הדולר עשוי לאבד את מעמדו, ולכלכלת ארה"ב מצפה קטסטרופה

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com 

על שלושה דברים אמריקה עומדת. על הצי, על הבריתות הבינלאומיות ועל מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. ושני האחרונים אינם אלא תוצאה של הראשון. את הקשר ניתן ללמוד היטב מההיסטוריה הקרובה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914 היתה בריטניה בעלת הצי ששלט בימים, והמטבע שלה, הליש"ט, היה הפופולרי בעולם. בסוף המאה ה־19 יותר מ־60% מהסחר העולמי נעשה בלירות שטרלינג ולונדון היתה המרכז הפיננסי העולמי, כמו גם מרכז שווקי הסחורות והביטוחים העולמי. התקופה שבין 1815 ל־1914 כונתה "המאה האימפריאלית": האימפריה הבריטית השתרעה על כ־24% משטח הקרקע בעולם, וחוקיה שלטו על 23% מאוכלוסייתו. בשיאה היתה האימפריה הכוח העולמי המרכזי - פיננסית, צבאית וחברתית - ו"השמש מעולם לא שקעה עליה".

● מנהלי חברת הטכנולוגיה שמחקה כ-15 מיליארד דולר מהשווי מדברים
● צבי סטפק מגלה: כך השקעתי במשברים קודמים. ולמה הפעם מומלץ לפעול ההפך
● אחרי שהציגה שיא ברווחים: החברה שתמכור מל"טים מתאבדים בחצי מיליארד שקל 

מאחורי הזינוק הזה במעמדה של בריטניה עמדו הטכנולוגיה, הצי והארגון החברתי שלה. המהפכה התעשייתית, על המצאת מנוע הקיטור, החלה בבריטניה בתחילת המאה ה־19, והיא הביאה לגידול דרמטי בתוצר - וזה בתורו הביא לגידול עצום באוכלוסיה. בין 1700 ל־1890 גדלה אוכלוסיית בריטניה בפי ארבע לערך, ותוחלת החיים עלתה בכשליש, מ־35 ל־48 שנה. עד 1902 היתה האימפריה מחוברת ליחידה אחת באמצעות ספינות הקיטור החדישות שהחליפו את אוניות המפרש, ובזכות המצאת הטלגרף, שאיפשרה תקשורת מיידית תחת שליחים איטיים. הרכבות שאך הומצאו איפשרו שינוע מסעות גדולים למרחקים, והמיכון החקלאי איפשר לגדל הרבה יותר ולהפנות כוח אדם לכיוונים כלכליים חדשים. העולם השתנה מן הקצה אל הקצה.

בריטניה היא אי, מה שהקל מאד על הגנתה. והצי המפואר שלה, כלשון השיר, "שלט בגלים", מה שהבטיח שליטה על נתיבי הסחר העולמיים. המהפכות של המאה ה־19 הביאו אומנם לפריחה כלכלית גדולה, אך זו התרכזה בעיקר באירופה וארה"ב, ונפתח פער עצום בינן לשאר העולם. כך יחס התוצר לגולגולת בין בריטניה לסין עמד בשנת 1700 על 1:2 (לטובת בריטניה), ועד 1900 הוא קפץ ל־1:8. גידול דומה חל בתל"ג של גרמניה וצרפת. ביפן למשל גדל התל"ג לגולגולת בפחות מחצי מזה של גרמניה, וכ־28% מזה של ארה"ב. תופעה זו מכונה על ידי ההיסטוריונים הכלכליים כ"פיצול הגדול" (Great Divergence).

מעמדה זה של בריטניה והליש"ט השתנו באחת עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מיד בתחילתה ירדה בריטניה מסטנדרט הזהב, כדי שתוכל להדפיס כסף למימון הצבא. הדפסת הכסף הביאה לאינפלציה, והזעזוע הזה בערך הליש"ט גרם לכך שבריטניה, כמו שאר מעצמות אירופה, שוב לא הצליחה לחזור לסטנדרט הזהב. האבדות הכבדות בחפירות החזית המערבית, שהשתרעה מחופי התעלה ועד שוויץ, וההוצאות הכלכליות העצומות של ארבע שנות מלחמה נוראית, זעזעו לא רק את הכלכלה, אלא גם את יסודות האימפריה והחברה הבריטית כולה.

בינתיים ארה"ב, שלא ירדה מסטנדרט הזהב, הצטרפה למלחמה בפועל רק בתחילת 1918, ממש לקראת סופה. הדולר צמוד הזהב והביטחון שהקנה המרחק מאירופה המקיזה את דמה, הביאו את עולם הפיננסים לעבור לניו יורק, שבתוך שנים בודדות החליפה את לונדון כמרכז הפיננסי העולמי. המאה האמריקאית החלה. מעמדה של אמריקה כאימפריה העולמית הפך רשמי בתום מלחמת העולם השנייה, עם ההרס של כל כלכלות אירופה, והסכמי ברטון וודס שהצמידו את כל מטבעות העולם לדולר בשערים קבועים, ואת הדולר לזהב במחיר קבוע של 35 דולר לאונקיה. "פקס אמריקנה" באה לעולם.

 צוללת אמריקאית. הצי הגדול בעולם / צילום: Associated Press, Mass Communication Specialist 2nd Class Jermaine Ralliford

את האימפריה הפיזית החליפה מערכת בריתות

אמריקה אומנם לא כבשה טריטוריות ולא בנתה אימפריה השולטת על רבע מאוכלוסיית העולם, ועדיין יש דמיון רב בין בריטניה של שלהי המאה ה־19 לבין אמריקה של תחילת המאה ה־21. את האימפריה הפיזית החליפה מערכת בריתות ענפה ועמוקה, שקשרה את עתידן וביטחונן של בנות הברית יחדיו. הגדולה שבבריתות נוסדה בשנת 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה, והיא ידועה בשמה ברית נאט"ו. זו ברית להגנה הדדית מפני צדדים שלישיים וכוללת היום 31 מדינות, 29 אירופיות פלוס ארה"ב וקנדה.

הסכמים דומים, או התחייבויות להגנה על שלמותן הטריטוריאלית, יש לארה"ב עם מדינות רבות נוספות. כולל הסכם שנחתם בשנת 1960 עם יפן והסכמים שנחתמו במשך השנים עם אוסטרליה, ניו זילנד, הפיליפנים, תאילנד, סינגפור ודרום קוריאה; בנוסף יש התחייבות נמשכת להבטיח את ריבונותה של טיוואן, אותה ראתה סין מאז ומתמיד כשטח ריבוני סיני. אחד ההסכמים המשמעותיים מכולם נערך בין ארה"ב וסעודיה בשנת 1974 והוא מכונה הסכם ה"פטרו דולר". במסגרתו התחייבה סעודיה כי מכירות נפט יעשו רק בדולרים אמריקאים בתמורה לסיוע והגנה ביטחונית ופוליטית מארה"ב.

המטבע מבטיח שלעולם לא תגיע לחדלות פירעון

כמו לבריטניה בזמנו, לארה"ב יש היום את הצי הגדול בעולם. נפח אוניות המלחמה של אמריקה גדול מזה של ציי 13 המדינות הבאות בגודלן יחדיו, 11 מהן בנות ברית של ארה"ב בעצמן. לצי האמריקאי 11 נושאות מטוסים משוכללות (לסין שתיים) עם תפוסה של פי שניים מכל שאר נושאות המטוסים בעולם גם יחד. כן יש לה 53 צוללות תקיפה ועליהן יותר ממחצית ארסנל הנשק הגרעיני של אמריקה.

כמו בריטניה בשעתה, גם באמריקה התחוללה ומתחוללת מהפכה טכנולוגית עצומה המצויה במידה רבה בשליטתה, היא מהפכת המידע, שעוברת עתה לשלב הבינה המלאכותית. מהפכה זו, ממש כמו המהפכה התעשייתית שקדמה לה, השפיעה רבות ועוד עתידה להשפיע על התפוקה של העולם כולו. העוצמה הזו ומערכת הבריתות הבינלאומיות, המחברות את היכולות הצבאיות, הטכנולוגיות והפיננסיות של אמריקה, העניקו לדולר את מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי. אפילו היום, חרף כל הניסיונות להחלישו, הוא עדיין משמש בכ־60% מהטרנזאקציות המסחריות הבינ"ל בעולם (80% בניכוי אלה הפנימיות באירופה), 60% מההלוואות הבינלאומיות, וכ־60% מהרזרבות של הבנקים המרכזיים בעולם.

הדולר כמטבע הרזרבה מעניק לאמריקה יתרונות ענק. ראשית הוא מאפשר לאמריקה לקיים מאזן מסחרי שלילי זה שנים. הואיל וכולם מוכנים לקבל דולרים תמורת הסחורות שהם מייצרים, אמריקה יכולה להדפיס לעצמה עושר. זאת בדמות דולרים המוחלפים, על ידי שותפות הסחר, בסחורות ומוצרים. מתחילת המאה הזו עמד הגירעון במאזן המסחרי של ארה"ב בממוצע על כטריליון דולר לשנה, מתואם למדד. כל הטריליונים האלו מומנו מדולרים שיוצרו מהאוויר, דרך חוב. יתרון נוסף שמעניק לאמריקה מעמד המטבע הוא היכולת שלה "להדפיס" את חובותיה. העובדה שכל חובותיה של אמריקה נקובים בדולרים פירושו כי הממשלה הפדרלית לעולם לא תצטרך להגיע לחדלות פירעון על החוב הזה, שיכול להיות מודפס תיאורתית לאינסוף. היא גם לא תראה את החוב תופח נוכח שינויים בשווי הדולר, להפך. זאת בשונה ממדינות שחובותיהן נקובים במטבע זר. כך למשל טורקיה, ש־90 מחובותיה החיצוניים נקובים במטבע זר. זו ראתה נטל חוב זה מכפיל עצמו שוב ושוב במונחי תוצר מקומי, רק משום שהלירה הטורקית פוחתה כנגד הדולר ביותר מ־90% בעשור האחרון. מעמד זה של הדולר מעניק לאמריקה גם יתרונות בעולם הכוחות והיחסים הבינלאומיים.

הסכנות: גל אינפלציוני ופגיעה במעמד הפד

לאור כל אלה, אובדן מעמד הדולר יהיה לכלכלה האמריקאית לא פחות מקטסטרופה. ראשית הוא יביא לגל אינפלציוני חסר תקדים, שעה שטריליוני דולרים המסתובבים בעולם יחזרו לארה"ב, המקום העיקרי בו ניתן יהיה לקנות בדולרים הללו נכסים או מוצרים, ובעקבות כך יזניקו את המחירים כולם אל על. גם היעלמות היכולת להחליף דולרים המיוצרים מהאוויר בסחורה זולה מעבר לים תגרום לעליית מחירים נמשכת בשוק המקומי, בדיוק היפוכו של התהליך בעשורים האחרונים, שבהם ייצאה אמריקה את רוב האינפלציה שלה לחו"ל.

אם לא די בכך, אובדן מעמדן של הדולר יפגע אנושות במעמד הפדרל רזרב ויכולתו לנהל מדיניות מוניטרית מהסוג שהוא מנהל מאז 2008. בעיקר תיפגע יכולתו לבצע מניפולציות בשערי הריבית. בהיעדר יכולת לקבוע את הריבית על אפס לאורך שנים ארוכות, תינזק קשות גם היכולת של כל החייבים במשק, שסך חובותהם נושק ל־100 טריליון דולר, להתמיד בתשלומי הריבית על חובותיהם, שלא לומר מיחזורם.

אוקראינה מבחן הימין, ישראל מבחן השמאל

הפגיעה הקשה שתיגרם לאמריקה אם הדולר יאבד את מעמדו ברור ליריבותיה, ובעיקר לסין, לרוסיה, לאיראן ולבנות בריתן. אך יכולתן של אלה לעשות משהו בנדון מצומצמת ביותר, הואיל ואין בידן שום אלטרנטיבה מעשית לדולר. אך עם קצת מזל מבחינתם, אמריקה עצמה תוכל לעזור. הן מימין, האגף הטראמפיסטי של המפלגה הרפובליקנית, והן משמאל, האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, מבקשים לצמצם את נוכחותה של אמריקה בעולם.

עוד בשנים 2018-2019 החל טראמפ מתבטא מפורשות בעניין עזיבת ברית נאט"ו. יועצו לשעבר לביטחון לאומי ג'ון בולטון אף אמר לאחרונה כי בחירתו של טראמפ ב־2024 תביא קרוב לוודאי לעזיבה כזו. בינתיים עושים רבים מהרפובליקנים בקונגרס מאמצים לחבל בסיויע הצבאי לאוקראינה, הנלחמת על חייה.

באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הדברים אינם נראים טוב בהרבה. אל הקולות הקוראים מזה שנים לצמצם משמעותית את תקציב הביטחון האמריקאי, הצטרפה קריאה דרמטית למה שהוא דה־פקטו נטישת ישראל בשעתה הקשה. כך למשל ארגון בשם "הדמוקרטיים הסוציאליסטים של אמריקה", שחבריו פעילים במסגרת המפלגה הדמוקרטית, יצא בחריפות נגד ישראל ובהצהרות תמיכה בוטות בחמאס. האגף הקיצוני והקולני הזה, הזוכה לתמיכה גדולה אצל הצעירים, יושב על מגמה מדאיגה בת עשור וחצי של שינוי מתמשך במעמד ישראל בקרב בוחרי המפלגה. שינוי שהגיע לשיא לא מכבר, כאשר כמחצית מהנשאלים בסקר של תומכי המפלגה הדמוקרטית השיבו כי הם תומכים בפלסטינים ורק כ־40% בישראל.

אוקראינה היא המבחן הגדול של הימין הרפובליקני, וישראל היא המבחן הגדול של השמאל הדמוקרטי. אם כלשון שירו של ייטס "דברים מתפוררים, המרכז לא מצליח להחזיק מעמד" , ואמריקה תנטוש את בעלות ברית בשעתם הקשה - יהיה בכך סימן לעולם כולו כי האבן הראשונה בדומינו נפלה, וממילא האבן האחרונה בשרשרת, הדולר האמריקאי, ייכנס בעתיד הלא רחוק גם הוא לאזור הסכנה. אחרי הכל, ללא בריתות אמינות ובראשם צבאיות, אין פאקס אמריקנה, ובלא פאקס אמריקנה אין דולר כמטבע רזרבה עולמי, על כל המשתמע לכלכלת ארה"ב במישור הריבית, תחזוקת החוב והאינפלציה. הן טראמפ והן הפרוגרסיביים מבקשים לצמצם את התחייבויותיה הכספיות־ביטחוניות של אמריקה כדי לסייע לכאורה לכלכלתה. הם, יחד עם כולם, עשויים לגלות במחיר כבד כי ההיפך הוא הנכון. צבאה של אמריקה הוא יסוד כלכלתה.