על רקע ההסכם בין ישראל לחמאס להשבת חלק מהחטופים מ-7 באוקטובר, עולה השאלה האם קיימים כללים שלפיהם ישראל פועלת בניהול משא־ומתן, האם קיימת אסטרטגיה מומלצת, מה המליצה הוועדה שבחנה את הסוגיה ולמה ההמלצות לא אומצו.
● הבכיר שחושף: כבר בשנת 2019 היו התרעות על חטיפה של חמאס
● בניגוד להצהרת נתניהו, בצלב האדום טוענים שלא יוכלו לבקר חטופים שלא שוחררו
● הטיפול הרפואי והתשאול הביטחוני: מה צפוי לחטופים כשיחזרו לישראל
● עסקת החטופים יוצאת לדרך: לאן נעלם גל הירש?
בשנת 2008 הוקמה ועדת שמגר שנועדה לגבש מדיניות בניהול משא־ומתן בנושא חטופים ונעדרים. הוועדה, שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, הוקמה בעת שגלעד שליט היה בשבי, כאשר מראש הוחלט שהמלצותיה לא יחולו על העסקה לשחרורו.
הוועדה הוקמה על רקע ביקורת בציבור על עסקאות שבויים קודמות שביצעה הממשלה. אחת מהן הייתה שחרור גופות החיילים עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד, והאזרח אלחנן טננבאום בשנת 2014, תמורת שחרור 450 מחבלים, כולל מוסטפא דיראני. עסקה אחרת הייתה השבת גופותיהם של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר בשנת 2008, בתמורה לשחרור האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה מחבלי חיזבאללה, 199 גופות מחבלים ודוח על גורלו של רון ארד, שבו נטען כי אינו בחיים.
הוועדה, שבה היו חברים לצד השופט שמגר פרופסור אסא כשר, מחבר הקוד האתי בצה"ל, והאלוף (מיל') ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר עמוס ירון, מסרה את המלצותיה לאחר שחרורו של שליט בינואר 2012 לשר הביטחון דאז אהוד ברק. הדוח סווג כסודי ביותר, ולא פורסם באופן רשמי. כמעט 12 שנים חלפו, הממשלה לא דנה בהמלצות והן לא אומצו, גם לא באופן חלקי, עד היום.
מבקר המדינה בדק את הטיפול בהמלצות הוועדה, וערך דוח שניתן בינואר השנה. מדוח המבקר עולה כי נתניהו התחמק במהלך השנים מלקיים דיון בהמלצות דוח ועדת שמגר.
ביוני 2014 הוצגו המלצות הוועדה לפני הקבינט, ונתניהו הנחה לקיים דיון בקבינט שבו יוחלט אילו המלצות לאמץ.
חלפו עוד שנתיים וחצי, ובינואר 2017 ציין נתניהו בדיון הקבינט כי יש להשלים את הדיון בהמלצות. אך השנים חלפו, והדיון לא הושלם. מבקר המדינה המליץ בתחילת השנה שמשרד ראש הממשלה יביא הצעת מתכונת לניהול הטיפול בנושא, לאחר שהממשלה לא קיבלה את המלצת הוועדה, אך לא קבעה מתכונת אחרת.
עתירה שהוגשה בשנת 2018 לבית המשפט לעניינים מנהליים, להורות למדינה להעביר העתק מדוח הוועדה, נדחתה. נקבע כי העניין הציבורי בפרסום הדוח לא גובר על הפגיעה בביטחון המדינה ושלומם של השבויים. יו"ר הוועדה שמגר הדגיש בעת מסירת הדוח את החשיבות למנוע הדלפות מניהול משא־ומתן לתקשורת, כדי שלא לספק לגורמים עוינים אינפורמציה. בית המשפט ציין כי ראוי שייערך בתוך זמן סביר דיון מעמיק בהמלצות, גם אם לא קיימת חובה על הממשלה לאמצן. בעקבות פסק הדין, מתאם השבויים והנעדרים העלה לפני המזכיר הצבאי, ראש המועצה לביטחון לאומי ואחרים, את הצורך לקיים דיון בקבינט בהמלצות.
טקטיקות ודרכי פעולה: מה כלל דוח שמגר?
הדוח מתייחס לשיקולים שראוי לשקול בקבלת החלטות במשא־ומתן להחזרת שבויים, לטקטיקות שיש לנקוט ולדרכי פעולה של המדינה בניהול המשא־ומתן - מהם הגבולות המותרים ומי יהיו הגורמים המחליטים. בין ההמלצות הייתה התייחסות למחיר שעל המדינה לשלם כדי לשחרר חטופים. הדוח, המשתרע על פני כ-100 עמודים, סווג כאמור כסודי ביותר, ולא פורסם במלואו מעולם. לפי פרסומים, הומלץ כי תמורת חייל חטוף ישוחררו אסירים ספורים, ותמורות גופות יוחזרו רק גופות. העסקה הנוכחית לשחרור 50-100 חטופים לא סותרת עקרונות אלו.
אחת ההמלצות המרכזיות הייתה להעביר את אחריות הגוף האחראי לנושא ממשרד ראש הממשלה לשר הביטחון, כך שהממשלה תאשר את ההסכם הסופי, ולקבוע גורם קבוע בסוגיית השבויים והנעדרים, ולא שליח מתחלף שיעסוק רק בנושא זה ולא יכהן במינוי בכיר נוסף. כמו כן הומלץ לקבוע כי בצוות יהיו נציגים מאגף המודיעין בצה"ל, שב"כ ומוסד, להבדיל מאופן העבודה הקיים של ממונה על הסוגיה בכל ארגון שעובד מול הממונה.
"המנדט שלנו כלל בחינת התהליכים. לא רק כמה משחררים וכו'", אמר פרופ' כשר לגלובס. "המלצנו בעניין התהליכים שהטיפול יהיה בידי שר הביטחון, ובסוף צריך גם אישור של ראש הממשלה. כאשר אריק שרון נהיה ראש הממשלה בשנת 2001, הוא לקח את הטיפול לעצמו ממשרד הביטחון, וזו טעות. זה צריך להיות מטופל אצל שר הביטחון, וראש הממשלה זה לאישור הסופי. זה מתאים מבחינת הנושאים שנידונים.
"בנוסף, הצענו שלא יהיה המנהג הבלתי תקין שכשיש פרשייה ממנים מתאם, אלא שיהיה גוף קבוע ויציב במשרד הביטחון. כשירון בלום סיים את תפקידו, הממשלה לא מינתה לו מחליף, בזמן שהיא טוענת שהיא עושה הכול כדי להחזיר את הנעדרים". כשר מסביר כי הכוונה הייתה לקבוע גוף שיפתח יכולות, קשרים ושיטות גם כשאין פרשייה חיה. "זה נושא מורכב ורגיש. אי אפשר בוקר אחד להתעורר ולהתחיל לטפל בצורה אינטואיטיבית, בלי תורות. ככה לא עובד גוף רציני".
הוועדה גם התייחסה לקשר עם משפחות החטופים והנעדרים, ולצורך במתכונת לניהול הקשר, ולפי פרסומים גם בניתוק בין משפחות השבוי למקבלי ההחלטות, כדי למנוע לחץ.
"נתניהו לא רצה את המעבר למשרד הביטחון"
נתניהו סירב במהלך השנים לאמץ את ההמלצות, גם לא באופן חלקי. "המדינה מתנהלת בצורה אינפנטילית כמו שילדים מנהלים עניינים, ולא מדינה שנמצאת במצבים מורכבים מאין כמותם", אומר כשר. כל גוף רציני מתכנן את פעולותיו לעתיד לבוא על ידי זה שאנשים מקצועיים לומדים מניסיון העבר, חושבים על ההווה, מתכננים את העתיד ובונים שיטות ועקרונות איך לטפל".
לדבריו, כשמתחוללת הפרשה זה לא הזמן לחשוב, אלא צריך לחשוב מראש כדי למצוא את התשובות הכי נכונות שאפשר. הוא מתאר את העבודה המקצועית שנעשתה בוועדה. "פגשנו את מיטב האנשים שמתעסקים בנושא - את המתאמים בעבר, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, המוסד, המפכ"ל, כל מי שיש לו נגיעה. למדנו מהניסיון של שחרור גלעד שליט. דיברנו עם האנשים שטיפלו בשחרור לפני ואחרי. היה לנו בסיס הידע הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת", ולמרות העבודה הרבה שהושקעה, הוא מתאר כי "אף אחד לא דיבר איתנו חוץ משר הביטחון ברק שקיבל את הדוח.
"בממשלה יש תרבות ארגונית של 'אל תפריע לי, אני אדע מה לעשות בבוא הזמן'. לא רוצים מגבלות. זו תרבות ארגונית קלוקלת".
אלוף (מיל') עמוס ירון, שהיה חבר בוועדה, אומר כי היה נכון בזמנו לדון בדוח. כרגע לדבריו, "ההחלטה צריכה להיות חדה, לעשות הכול כדי להחזיר אותם - לשחרר מחבלים ולהפסיק את האש אם צריך. אלו אזרחים שנחטפו מבתיהם. המדינה לא הגנה עליהם והמחירים פחות חשובים כרגע".
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
