גם זו של שכנו של לסין, אילון מאסק.
"חברות חלשות מאשימות קודם כל את היהודים"
אלא שלאחרונה, ככל שהקמפיינים נגד ישראל משתוללים ברשתות החברתיות, הוא החל להיות חרד גם לעתידה של ארה"ב. לסין, למשל, הפך לאחד הקולות הבולטים בעמק הסיליקון לחרם מהיר על טיקטוק, אפליקציה בבעלות החברה הסינית בייטדאנס. הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו, הייתה שורה של צעירים בני דור ה־Z ששיתפו בטיקטוק כי קראו את המסמך שכתב אוסמה בן לאדן בשם "מכתב לאמריקה", ועודדו את חבריהם לעשות כמותם בשל חוויה שהם מכנים "קיומית".
המכתב, שלכאורה מצדיק את הטרור האיסלמי בארה"ב באשמת תמיכתה בישראל, קורא למהפכה אסלאמית בעולם המערבי, מציין שארה"ב מסייעת להפצת איידס ומכנה את קהילת הלהט"ב "כופרת". עבור לסין, הייתה זו נורה אדומה מהבהבת שמסמלת עד כמה אבודים חלקים נרחבים בקרב צעירי ארה"ב. "קמפיין 'המכתב לאמריקה' של בן לאדן מראה עד כמה החולשה היא נרחבת בארה"ב. זו בעיה גדולה לא רק עבור ישראלים, אלא עבור יהודים באמריקה - כיוון שכאשר חברות נמצאות בנקודת חולשה, הן מאשימות קודם כל את היהודים", אומר לסין בראיון לגלובס.
איך הגענו למצב שבו אמריקאים מעודדים לקרוא את כתבי בן לאדן?
"אני חושב שאנחנו חייבים לפתור את הנושא הזה כמה שיותר מהר. בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה, ארה"ב יצאה כמנצחת ואוחדה על ידי אויב משותף חיצוני: ברית המועצות. אבל מאז סיום המלחמה הקרה, חיפשנו יריבים אחרים. המלחמות בעיראק ובאפגניסטן הבהירו לנו שאנחנו לא חזקים וגדולים כמו שחשבנו - והשנאה והכעס הופנו פנימה, לתוך ארה"ב. העוני, שיעור נמוך של בעלות על בתים ושיעור גבוה של ילודה בחלקים מסוימים הביא לתסיסה ולכך שיש מי שמחפש שעיר לעזאזל".
עד כמה אתה מרגיש בטוח כיהודי בארה"ב שנוקט בעמדות פרו־ישראליות?
"במקום שבו אני גר, אני מרגיש בטוח למדי. אבל בתור בוגר הארוורד וסטודנט בעבר - אני שואל את עצמי איך הייתי מרגיש אם הייתי לומד שם היום. בוודאות הייתי מסוגל לעשות שם הרבה פחות ממה שעשיתי כסטודנט וזה עצוב מאוד. אני חושב שיש איום מיידי על ביטחונם הפיזי של יהודים ואני לא יודע אם זה יטופל, אבל קיימת כאן בעיה גדולה יותר עבור דמוקרטיות - ההתמודדות עם צעירים זועמים ועצובים שהערכים שלהם לא תואמים את הערכים שלנו. אם לפני כמה שנים היית אומר לי שיהיו צעירים אמריקאים שיצדיקו את מתקפת הטרור של החמאס הייתי אומר לך שזה מטורף, אבל ברור שהגענו לנקודה שבה מספיק אנשים בחברה האמריקאית חושבים שזה נכון, וזה מפחיד מאוד עבור דמוקרטיה".
מתחת קו ישיר בין הפופולריות של הנרטיב החמאסי בטיקטוק לבין הביטחון הלאומי האמריקאי.
"זה חוק המספרים הגדולים. בסביבה של מיליארדי משתמשים בעולם, ושבתוכה היהודים הם עם קטן למדי, זה לא מפתיע שאתה פוגש קהל מאוד מוטה נגד ישראל, אבל הפצת התעמולה שם היא עניין לביטחון הלאומי האמריקאי לטווח הארוך. תאר לך שבשנת 2027 סין תפלוש לטייוואן וצעירים אמריקאים יחשבו שהמהלך הזה הוא הגיוני בתכלית. הסינים לא צריכים להרים בבת אחת קמפיין כזה בטיקטוק, הם יכולים לטפטף מסרים כאלה שיכינו את הצעירים האמריקאים לתמיכה במהלך. אם אמריקאים מפיצים תעמולה של בן־לאדן, לא מופרך בכלל שהם יפיצו תעמולה סינית".
לכן אתה טוען שארה"ב צריכה להחרים את טיקטוק.
"התופעה ה'חמאסית' בטיקטוק היא בעיה של האמריקאים לא פחות משל הישראלים. אני מאמין בחופש הביטוי, ואם יש כמה ילדים משוגעים שרוצים להגיד דברים משוגעים אחד לשני זו זכותם. אבל השאלה היא האם יש כאן גורם זר שמסייע להפיץ את הדברים האלה באופן מכוון? אני לא חושב שהסינים באמת עושים זאת, אבל אני חושב שצריך לשאול עד כמה אנחנו מרגישים נוח עם זה שלמעצמה זרה יש שליטה על התוכן שהילדים שלנו צורכים? סין מביעה עניין בהחזרת טיוואן לידיה - מה היא יכולה לעשות כדי להשפיע על צעירים אמריקאים? הם יוכלו לעשות זאת בכל נקודה שיחליטו בה".
"המספרים הולכים רק נגד ישראל"
טענת שהארוורד השתנתה.
"כשאתה רואה את הסרטונים שבהם מותקפים סטודנטים יהודיים אתה מבין שהרבה השתנה בהשכלה הגבוהה של אוניברסיטאות העילית. העולם השתנה מאז - הגיעו אזהרות הטריגרים והתפתחה תרבות ה־DEI (ראשי תיבות של שונות, שוויון והכלה - התנועה המקדמת אפלייה מתקנת של אוכלוסוית מודרות - א"ג). אבל סטונדטים תמיד אומרים דברים מטופשים וזה אלמנט קבוע בהיסטוריה. היו כאן פעם סטודנטים שתמכו בסטלין ובכל מיני דברים מטורפים אחרים. אני מאוכזב מהסטודנטים אבל לא מופתע - אלה ההנהלות של האוניברסיטאות שצריכות לפעול כאן ולשים קווים אדומים לאלה שפועלים באלימות".
מה אנחנו בישראל לא מבינים על דעת הקהל האמריקאית?
"למרות שישנם מקרי קיצון, האמריקאים ברובם עדיין תומכים בישראל. ראשית, העבודה הקשה שאתם עושים מול החמאס הוא שירות גדול לכם ולמערב. אתם מוכיחים שאתם מדינה ריבונית שיודעת להגן על עצמה. אבל אני חושב שבישראל, כמו בארה"ב, מרבית היהודים שתומכים בכם, לא מעריצים גדולים של נתניהו וחושבים שהמדיניות והמנהיגות שלו בשנים האחרונות מסבכות את המציאות - זה כמובן לא מפריע להם לתמוך בזכות ההגנה העצמית של ישראל".
איך אתם המשקיעים הבולטים בעמק הסיליקון נערכים כדי למנוע אנטישמיות והפצת מידע כוזב?
"זה מאלץ אותנו לחשוב על כל ההתנהלות שלנו: למי ואיך אנחנו משקיעים ולמי אנחנו תורמים והאם אנחנו מוכנים להרוויח מכל סוג של ארגון. למשל, האם נמשיך לתרום להרווארד? האם אני יכול להוסיף קול משלי כמשקל לתמיכה באנשים שמבינים את המסרים שלי והאם אני יכול לקדם אותם בתעשייה? המציאות היא שהמספרים הולכים רק נגד ישראל. היא תמשיך להיות מדינה קטנה באופן יחסי, אבל אנחנו חייבים לדאוג להחזיק את השיח הזה באופן פעיל - לא לגעור באנשים שמתנגדים לנו, אלא להציג להם את המידע הנכון ולדאוג לעשות מה שאפשר כדי לשכנע אותם. אין דרך פשוטה, זו תקופה מאוד מבלבלת במובן הזה".
נראה שגם ב- X האנטישמיות מרימה ראש והבעלים אילון מאסק לא נוקט הרבה כדי לפתור זאת
מאסק גם כתב דברים אנטישמיים נוראיים. הוא אמנם חסיד של חופש הביטוי, אבל לדעתי קיים הבדל בין חופש הביטוי לבין החופש מההשלכות עליהם. בעלי מניות של טסלה חופשיים למכור מניות שלהם בחברה אחרי שהם שומעים התבטאויות כאלה, וכך גם עובדים בחברות של מאסק שיכולים להרגיש את עצמם חופשיים להתפטר. אני מסכים עם מאסק שאחת הדרכים לפתור זאת היא לאמת יותר חשבונות. אנשים צריכים להיות חופשיים להגיד מה שהם רוצים אבל הם לא יכולים לעשות זאת בעילום שם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
