המלחמות בין השר בצלאל סמוטריץ' לבין פקידי האוצר עולות שלב: סמוטריץ' לחץ בימים האחרונים על אנשי משרדו לפרסם עוד השבוע את תחזיות ההכנסות והגירעון שהתעדכנו כמובן בעקבות המלחמה ברצועת עזה. אלא שנכון לשלב זה - שבעה שבועות לתוך המלחמה וחמישה שבועות לסוף שנת 2023 - במשרד עדיין לא השלימו את הכנת תחזיות המאקרו העדכניות, הנדרשות לצורך הבנייה מחדש של תקציב המדינה ל־2024 והשינויים התקציביים בשנה הנוכחית.
● דיווח: טורקיה סיכלה ניסיונות חטיפה של האקר שהשבית את כיפת ברזל
● ראיון | המיליונר היהודי-אמריקאי שהפך למסביר של ישראל יוצא נגד דור ה-Z
על הכנת התחזיות העדכניות אמונים במשרד האוצר הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, וראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס. לגלובס נודע כי אברמזון כבר הגיש טיוטה לתחזית המאקרו, חרף העובדה שהתמונה המלאה עדיין לא ברורה וסמוטריץ' טרם החליט איזה נתח של המלחמה ימומן מהגדלת הגירעון ואיזה יגיע ממקורות תקציביים קיימים. על כן, ייתכן שהתחזית הסופית של הכלכלן הראשי תובא במספר תרחישים שונים.
בכל מקרה, למרות דרישת השר, פקידי האוצר לא מעוניינים לעדכן סופית את התחזיות ואת המספרים עד שסמוטריץ' לא יודיע במפורש מה הוא החליט לעשות, בין השאר בנוגע לכספים הקואליציוניים שנותרו לחלוקה ובאשר לקיצוצים נוספים בתקציב 2024. כך, מתעכבת הכנת התקציב החדש, שכבר עכשיו נמצאת בפיגור בלוח הזמנים הדוחק. זאת, כאשר כל העת מתריע היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, כי על פי חוק כבר היה המשרד אמור להיות בשלב מתקדם הרבה יותר בהכנת התקציב. ומצד שני, עולה השאלה מה הטעם בפרסום תחזיות מאקרו, שעלולות להפוך לבלתי עדכניות בתוך ימים ספורים, בהתאם לסיכומים הקואליציוניים.
לא מדובר בחזית היחידה איתה מתמודד סמוטריץ' בימים אלה. אחרי שכבר חשב שיצליח לחמוק מקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ולדלג מעל אזהרות אגף התקציבים ובנק ישראל בשבועות האחרונים, הוא מתמודד כעת עם לחצים גם בתוך ממשלת החירום עצמה. במשא־ומתן שמתנהל בימים אלה בין סמוטריץ', השר חילי טרופר (המשמש כנציגו של בני גנץ) וגורמים נוספים בממשלה, מבקשים במפלגת המחנה הממלכתי להעביר את כל הכספים הקואליציוניים הזמינים שטרם מומשו - כ־10 מיליארד שקל - לצורכי הלחימה והסיוע לעורף. זאת, לעומת כ־1.6 מיליארד שקל בלבד שאישר סמוטריץ' לקצץ.
פקידי האוצר - הממודרים מהשיח והמחלוקות הפוליטיות במהותן - מחכים בציפייה להכרעה במשא־ומתן, וכנראה שהם לא מחזיקים אצבעות לשר שינצח. לפי שעה, שר האוצר ושותפו הפוליטי משה גפני, יו"ר ועדת הכספים ממפלגת דגל התורה, מתנגדים להסיט את כל הכספים הקואליציוניים לצורכי השעה. בעקבות זאת, באוצר ממתינים למוצא פיו של סמוטריץ' וכמעט בכל יום הם שומעים ש"מחר־מחרתיים" יודיע להם השר מאיזה כספים קואליציוניים לקצץ ובאילו לא לגעת.
קרב הסמכויות סביב התקציב
מוקדם יותר החודש, נכשל שר האוצר בניסיונותיו להכפיף את האגפים השונים למנכ"ל משרדו, שלומי הייזלר, כחלק מקרב הסמכויות סביב בניית התקציב לשנה הבאה. בסופו של דבר, לאחר שגרדוס עצמו נעמד על הרגליים האחוריות, היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, ביטל את הקמת "הצוות המיוחד" שמינה סמוטריץ' בראשות הייזלר לתקופת המלחמה וקבע כי סמכותה אינה חוקית. בצוות היו אמורים להיות שותפים גרדוס והחשב הכללי של האוצר, יהלי רוטנברג.
מסינג כתב כי "השינוי המבני המהותי והמקיף של תחומי האחריות של ראשי האגפים כמפורט בהנחיה בדבר צוות משימות מיוחד, באשר לכל היבטי גיבוש התקציב, הכנתו, התקצוב, ביצועו, הפיקוח והבקרה על ביצועו, אשר עוסקים בליבת העיסוק של אגף התקציבים ואגף החשב הכללי, ומכפיפה אותם ואת שיקול־דעתם המקצועי למנכ"ל משרד האוצר, אינו יכול, לטעמי, להתבצע מכוח הנחיה כאמור - גם אם הוא זמני ודחוף לצורכי המלחמה".
שר האוצר אומנם ניסה להתנער מההוראה של מסינג ("שמעניינת לי את הפופיק"), אבל דה־פקטו אגף תקציבים נותר דומיננטי והסמכויות של מנכ"ל המשרד לא הורחבו.
בבנק ישראל קוראים לשינוי סדר העדיפויות
המאבק על הכספים הקואליציוניים זכה לפני שבוע לחיזוק משמעותי מצד בנק ישראל. סקירה מיוחדת שפרסמה חטיבת המחקר של הבנק המרכזי, שלאחר מכן קיבלה גיבוי אישי מפורש גם מצד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בעצמו (ששהה בעת הפרסום בשווייץ), קבעה כי הקיצוץ שביצעה הממשלה עד כה בתקציב 2023 אינו מספיק לצורכי המלחמה.
במסמך, עליו חתום ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נכתב כי "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק, ובכללם התקציב".
בבנק ישראל ציינו שיש צורך בשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, זאת תוך מניעת הוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות, קרי - הכספים הקואליציוניים. בבנק קראו במפורש לאוצר לדון כבר כעת בתקציב 2024, לבחון את הכספים הקואליציוניים ולהודיע על הקיצוץ הנדרש. בחינה של סעיפי התקציב, הם ציינו, מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ־8־10 מיליארד שקל ב־2024.
בבנק ישראל מודאגים גם מהעובדה שלחלק ניכר מהסכומים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: "בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר, ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת־הטווח", נכתב.
מלשכתו של השר סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
