אמ;לק
הסיקור הנמהר והחד צדדי של תאגיד השידור הציבורי הבריטי את פיצוץ בית החולים אל־אהלי בעזה, החזיר את עו"ד טרוור אסרסון למשימה רבת שנים: להוכיח בכלים משפטיים את ההטיה של ה-BBC נגד ישראל בסיקור שלה את המזרח התיכון.
"זה לא סוד שכמעט לכולם ב-BBC יש את הגרדיאן על השולחן, באופן מטאפורי וממשי, ולכן ההטיה של העובדים היא שמאלה", הוא אומר. את הבדיקה הנוכחית מממן ארגון שייסדו בכירים בהקילה היהודית בבריטניה, ואסרסון מאמין שהתלונה תתרחב לנוכח התנהלות ה-BBC עד כה בשבעה שבועות של דיווחים על הנעשה בישראל ובעזה.
לטרוור אסרסון (66), עורך דין ישראלי ממוצא בריטי, ניסיון רב בתלונות נגד ה-BBC. זה שנים הוא עסוק בלהוכיח כי תאגיד השידור הבריטי מסקר באופן מוטה את ישראל ואת הסכסוך מול הפלסטינים. את הקרב הסיזיפי שלו הוא החל לפני יותר משני עשורים, במהלך האינתיפאדה השנייה. זה היה קצת אחרי שעלה לארץ והקים כאן משרד עורכי דין בינלאומי, אך לפני שורת סבבים בעזה, שסייעו לקבע את הנרטיב של הסכסוך, והרבה לפני טבח 7 באוקטובר, המלחמה שנפתחה בעקבותיו וגלי ההדף שהיא יצרה בתקשורת העולמית.
● ראיון | מנהלי סולאראדג' מדברים לאחר שהחברה מחקה כ-15 מיליארד דולר מהשווי
● הצוללת | כך הפכה הודו לאחת התומכות הכי גדולות של ישראל
● מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש
בימים אלו, אסרסון מאוורר מהנפטלין את הטיעונים המשפטיים, את הניטור התקשורתי מסביב לשעון של שידורי הרשת הבריטית והוא וצוותו מתחילים לקטלג את הדיווחים השגויים של ה־BBC, כחלק ממשימה חדשה שהתבקש לבצע - להגיש תלונה מנומקת היטב, לפי כל הכללים, סביב החשד לסיקור מוטה ולא־אובייקטיבי מצד תאגיד השידור הבריטי בנוגע לפיצוץ שאירע במגרש החנייה של בית החולים אל־אהלי שבוע לתוך המלחמה.
טרוור אסרסון (66)
אישי: נשוי + 2, גר בתל אביב
מקצועי: מייסד ושותף בכיר במשרד Asserson Law Offices, יזם חקירות ותלונות נגד סיקור מוטה של ה-BBC בנוגע לישראל; בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת אוקספורד
כתב של הרשת בישראל מיהר לקבוע בשידור חי כי "קשה לשער שמישהו חוץ מהצבא הישראלי אחראי לכך", והיו מי שהאשימו את הסיקור של הרשת, ובמיוחד של ה־BBC בערבית שהידהד טענות אלו, במהומות הבזק שהתפתחו לאחר מכן בעולם הערבי ובערי בירה אירופיות. כמה שעות בלבד לאחר מכן התברר כי שיגור טיל כושל של הג'יהאד האיסלאמי אחראי לפיצוץ. לרשת לקח ימים לפרסם את הממצאים, וגם אז הסתייגה ככל יכולתה מלקבוע מי אחראי לפיצוץ.
אלא שאסרסון סבור כי רוב הסיכויים שהתלונה על ה-BBC תתרחב מעבר לסיפור בית החולים. זאת לנוכח מה שנראה כשורת דיווחים שגויים, התבטאויות אנטי-ישראליות, סיקור שלילי של ישראל, האמון המלא שניתן להצהרות חמאס והמסגור האנטי-ישראלי, שצברה BBC עד כה בשבעה שבועות של דיווחים על הנעשה בישראל ובעזה. בקרב הקהל הישראלי שורר קונצנזוס בנוגע להטיה שמפגינה רשת השידור, שאף היתרגם לפני שבועיים למערכון ב"ארץ נהדרת", והפך מיד לוויראלי. "תודה לך, יחיא סנוואר", אומרת מגישת BBC במערכון. "לא, רייצ'ל", משיב סינוואר, "תודה לך!".
הרשת עוברת על עקרונותיה
"אני סבור של-BBC יש בעיה עמוקה של הטיה נגד ישראל", טוען אסרסון, שמספר כי נאבק שנים רבות כדי להוכיח באופן אמפירי ומשפטי כיצד הרשת עוברת על הקווים המנחים שלה הנוגעים ל'דיוק' (Accuracy) ו'אובייקטיביות' (Impartiality) בסיקור המזרח התיכון. "ה-BBC נכשל באופן רציף ועקבי בחובותיו להיות מדויק מבחינה עיתונאית, וגם בחובתו להיות חסר פניות ואובייקטיבי".
לכאורה לא חסרות דוגמאות לכך. לסיקור הנמהר והחד־צדדי של הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי התווספה בשבוע שעבר טעות בוטה, כשמגישת הרשת דיווחה שכוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא כשהם "מחפשים אחרי דוברי ערבית וצוותים רפואיים". זאת במקום להקריא את הודעת דובר צה"ל כלשונה, שלפיה הכוחות נכנסו "בליווי דוברי ערבית וצוותים רפואיים" כדי לסייע לחולים. הרשת שידרה התנצלות רק אחרי כמה שעות.
כתבת BBC מתנצלת בעקבות הדיווח השגוי על פשיטת צה''ל על שיפא. ''תלונה שתתרחב'' / צילום: מתוך יוטיוב
נוסף על כך, ג'רמי בוון, האחראי לסיקור המזרח־תיכוני ונחשב לאחד הכתבים והעורכים הבכירים ברשת, ניסה להמעיט בחשיבות מצבורי הנשק שנמצאו במרתפי שיפא, ואמר כי ייתכן שהם שייכים לביטחון הפנימי של בית החולים. "בכל מקום שאתה הולך במזרח התיכון אתה רואה המון קלצ'ניקובים", אמר בחיוך בשידור חי. "נראה שבוון תמיד מזדרז לתקוף את הישראלים ומאוד אטי בלמצוא דברים שליליים לגבי הפלסטינים", אומר אסרסון, שעוקב אחרי דיווחיו במשך שנים.
כמו כן, הערוץ הבריטי הקדיש תחקיר מיוחד לקטעי הווידאו שצה"ל פרסם משיפא, ובו הטיל ספק בכל פרט בהם. על רקע פרסום הצילומים ממנהרה במתחם בית החולים בימים האחרונים דיווח כתב הרשת כי "ישראל בונה כעת תיק כדי להצדיק את הפשיטה על שיפא".
"ההטיה הזאת (נגד ישראל - א"א) קיימת משום שבארגונים שיש בהם תפיסת עולם ספציפית, ההנהלה הבכירה מעדיפה באופן ברור להעסיק ולקדם עיתונאים שיש להם את אותה תפיסת עולם. אם השכבות העיתונאיות הזוטרות יותר אינן חולקות את אותה תפיסת עולם - למשל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני - העובדים בהם נוטים לא להיות מקודמים", מנתח במילים זהירות אסרסון את המצב. "כשהגישה הזאת נמשכת שנים רבות - התוצאה היא הטיה מוסדית".
התקשורת בבריטניה פוליטית מאוד. באופן די ברור עיתונים משויכים למפלגות הגדולות ולא נרתעים מלהמליץ לבוחרים מה להצביע למשל. כך המצב במשך מאות שנים. ישנם עיתונים מהשמאל (כמו הגרדיאן) ועיתונים מהימין השמרני (טלגרף), וזה המצב גם בערוצי הטלוויזיה המסחריים. איכשהו כל כלי התקשורת מתהדרים בכך שהסטנדרטים העיתונאיים שלהם יוצאי דופן באיכותם, אבל מצליחים לצייר מציאות שונה, בהתאם לתפיסת העולם הפוליטית שלהם. אלא שה-BBC הוא ארגון ציבורי, אומר אסרסון, הממומן בידי כספי משלמי המיסים במיליארדים רבים, ואסור לו להפגין שייכות פוליטית או לסקר באופן מוטה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לדוגמה. "במצב העניינים הנוכחי מישהו עם עמדות ימניות לא יחזיק הרבה זמן ב-BBC", הוא אומר.
אסרסון שם בצד את העובדים והעיתונאים המועסקים במערך שידורי ה-BBC בערבית, שירות חשוב של הארגון שרוב הישראלים כלל אינם מכירים, שהעולם הערבי צופה בו ("יש מקרים מתועדים של עובדים שחגגו את הטבח של חמאס בשבועות האחרונים", הוא אומר), ומתרכז בעיתונאים העובדים בטלוויזיה באנגלית. "זה לא סוד שכמעט לכולם ב-BBC יש את הגרדיאן על השולחן, באופן מטאפורי וממשי, ולכן ההטיה של העובדים היא שמאלה. בבריטניה השמאל נוטה להיות יותר אנטי-ישראלי, כחלק מתפיסה שהוא רואה כפרוגרסיבית", הוא אומר.
ולכן, מסביר אסרסון, העיתונאים ב-BBC נוטים להתעלם מסיפורים שליליים לנרטיב של הקורבנות בעזה ולהתמקד בסיפורים התומכים בו. זה גם ניכר בשימוש בפעלים כמו "נהרג" במקום "נרצח" כשמדובר בקורבנות ישראלים ובהרבה סימני שאלה שהרשת מציבה סביב טענות ודיווחים ישראליים, לעומת האמון בחמאס. "נראה שהרשת מטילה יותר ספק בהצהרות ישראליות מאשר באלה של חמאס", הוא אומר.
ניטור הסיפורים והטעויות
אבל תחושות ואנקדוטות אינן מספיקות, ויש להוכיח בכלים משפטיים את ההטיה, הוא אומר. "אני מתרכז בלבדוק את העובדות, ובמחקרים שלי על ה-BBC עולה כי ההטיה מאוד ברורה". כדי לעשות זאת, הוא אומר, הצוות העכשווי שלו "מנטר את מה שנאמר ב-BBC לאורך תקופה, בודק מה משודר, אילו סיפורים מקבלים במה ואילו לא, כמה פעמים מובעות דעות, מתרחשות 'טעויות' ועוד. כך אפשר להדגים הטיה וכך אפשר להגיש תלונה מוצדקת", הוא אומר.
אסרסון, שעלה לישראל מבריטניה לפני יותר משלושה עשורים, הוא מייסד ושותף הבכיר ב-Asserson Law Offices, משרד עורכי דין בינלאומי המעסיק כ-60 עורכי דין הפועלים בתחום הקשרים העסקיים בין בריטניה לישראל. כחלק מעבודת המשרד, מסביר אסרסון, הוא מייצג גם את הקהילה היהודית והישראלית בבריטניה בנושאים שונים.
מי שהזמין את הבדיקה הנוכחית, למשל, שצפויה להבשיל לכדי תלונה רשמית, הוא הקמפיין למאבק באנטישמיות, ארגון לא ממשלתי בריטי, שייסדו בכירים בקהילה היהודית של בריטניה. הארגון מפיק סקרים שוטפים בנוגע לעמדות תושבי הממלכה בענייני יהודים, ובעבר יזם קמפיינים שהתמקדו בג'רמי קורבין, המנהיג האנטישמי של מפלגת הלייבור לשעבר, שבימים אלה מוביל את ההפגנות למען הפסקת אש בעזה.
החקירות לא הביאו לשינויים
למרות שעברו שנים רבות מאז מאבקיו הראשונים אסרסון לא אומר נואש. לדבריו, הסיבה שמדובר בהטיה כה עמוקה, ושלא נעשו שינויים בנוגע לכך, היא שה-BBC נתפס כמעל לכל ביקורת. מלבד ביקורת פנימית, אין למערכת הציבורית, הפוליטית או המשפטית שום כלי כדי לנטר את פעילותו של התאגיד ולנקוט לגביו צעדים משמעותיים.
"בשלושת העשורים האחרונים היו רק שתי חקירות רציניות בנוגע ל-BBC. האחת הייתה יוזמה של ראש הממשלה דאז טוני בלייר והשנייה של בית המלוכה. שתיהן מצאו ליקויים משמעותיים בסיקור. בבדיקות של ועדות עצמאיות ה-BBC לא כיכב, בלשון המעטה".
אבל החקירות הללו לא תורגמו לשינויים. "הבעיה היא שה-BBC שולט במחלקה האחראית על התלונות נגדו", מסביר אסרסון, ומציין כי הארגון "הוציא כחצי מיליון פאונד על מאבק משפטי נגד פרסום דוח חקירה פנימי הנוגע לכיסוי הישראלי במהלך האינתיפאדה השנייה (דוח ביילן - א"א), שהוא עדיין מסרב לחשוף".
בימים האחרונים ראש מחלקת הטלוויזיה של ה-BBC לשעבר קרא לחקור את סיקור המלחמה בעזה, והאשים את הרשת כי בשל הסיקור המוטה "הקהילה היהודית בבריטניה נפגעת".
"ודאי שאני לא קורא לפוליטיקאים לפקח על ה-BBC", מסביר אסרסון, "אבל צריך שאנשים שאינם תלויים בו - שופטים לשעבר ונציגי ציבור למשל - יפסקו באופן אובייקטיבי לגבי ההתנהלות שלו. ה-BBC צריך להיות חשוף לתלונות שייבדקו באופן עצמאי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
