בזמן שנת"ע חותמת על עסקאות ענק: איוש רשות המטרו שוב מתעכב

כמעט שנה וחצי חלפה מאז שהחל ההליך לאיתור מנהל לרשות המטרו, ועדת האיתור טרם כונסה - וספק אם המועמדים שניגשו עדיין מעוניינים בתפקיד. במשרד האוצר מזהירים: "אי־כינוס ועדת האיתור מעכבת את קידום הפרויקט הגדול במדינת ישראל".

● אסף זגריזק, פרשנות | בזמן שמשרד התחבורה קורס, גם רגב נערכת לוועדת החקירה העתידית
● "סכנה קיומית לכל חברת תשתיות עם פחות מ־20 עובדים"

פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר שיבוצע אי־פעם בישראל, והוא נכנס לשלבי תכנון מתקדמים. העבודות עליו אמורות היו להתחיל בעוד כשנתיים, אך נראה כי יידרש פרק זמן ארוך יותר להתארגנות. תקציב הפרויקט נאמד בכ־150 מיליארד שקל והוא כולל שלושה קווי רכבת תחתית.

בשנת 2021, הוגש לכנסת חוק הסדרים שכלל בתוכו את חוק המטרו, שנועד להאיץ את הפרויקט ולהתגבר על חסמים, גם אם באופן דרקוני, וזאת לנוכח העיכובים הרבים בקידומם של פרויקטי תשתית בישראל. בפועל, החוק פוצל, כך שחלקו הראשון עבר בחוק ההסדרים וחלקו השני נדון בוועדה בכנסת והוכן לקריאה שנייה ושלישית; עם זאת, בעקבות העימות הפוליטי בין הגושים בשלהי הכנסת הקודמת - לא נערכה עליו הצבעה, לנוכח התנגדות האופוזיציה - שנהפכה בכנסת הנוכחית לקואליציה. החוק נדון בוועדת הפנים בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ואף שההערכות בענף העריכו כי החוק יעבור במושב כנסת אחד, החוק עדיין לא עבר את משוכת הוועדה, שכעת לא יכולה לדון בו, בעקבות ההנחיה הגורפת שלא לדון בנושאים שלא קשורים למלחמה.

בכל אופן, במסגרת החוק שפוצל וכן עבר ונכנס לספר החוקים, הוחלט על הקמת רשות המטרו, שאמורה להיות הגוף הלאומי האמון על קידומו של הפרויקט, לפתור חסמים ולהוביל את התכנון והבנייה שלו. מכוח החוק, הוקמה ועדת איתור למציאת מנהל לרשות. הוועדה מורכבת מנציג אגף תקציבים, נציגת אגף חשכ"ל במשרד האוצר, נציג נציבות שירות המדינה ונציג ציבור. נציג הציבור שנבחר בתקופת הממשלה הקודמת הוא איל גבאי, יו"ר קופת חולים מאוחדת ובעבר מנכ"ל משרד רה"מ ומנהל רשות החברות.

עם כניסת שרת התחבורה מירי רגב לתפקידה, המשרד בראשותה הפסיק לקדם את הפרויקט, עד שהוסכם על תוכנית להסטת 2.4 מיליארד שקל מתקציב משרדה לטובת קידום רכבות לקרית שמונה ולאילת. לאחר מכן, הוחלף נציג הציבור בעופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה בקדנציה הקודמת של רגב, אשר נוהג להגן על החלטותיה בראיונות לתקשורת; אלא שלאחרונה, מלכה החל להתמודד על תפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה - עובדה שמונעת ממנו לכהן כנציג ציבור בוועדת האיתור.

במשרד האוצר אמרו לגלובס כי "כפי שנמסר ממשרד התחבורה, תהליך ועדת האיתור מתעכב בשל הנחיית הנציבות ביחס ללחימה ואיתור נציג ציבור". במשרד התחבורה טענו כי הוא "מקדם את פרויקט המטרו ובתוך זה את ועדת האיתור כנדרש ובהתאם להנחיות היועצת המשפטית". בנציבות אישרו לגלובס את הפרטים ואמרו כי "לאור שאלות על ניגוד עניינים, סוכם מול משרד התחבורה על תהליך להחלפת נציג הציבור בוועדה. הנושא נמצא בטיפול".

מאבק חדש בין משרדי האוצר והתחבורה?

בינתיים, עם או בלי קשר, תקנים שביקש משרד התחבורה לאייש במשרד הוקפאו אף הם, וגורמים בענף טוענים כי מדובר במאבק חדש בין משרדי האוצר והתחבורה - כך שאם לא ניתן לאייש את רשות המטרו, גם לא ניתן לאייש תקנים במשרד. במשרד התחבורה הכחישו טענה זו.

כך או כך, 50 המועמדים שניגשו להליך לפני כמעט שנה וחצי עדיין לא הוזמנו להופיע בפני הוועדה. בחודש אוגוסט האחרון, מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר דלית זילבר, אחת המועמדות לתפקיד, כבר הודיעה על חוסר עניין מצידה. כאמור, לצד הנהגת הפרויקט, גם החוק תקוע.

על אף פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והמשבר הכלכלי שצפוי להעמיק בעקבותיה, בממשלה ובענף התחבורה סבורים כי פרויקט המטרו ימשיך להתקדם כמתוכנן, משום שמדובר בתקציב מעודד צמיחה. על־פי הערכות שנעשו במשרדי הממשלה, הפרויקט צפוי להניב למשק הישראלי תועלות של כ־33 מיליארד שקל מדי שנה. גם ההליכים החוזיים מתקדמים: לאחרונה, הוכרזו הזוכים במכרז לניהול ולתכנון המערכת, הנאמד בכ-8 מיליארד שקל, כאשר היום (ה') חברת נת"ע חתמה על חוזים עם החברות. המשמעות היא שכאלף עובדים יחלו לעבוד על הפרויקט בשנים הקרובות מטעם חברות אלו, כשעדיין אין רשות מטרו ואין חוק ייעודי למטרו.

אולם, המלחמה יכולה להשפיע על הפרויקט. ראשית, גרירת הרגליים באישור החוק בוועדת הפנים של הכנסת והעובדה שלא דנים במהלכה על הפרויקט; שנית, העיכובים בכינוס ועדת האיתור לראשות המטרו, כאמור; ושלישית, התמורות הגיאו־פוליטיות בעקבות המלחמה בוודאי ישפיעו על קידום הפרויקט. אם במקרה של הקמת הרכבות הקלות בגוש דן, הממשל האמריקאי לחץ כדי למנוע התמקמות של חברות תשתית סיניות בישראל, הרי שאחרי המלחמה ספק אם יידרשו לחצים כאלו על בעלי העניין הישראליים.