1 ידידי פוטין
ולדימיר פוטין השאיר השבוע מעט מאוד ספקות לאן הוא נושא את עיניו. הוא נשא נאום נדיר,גם אם וירטואלי, באוזני פורום בינלאומי חשוב, ושם גינה את ״השמדת האוכלוסייה האזרחית של עזה״.
בו ביום התרומם לחלל החיצון הלוויין הראשון של צפון קוריאה, זו הארץ המתקשה להאכיל את תושביה. ברור בהחלט שהיא עשתה כן בעזרה טכנולוגית רוסית. בתמורה, צפון קוריאה שלחה מיליון פגזים למלא את מחסניה הריקים של רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה.
השבוע העריכה ארה״ב כי איראן עומדת להתחיל לספק טילים קצרי־טווח לרוסיה, שיוסיפו לדלל את אוכלוסיית אוקראינה ולהשמיד את תשתיתה ברדת החורף. מה איראן מקבלת בתמורה נדע בקרוב. פוטין, על כל פנים, בחר את ידידיו.
2 הגירוש מפרטוריה
כמעט 50 שנה לאחר שישראל העניקה הכרה מלאה למשטר המיעוט הלבן בדרום אפריקה וכוננה אתו מערכת יחסים מדינית וצבאית קרובה, משטר הרוב השחור סגר השבוע את שגרירות ישראל. היחסים ב־30 השנה האחרונות היו תמיד מתוחים, אבל הימים האחרונים היו בלתי נסבלים.
''זעם פלסטין עולה על גדותיו'', מכריז העיתון הזה היוצא בקייפטאון. רבבות צעדו נגד ישראל
סיקור מלחמת עזה בחלק מעיתוני דרום אפריקה גבל בהסתה לאלימות. הפגנות ענק נגד ישראל צעדו ברחובות קייפטאון ודרבן, שבהן יש אוכלוסייה מוסלמית ניכרת. היו גם קומץ פרו־ישראלים. חברה במועצת העיר של קייפטאון ביקרה בחריפות את עצם ניסיונה של המשטרה ״להגן על הציונים״, ודרשה לדעת כמה כסף בוזבז על הניסיון הזה.
עיתון מקומי הביא בעמודו הראשון תלונה מפי ראש ארגון צדקה מקומי על ה״ג'נוסייד בידי הרוצחים הישראלים הציונים האנטי־ערבים, האנטי־מוסלמים, האנטי־נוצרים חסרי האנושיות״.
הקהילה היהודית הניכרת בדרום אפריקה התדפקה לשווא על דלתו של נשיא המדינה סיריל ראמאפוסה.
3 נמאס להם
אלמלא היתה עזה, החדשות החשובות ביותר של השבוע היו באות מבחירות בשני קצוות מרוחקים של העולם, שבהם התחוור כי הבוחרים מוכנים לשבור את הכלים.
זה התחיל בניצחון מוחץ של חתרן פוליטי, "אנרכיסט קפיטליסטי" (בלשונו שלו), בבחירות לנשיאות ארגנטינה. חָאבִיֵּר מילֵּיי רוצה לסיים את האינפלציה הדוהרת (140%) במכה אחת באמצעות החלפת המטבע הלאומי בדולר; הוא רוצה לבטל את הבנק המרכזי, ולקצץ את הוצאות הממשלה ב־15%. הארגנטינאים המיוסרים העניקו לו 56% מן הקולות.
חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה הנכנס / צילום: Reuters, AGUSTIN MARCARIAN
הולנד, לפנים סולידית ומאופקת, הדהימה כאשר הנחילה ניצחון למפלגת ימין קיצונית, הרוצה לפרוש מאירופה, לסגור את השערים להגירה ולאסור את הקוראן. זו הפעם הראשונה שהימין הקיצוני מנצח בבחירות באירופה, ואולי לא הפעם האחרונה. אבל בהולנד אין לשום מפלגה רוב בזכות עצמה, ולא בטוח שהמנצח, חֶרְט וילדר, ימצא רוב.
4 בינה ללא בינה
זה היה השבוע שבו בינה מלאכותית הפסידה לחוסר־בינה אנושית. מועצת המנהלים של Open AI, ספינת הדגל של הבינה המלאכותית, הדהימה כאשר הדיחה את ילד הפלא של AI, מייסד החברה סם אלטמן.
כמעט כל עובדי החברה הודיעו שיתפטרו, ומיקרוסופט הבטיחה לשכור את כולם, גם את סם. המהומה האיומה הסתיימה לא רק בהחזרת אלטמן, אלא בהתפטרות כל מועצת המנהלים.
זה יירשם כאחד הפרקים המשונים בהיסטוריה של עמק הסיליקון, שווה ערך מסוים של הדחת סטיב ג'ובס מאפל לפני כמעט 30 שנה, אם מישהו מסוגל להאמין שקרה דבר כזה. הוא חזר, והמציא מכשיר קטן ששמו אייפון.
5 הסולטן ירום הודו
טאיפ ארדואן אינו מסתפק בשליטתו הכמעט־מלאה על טורקיה. הוא רוצה שליטה מלאה, בייחוד בשלוש הערים הגדולות ביותר, שראשיהן שייכים לאופוזיציה. הוא מטפל זה זמן מה בראש העיר של איסטנבול, המערער על עונש הדחה ומאסר.
טאיפ ארדואן. רוצה שליטה מלאה בטורקיה / צילום: Associated Press
השבוע ארדואן התפנה אל ראש העיר של איזמיר, טוּנץ' סוֹיֶר. משרד הפנים מינה שני מפקחים לבדוק חשד שסייר פגע בכבודה של האימפריה העות'מנית עליה השלום, והעליב את אחרון סולטניה, שהודח בדיוק לפני מאה שנה.
סוייר האשים את העות'מנים בבגידה, בבורות ובסטיות. הוא אומר להגנתו שהוא בסך הכול ציטט מנאום של מייסד הרפובליקה, אתאטורק. בטורקיה הכול חייבים לכבד את אתאטורק, אבל אולי לארדואן ניתנת בזה ההזדמנות לרמוז מה הוא באמת חושב על האיש שניסה להצעיד את טורקיה אל עתיד חילוני מודרני.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.