הוא היה בעמדות בכירות וניסה להתריע מפני המצב הביטחוני. אף אחד לא הקשיב לו

הראיון נערך עם עורך הדעות של גלובס במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"

לפני כשנתיים נאם צבי האוזר את נאום הפרידה שלו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. מי שהיה מזכיר הממשלה לשעבר (2009-2013), והצטרף לפני כשלוש שנים למפלגת "תקווה חדשה", הזהיר כבר ב־2021 מפני הנעשה ברצועת עזה ומפני חוסר מוכנותו של צה"ל להתמודד עם האתגרים. היום הוא מספר כיצד ניסה להילחם בקונספציה השגויה שהייתה קיימת במערכת הביטחון במשך שנים.

● ראיון|למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס
● שיטה פיראטית חדשה ומתוחכמת: התקיפה של הספינה בבעלות ישראלית וההשלכות

"דרג מדיני ודרג צבאי, בגיבוי תקשורתי נטול ספקנות, הציגו לציבור תפיסה עולם שגויה שאי־אפשר היה לסדוק אותה", אומר האוזר בשיחה עם הפודקסט "רוח מערבית". "זה לא רק שהייתה עמדה אחידה, אלא שכאשר מישהו סטה מהעמדה 'הנכונה', הוא סומן ע"י המערכת ולא זכה להקשבה. זה יצר הרבה בעיות. חלקן התגלו באוקטובר, חלקן טרם התגלו".

"מה שהכי כאב לי", משתף האוזר, "ואני אומר משהו מאוד קשה על המערכת הביטחונית שלנו, היה כשישבתי בראש ועדת חוץ וביטחון והופיעו בפנינו אלופי המטכ"ל וראשי מערכת הביטחון, כל האנשים המעצבים את העמדות הביטחוניות במדינת ישראל - לצערי, אפשר לומר ש'ראית אחד, ראית את כולם'. לא ראיתי גיוון בעמדות, לא היו הבדלים בתפיסות העולם ובקריאת המציאות".

כבר ב־2014 אתה קראת לפירוז הרצועה. למה זה לא קרה לדעתך, ואיך זה קשור לאותה קונספציה?
"קודם כל, בוא נגדיר מהי ליבת קונספציה. המענה שלנו לאיומים מדרום ומצפון מבוסס על תפיסת עולם, קונספציה הגנתית בלבד ולא התקפית שנזהרת מחיכוך יזום, ושמורכבת מארבעה שכבות: ראשית, הגנה רב־שכבתית של טילים נגד טילים; שנית, גדר משוכללת שעלתה מיליארדים; שלישית, מיגון, אנחנו 'ממגנים את עצמנו לדעת'; ודבר אחרון, אם יקרה אירוע גדול אנחנו נפנה את היישובים - פליטות זמנית בלשון מזרח־תיכונית. מדי כמה שנים יש סבב שאת מועדו האויב קובע וחוזר חלילה, ובנוסף לכל זה סיפרנו לעצמנו סיפור שארגון טרור רצחני שמתחמש כל הזמן הוא בעצם מורתע".

מעבר לכל זה, מה עוד אפשר לומר על הטעויות שהובילו לאסון ב־7 לאוקטובר?
"הטעות הייתה שהיינו בטוחים שחמאס לא יכול להפתיע. הייתה הערכת יתר ליכולתנו והערכת חסר ליכולות האויב. אני ניסיתי כל הזמן להציג עמדה אחרת, אבל נתקלתי בעיוורון וחירשות מערכתית. לפני 30 חודשים אמרתי, 'תראו, שומר חומות זו ההזדמנות האחרונה לטפל בעזה בצורה אגרסיבית, ללא פתיחת חזית צפונית, ללא איחוד חזיתות'. התפיסה הייתה אז שלעולם החמאס והחיזבאללה לא ישתפו פעולה אקטיבית במלחמה. היו לי ויכוחים בתוך המערכת, אמרו לי 'תראה, אלה סונים, ואלה שיעים - הם לא ילכו ביחד'. עכשיו תראה אותם".

מה לדעתך צריכה להיות התוכנית ליום שאחרי המלחמה?
"קודם כל, יתרת חברי הזרוע הצבאית של חמאס שיוותרו בחיים צריכים לעזוב את עזה במתכונת עזיבת אנשי אש"ף את לבנון ב־1982. שנית, פירוז עזה מרקטות ונשק כבד צריך להיקבע בהחלטה בינלאומית, כאשר צה"ל יהיה אחראי לוודא את פירוז עזה תוך אימוץ מדיניות תגובה רציפה ולא פרופורציונלית על כל ניסיון למסד בניין כוח צבאי. פעולה הדומה לפעילות צה"ל בשטחי B ביהודה ושומרון. בנוסף, צריך לקבוע אזורי ביטחון בתוך הרצועה שיישארו כעשור בתפיסה לוחמתית ישראלית, ובכך להרחיק את הגבול מקו היישובים שבהם עשו שפטים. אם יהיה שקט ושלום בעזה בעשור הקרוב, נוכל לחזור לקו הגבול, או לחילופין אם יתנהל משא־ומתן עם הפלסטינים בעשור הקרוב, נקבע את קו הגבול הסופי במסגרתו".

 יואב גלנט בוועדת החוץ והבטחון, הבוקר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"רוב הציבור לא יודע - היו שתי עסקאות שליט"

ב־2011 שוחרר גלעד שליט משבי חמאס, תמורת 1,027 אסירים ביטחוניים ששחררה מדינת ישראל. באותה התקופה, תפקד האוזר כמזכיר הממשלה. לדבריו, מאחורי הקלעים התרחשו דברים רבים שהציבור לא יודע.

"רוב האנשים לא מכירים את זה, אבל היו שתי עסקאות שליט. הייתה הראשונה שלא בוצעה, והשנייה שאושרה כמה חודשים לאחר מכן. העסקה הראשונה, שהייתה דומה מאוד לזו שאושרה בסוף, הגיעה לפתחו של ראש הממשלה נתניהו ונדחתה ברגע האחרון. את העסקה הביא המתווך חגי הדס והמערכת אז כולה הייתה בעד. אפשר לומר שזה חלק מאותה קונספציה. הציגו מצגת והראו שרמת המסוכנות של משוחררי העסקה לכאורה נמוכה, ואני ביקשתי להציג את המצגת הנגדית. ואני זוכר את עצמי עובד לילה שלם על השמות ומציג את העיקרון שלא טרחו לעמוד עליו, והוא 'רשע וטוב לו'. כמה אנשים נרצחו ונפצעו, וכמה שנים הרוצחים שלהם ישבו בכלא. ראש הממשלה ראה את זה ועשה פניית פרסה והעסקה הראשונה לא יצאה אל הפועל.

"מהעסקה השנייה, שלבסוף יצאה אל הפועל, אני כבר מודרתי. יום אחד, כמה חודשים לאחר ויתור על העסקה הראשונה, ראש הממשלה מתקשר אליי ואומר 'תראה סגרנו את זה'. זה צרם לי וזה היה הרגע היחיד במשמרת שאמרתי לעצמי שאולי אני צריך לשים את המפתחות על השולחן. בעיניי, בוועדת החקירה שתקום לאחר המלחמה, לעסקת שליט יהיה מקום, כי זו העסקה שבנתה את עיקר הזרוע הצבאית של חמאס".

מה לגבי עסקה להחזרת חטופים במלחמה הנוכחית?
"הסיטואציה של עסקת שליט שונה לחלוטין ממה שקורה עכשיו. צריך להבין את הקונטקסט של האירוע הנוכחי שהוא איום ונורא. רוב האנשים שמדברים על עסקה של 'כולם תמורת כולם', הם אנשים שרואים את המלחמה של אתמול. כי המלחמה של אתמול באמת הייתה במתכונת של 'כולם תמורת כולם', חמאס רצה בעסקאות האלה כדי לשחרר כמה שיותר מחבלים שלו. האינטרס המרכזי של החמאס היום הוא פשוט לשרוד, וזו בעיה ששחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל לא תפתור. לכן כשאנחנו בוחנים עסקה שמגיעה עם דרישה לפסק זמן בלחימה, צריך להבין מה זה ייתן לחמאס. רק אם החמאס יזהה עסקה שתגדיל את סיכויו לשרוד בהמשך הוא יילך עליה. האם צריך ללכת על זה בכל זאת? רק אם נהיה מוכנים לשלם מחירים גבוהים אחרי כן במיטוט החמאס, לרבות בעימות מול הקהילה הבינלאומית. צריך להבין ולהכין את הציבור למחיר".

"המלחמה לא צריכה להסתיים בפירוז עזה"

כשנשאל האוזר לגבי דעתו על הזירה הצפונית, הוא אומר כי "האיום המשמעותי והמיידי על ישראל הוא מצפון". לדבריו, "הקונספציה שרווחה בדרום חיה ובועטת בצפון. גם שם ישראל מנחמת את עצמה שחיזבאללה מורתע וגם שם עולה חשש שישראל תיתן לחיזבאללה את הזכות הבלעדית להחליט מתי המלחמה תתחיל. אחרי 7 באוקטובר ברור שאותם עשרות אלפי אזרחים שפונו מגבול הצפון לא ישובו אליו כל עוד האיום מצד החיזבאללה יהיה שם. את מלחמת 'חרבות ברזל' צריך לסיים לא רק בפירוז עזה וסילוק הזרוע הצבאית של חמאס מהרצועה, אלא לכל הפחות הרחקת חיזבאללה מעבר לליטאני, וזאת בהתאם להחלטה 1701 שהתקבלה באו"ם ולא נאכפה, לא על ידי האו"ם ולא על ידי ישראל.

"מטרידה אותי האמירה מקיר לקיר שקובעת שלא מתאים עכשיו לחיזבאללה לפתוח במלחמה. בתורת המשחקים הפשוטה המשמעות היא שעדיף שהמלחמה תפרוץ במועד שלא מתאים לחיזבאללה מאשר במועד המתאים לו. אני חושש שהחיזבאללה יחליט לפתוח במערכה במועד הכי פחות נוח לישראל, כאשר אנחנו נמצא בנקודת השפל בקרבות ברצועה. לחילופין, אני מאוד מקווה שהאיום מצפון לא יתגלה כאיום שמרסן את ישראל מלבצע את המשימה בעזה".