מאז יום שישי האחרון, 26 חטופים ישראלים שבו לישראל, מתוכם 12 ילדים; ואם לא יתרחשו אירועים בלתי צפויים, בימים הקרובים ישובו לישראל כ-30 חטופים נוספים, 22 מתוכם ילדים, השאר נשים, חלקן אימהות.
● דוח שמגר המליץ כבר לפני 12 שנה איך לנהל מו"מ על חטופים. למה הוא לא אומץ?
● פרשנות| "לנשיא מותר לעבור על החוק, אבל אסור לו להחמיץ הזדמנות לשחרר חטופים"
● ראיון| הבכיר שחושף: כבר בשנת 2019 היו התרעות על חטיפה של חמאס
השלב הבא הוא השיקום שלהם ושל בני משפחותיהם: הרפואי, הנפשי והכלכלי. לא הכול אפשר לשקם. יש צלקות שגם טובי המומחים לא יכולים לטפל בהן. אבל יש נתונים שבהחלט אפשר וצריך לעזור בהם, והם נחלקים לכמה סוגים של נדבכים: סוציאלי, משפטי-מקומי ומשפטי-בינלאומי.
נתחיל מהסוציאלי. מהר מאוד הבינו בממשלה שצריך להעניק לחטופים ולבני משפחותיהם כספים שיאפשרו בראש ובראשונה הישרדות, בפרק הזמן הנראה לעין. מדובר באנשים שרבים מהם איבדו את בתיהם ואת פרנסתם, שנפגעו בעצמם בגוף ובנפש, ואשר מצאו את עצמם, ללא כל הכנה מוקדמת, נדרשים למשל לנהל קמפיין בינלאומי לשחרור יקיריהם.
בשונה מסטטוסים אחרים שהמדינה כבר מכירה, חטיפה של אזרחים, בטח בהיקפים שבהם מדובר, היא דבר שלא הוכר בישראל קודם לכן, ואשר אינו מכוסה בשום חוק. הביטוח הלאומי רשאי לפעול רק מכוח הסמכויות והתנאים שהותרו לו בחוק, ובהתאם לכך - באין חוק, עלולה להתעורר בעיה.
על מנת למנוע אותה, ניתנה עוד ב-22 באוקטובר החלטת ממשלה שכותרתה "סיוע למשפחות החטופים והנעדרים" וכן נחתם הסכם סטטוטורי בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר - מבלי לעבור בכנסת בהליך ארוך של חקיקה. ההסכם קבע בין היתר מענק אוטומטי למשפחות החטופים, בגובה של 90 אלף שקל עבור כל חטוף, ועם תקרה מקסימלית של 200 אלף שקל למשפחה, אשר נחלק בין ההורים, הילדים והאחים, בהתאם לעניין. מאז נחתם ההסכם הוא עוגן בחקיקת חירום, והיום כבר ברור שהחטופים ובני משפחותיהם הם בגדר נפגעי פעולות איבה.
המענק הוא רבעוני, והוא ניתן עד שבן המשפחה החטוף שב לישראל. הוא גם לא סותר את האפשרות להכיר בכל בני המשפחה של החטופים, ודאי החטופים עצמם, כמי שנגרמו להם נכויות פיזיות או נפשיות כתוצאה מן האירועים.
עו"ד עמוס רוזנצויג, עד לפני שנה היועץ המשפטי הראשי של הביטוח הלאומי, וכיום יועץ מיוחד במשרד ברנע ג'פה לנדה, מסביר כי הנחת המוצא הייתה שלמשפחות החטופים ישנן הרבה מאוד הוצאות, ושלבקש מהם לרדוף אחרי קבלות בסיטואציה שבה הן נמצאות, עלול להקשות עליהם מאוד. בנוסף, הוא מסביר, אם ישנו ילד ששני הוריו חטופים או נעדרים והוא נותר לבד, הוא זכאי באופן מיידי למענק אוטומטי מדי חודש, שנע בין 6,000 ל-9,000 שקל, המחושבים החל מ-7 באוקטובר.
רפואה, שיקום ותחומים נוספים של סיוע
אשר לחטופים, מרגע שיגיעו, החוק הרלוונטי עבורם הוא חוק נפגעי פעולות איבה, שהיקף הכיסוי שניתן בו זהה לזה שניתן לחיילים שנפגעו בשירותם. כך בין היתר, מסביר רוזנצויג, הם מקבלים את כל הכיסוי הרפואי - דבר משמעותי ביותר למי שאינו תושב ישראל למשל, אך גם למי שכן - ומגיעים גם טיפולים שלא כלולים דרך קבע בקופה, כמו למשל קנאביס רפואי.
הרובד השני, הוא מסביר, הוא שיקומי - רפואי וכלכלי - והוא נועד לכסות את כל הנזקים, הישירים והעקיפים. התפיסה, הוא מסביר, היא של מעטפת. "אם למישהו נותרה גם נכות", מחדד רוזנצויג, "הוא כמובן עובר למסלול של קביעת אחוזי נכות, ויהיה זכאי לקצבה החודשית בהתאם לפגיעה שנגרמה לו, בין אם היא פיזית או נפשית".
מעבר לקצבה, הוא מוסיף, החטופים יהיו זכאים לסיוע בתחומים נוספים כמו דיור, לימודים, הסבה מקצועית ושיקום כלכלי, והוא יינתן במסגרת אגף השיקום של המוסד לביטוח לאומי. להבדיל מחסמי הביורוקרטיה שמאפיינים לפעמים את הקשר של הציבור עם מוסדות המדינה, כאן זה אמור להיות פשוט יותר.
אומנם לא היה מעולם מצב שבו כל כך הרבה נפגעי פעולות איבה נדרשו במקביל לסיוע של המוסד לביטוח לאומי, אולם המנגנון לכך מוכר, והטיפול, מסביר רוזנצויג, הוא "אינטראקטיבי". "נוצר קשר עם נציגים של ביטוח לאומי שבאים ומסייעים להגיש את הטפסים ונותנים את כל הליווי שצריך", הוא אומר. כך גם ביחס לטיפול הרפואי וגם ביחס למיצוי זכויות. בכל מקרה, מבהיר רוזנצויג: "המענק של בני המשפחה של החטופים לא יקוזז מהסיוע שיקבלו החטופים עצמם - גם אם קטינים". והוא גם לא סותר כאמור את האפשרות לקבל קצבאות בגין נכויות שנגרמו עקב המצב.
"החוק ביטל את החסינות שהייתה למדינה"
ומה עם רבדים נוספים? נניח האפשרות לתבוע את מדינת ישראל על כל מה שאירע כאן. עו"ד גדעון פישר, ממשרד גדעון פישר ושות', משיב על השאלה הזו בחיוב, והיא מצויה בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה). "החוק ביטל את החסינות שהייתה למדינה מפני אחריות בנזיקין", מסביר פישר. "כאשר המדינה חורגת מאמות המידה המצופות ממנה, היא תישא באחריות נזיקית.
"בעניין הזה שלנו, של 7 באוקטובר, ברור שהמדינה תישא באחריות גם במעשה וגם במחדל. וניתן לתבוע את המדינה ואת הזרועות הרלוונטיות בה מן הטעם שישנו קשר סיבתי ישיר בין הנזקים שנגרמו, לבין הרשלנות שאירעה". פישר מבהיר כי הוא לא מעודד מהלך כזה, רק מסביר שמבחינה משפטית הוא אפשרי. כרגע, מכל מקום, הזכויות שמגיעות למשפחות החטופים הן כאלה שלא צריך כאמור לתבוע את המדינה בגינן - הן כבר ניתנות, כפי שפירט רוזנצויג.
האם לוועדת החקירה הממלכתית שתקום, אם תקום, ולמסקנותיה, יכולה להיות השלכה על גורל תביעה כזו, אם תוגש? לעמדת פישר, רק ביחס לחלוקת האחריות בין הנתבעים, למשל הגופים השונים במדינה או נושאי התפקידים שבהם, אם חסינותם כעובדי ציבור תוסר במסגרת ההליך.
הליכים נגד חמאס במדינות זרות
סוגיה נוספת בעניין זכויותיהן של המשפחות מתרחשת בכלל מעבר לים, והיא נוגעת לאפשרותם של בני משפחה שהם אזרחים זרים להגיש הליכים נגד חמאס - ולפגוע בארגון ובאנשיו. "יש מדינות בעולם שבהן אם מגישים תלונה במשטרה כנגד ארגון הטרור שפשע פשע נגד האנושות, קמה חובה לחקור את הגורמים המקומיים באותה מדינה, שמזוהים עם הארגון", מסביר פישר. "אתה מייצר גל של חקירות נגד גורמי חמאס במדינות הרלוונטיות, שיגרום לכך שהם יהיו 'פרסונה נון גרטה'". פישר מסביר כי משרדו מייצג בהתנדבות משפחות של חטופים בעלי אזרחות כפולה, וכי מרגע שהם נותנים אור ירוק לפעול בשמם - הם מגישים תלונות במדינות ברחבי העולם.
"אני קורא למי שיש לו מידע רלוונטי לגבי גורמים שנחטפו או נעדרים ושיש להם אזרחות זרה - להביא את המידע הזה לידיעת השלטונות באותה מדינה, כדי לעודד את הסינכרוניזציה של האינטרפול שאוסף את המידע מהמדינות הרלוונטיות וימנע מטרוריסטים להסתובב בעולם", מדגיש פישר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
