"טירוף דיפלומטי": מאחורי הקלעים של עסקת החטופים

שבועות של משא ומתן חשאי בנוגע לשחרור החטופים שבידי חמאס הגיעו לרגעי ההכרעה, כאשר הנשיא ביידן התקשר לאמיר קטאר כדי להעביר הודעה דחופה.

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, ירד למחתרת לאחר שהצבא הישראלי השתלט על בית החולים שיפא, ששימש גם כמרכז פיקוד ושליטה של חמאס. כעת, כשהקרבות בבית החולים הסתיימו, סינוואר יצא מהצללים, והיה מוכן לנהל משא ומתן.

● מתי ישוחררו החטופים ומה יקבל חמאס? כך תיראה העסקה
● הטיפול הרפואי והתשאול הביטחוני: מה צפוי לחטופים כשיחזרו לישראל
● ראיון | עמוס גלעד מעריך: זה מה שחמאס מנסה להשיג בעסקת החטופים

״זו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה שלנו", אמר ביידן לאמיר קטאר, לפי מספר אנשים שידעו על השיחה. ביידן הכניס את עצמו לאחד מהדיונים המורכבים ביותר בהיסטוריה המודרנית בנוגע לבני ערובה, טירוף דיפלומטי שכלל את ראשי סוכנות הביון המרכזית האמריקאית, המוסד, קציני מודיעין מצריים ואת סינוואר, מנהיג ארגון הטרור הפועל מהמחתרת.

ואלה פרטי ההסכם, שגם התעכב בגלל דרמה של הרגע האחרון ונחשב עדיין לשברירי מאוד: חמאס ישחרר 50 חטופים ישראלים המוחזקים על־ידי מחבלים בעזה, בתמורה לשחרור 150 אסירים פלסטינים על־ידי ישראל שתנצור את האש לארבעה ימים.

 יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

ההסכם מחייב גם הפסקה במעקב הרחפנים והמל"טים של ישראל על עזה - ויתור מרכזי שחילץ ביידן מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כך לפי גורמים אמריקאים.

העסקה היא פריצת הדרך הדיפלומטית הגדולה הראשונה של המלחמה בת שבעת השבועות. היא מחזקת ערוץ תקשורת נדיר בין הצדדים הלוחמים, ומעלה תקווה ששיחות נוספות יוכלו להבטיח שחרור של חטופים נוספים.

"הלחץ של המשפחות שכנע את נתניהו לקבל את העסקה"

השיחות נערכו בתקופה האחרונה, על רקע הפלישה הקרקעית של ישראל לצפון עזה - הסלמה שלטענת גורמים רשמיים ישראלים העמיקה את הלחץ על חמאס וסייעה בהגעה לעסקה.  פקידים אמריקאים, יחד עם גורמים קטארים ומצריים, חששו שהכניסה לבית החולים שיפא - מעוז ותיק של חמאס, תסגור את החלון לביצוע עסקה. אבל זה לא קרה.

קווי המתאר הרחבים של ההסכם - עסקת חילופין - אזרחים עבור אסירים פלסטינים וסיוע הומניטרי - הוצעו על־ידי מנהלי המשא ומתן לפני שבועות, אך השיחות דשדשו ככל שהמלחמה הסלימה. חמאס איים לצאת מהמו"מ, שני הצדדים התמקחו על מספר בני הערובה והאסירים שישוחררו. ישראל, שנחושה להשמיד את חמאס, התנגדה לדרישות הארגון להפסקת הלחימה.

נתניהו, בינתיים, נכנס ללחץ כבד. משפחות החטופים ערכו צעדת מחאה בת חמישה ימים מתל אביב לירושלים ונפגשו עם חברי קבינט המלחמה, מחשש שהמערכה הצבאית מסכנת את חיי החטופים יותר.

 צעדת משפחות החטופים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

"לחץ של המשפחות ולחץ מתוך הקבינט שכנעו את נתניהו לקבל את העסקה", אמר גרשון בסקין, מי שלקח חלק במאמצים לשחרור גלעד שליט.

התיאור של המשא ומתן מבוסס על ראיונות עם יותר מתריסר פקידים בארה"ב וברחבי המזרח התיכון, שהיו מעורבים במגעים במהלך השבועות האחרונים. הם מתארים את רגעי המו״מ כדרמטיים, אינטנסיביים, מתסכלים ומייגעים.

השיחות בנושא החטופים החלו כבר בסמוך ל-7 באוקטובר ולקחו בהן חלק בכירים מארה"ב, קטאר, מצרים, ישראל ועזה. לדברי גורם בכיר בממשל האמריקאי, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, הנחה את ג'וש גלצר, היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי ועוזר הבית הלבן, לסייע ביצירת מסלול ההידברות, והצוות שעסק בנושא התמקם בבירת קטאר, דוחא.

הצוות התמודד עם הקושי לקיים מו"מ בין שני צדדים לוחמים שאין להם ערוץ תקשורת ישיר. חמאס עצמו היה חצוי בין ההנהגה הצבאית והפוליטית שלו שנלחמת במלחמה בעזה, לבין מנהיגיו הפוליטיים בגלות, שרבים מהם חיים בקטאר.

גורמים קטאריים לקחו על עצמם ללחוץ על המנהיגים הפוליטיים של חמאס. לשירותי המודיעין של מצרים היה ניסיון של עשרות שנים בטיפול בחמאס בעזה ובסינוואר במיוחד. המצרים תיווכו בהצלחה להפסקת אש בשורה של מלחמות קודמות בין חמאס וישראל, והם שמרו על הערוץ היחיד שנחשב בר-קיימא להנהגה הצבאית של חמאס בעזה, כך לדברי גורמים ברחבי המזרח התיכון.

סינוואר דרש שיבוטל המבצע בבית החולים "שיפא" 

הסיטואציה של עסקאות חטופים לא זרה לסינוואר עצמו, ששוחרר ביחד עם עוד כ-1,000 אסירים ב-2011 בתמורה לחייל ישראלי בודד, גלעד שליט, שהוחזק במשך שנים על ידי חמאס בעזה.

עבודת הצוות הובילה להצלחה מוקדמת: שחרורן של שתי חטופות אמריקאיות, יהודית ונטלי רענן, אם ובתה, ב-20 באוקטובר. זה בעצם שימש כמקרה מבחן, אמר פקיד אמריקאי, לשחרורים עתידיים. "הצוות קבע עם הזמן תהליכים שהוכחו כיעילים", אמר הפקיד. "זה הוביל לתהליך מאוד מועצם לשחרור גדול יותר של בני ערובה".

ב-21 באוקטובר, חמאס העלה הצעה חדשה לשחרר קבוצה גדולה של נשים וילדים חטופים, אם ישראל תבטל את תוכניותיה לפלישה קרקעית. גורמים רשמיים אמריקאים יצרו קשר עם ישראל ושאלו אם יעכבו את המבצע הקרקעי. ישראל סירבה והצביעה על כך שחמאס לא סיפק רשימה מפורטת של החטופים ואף לא הוכחת חיים.

יומיים לאחר מכן, הציע ראש ממשלת קטאר למתאם המזרח התיכון בבית הלבן, ברט מקגורק, לשחרר קבוצה גדולה של נשים וילדים בתמורה לאסירים פלסטינים ועוד סיוע ודלק. באישורה של וושינגטון, קטאר ומצרים פנו לחמאס ב-26 באוקטובר כדי לראות אם הם יכולים לבצע את העסקה. חמאס התבקש לספק רשימה של פרטים מזהים או מה שנקרא הוכחת חיים.

סינוואר השיב למצרים כי יבטיח את שחרורם של 50 הנשים והילדים, אך אין לו את המידע המזהה המלא על אלו שישוחררו. כמה שעות לאחר מכן הציע חמאס רשימה של 10 שמות בלבד. התגובה של ארה"ב הגיעה מיד: 10 שמות לא יספיקו. ישראל התעקשה באותו השלב שהפלישה הקרקעית המתקרבת תלחץ על חמאס להיכנע ולקחת את המשא ומתן ברצינות רבה יותר.

התמרון הקרקעי החל בליל ה-27 באוקטובר, כאשר טנקים ישראלים, משוריינים וחיילים נכנסו לעזה, בזמן שמטוסי קרב המטירו טילים על הרצועה. סינוואר ניתק קשר עם הנושאים ונותנים המצרים.

 כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל

ההתפתחויות בשדה הקרב "השפיעו באופן דרמטי על המשא ומתן", אמר מוחמד אל-ח'וליפי, מנהל המשא ומתן הקטרי. "כל הסלמה תקשה מאוד על המשימה שלנו" העריך. אלא שהשיחות התחדשו ימים לאחר מכן, כאשר קציני מודיעין מצרים ניסו לשדל את חמאס לספק רשימה של 50 שמות. ב-31 באוקטובר, ישראל פתחה במתקפה אווירית על ג'בליה - זו הייתה התקיפה האווירית הקטלנית ביותר של המלחמה עד כה. מצרים, קטאר וחמאס עצרו את המשא ומתן במחאה.

בהמשך, מנהל סוכנות הביון המרכזית, ויליאם ברנס, וראש המוסד, דוד (דדי) ברנע, טסו לדוחא כדי לנסות להשיג מידע נוסף על החטופים ולראות אם ניתן להפעיל לחץ נוסף על חמאס. ברנס נפגש עם בכירים בדוחא ב-9 בנובמבר, במה שגורמים אזוריים ראו כבר כפריצת דרך בשיחות, ואף החלה להיכתב טיוטה כללית של העסקה.

בבוקר ה-12 בנובמבר, החמאס סיפק סוף סוף שמות נוספים של בני ערובה שישוחררו בזמן שכוחות ישראליים כיתרו את בית החולים שיפא. מנהיגי חמאס בעזה שוב ניתקו קשר עם מנהלי משא ומתן. סינוואר שלח הודעה למצרים לפיה חמאס יבטל לחלוטין את המשא ומתן, אם הצבא הישראלי לא יבטל את המבצע בבית החולים.

ארה"ב שוקלת להמשיך בפעילות המל"טים שלה מעל שמי הרצועה

באותו יום, ביידן התקשר לראשונה לאמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אל ת'אני. היעדר מידע מזהה על בני הערובה מחמאס מעכב את השיחות, אמר ביידן במהלך חילופי הדברים ביניהם. הנשיא דרש מידע ברור על 50 בני הערובה, הכולל גיל, מין ולאום. ללא המידע הזה, המשא ומתן ייכשל, אמר. האמיר הבהיר לביידן כי יעשה כל שביכולתו כדי לשכנע את חמאס לספק את המידע.

כוחות ישראליים השתלטו על שיפא ימים לאחר מכן, ומצאו עדויות לשימוש שעשה בו חמאס. כאשר התחדשו השיחות ב-16 בנובמבר, חילצו מנהלי המו"מ את הרשימה המפורטת של 50 בני ערובה שחמאס קבע לשחרור.

למחרת, התקשר שוב ביידן, שהיה בסן פרנסיסקו לפגישתו עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג, לאמיר הקטארי. ביידן שיבח את עבודתה של קטאר אבל הוא גם הזהיר שזאת יכולה להיות ההזדמנות האחרונה לבצע את העסקה. שני הצדדים עשו ויתורים בשיחות, אמר הנשיא. עכשיו הגיע הזמן לעשות את זה.

פקידים קטאריים הסכימו לדרבן את חמאס וביקשו מביידן שיפעיל לחץ על ישראל לקבל את ההסכם. ביידן אמר כי היה בקשר תדיר עם נתניהו לגבי המשא ומתן.

בימים הבאים, שליח הבית הלבן טס לדוחא כדי לפרסם את פרטי ההסכם, שנכתבו כעת במסמך בן שישה עמודים, בעוד ראש ה-CIA ברנס הצטרף לשיחות מרחוק. ברט מקגורק גם טס לקהיר כדי לפגוש את ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל כדי לעבור על אותו מסמך.

חמאס הסכים לרוב טיוטת המסמך, אך נותרו נקודות במחלוקת. הייתה למשל מחלוקת לגבי היחס בין חטופים ישראלים לאסירים פלסטינים, כחלק מגל שחרורים שני. שני הצדדים עדיין היו חלוקים ביניהם ביחס למשך ההפסקה בלחימה. חמאס גם דרש מישראל להפסיק את מעקב המל"טים שלה על עזה.

ביידן ערך סדרת שיחות עם נתניהו בנושא. ישראל התנגדה בתחילה לבקשה להפסיק את מעקב הרחפנים, אך לבקשתו של ביידן, בסופו של דבר הסכימה. ארה"ב, שגם מבצעת מעקבים על עזה, שוקלת אם תמשיך בפעילות המל"טים שלה ובאיזה היקף.

חמאס קיבל את העסקה בפומבי ב-21 בנובמבר. ממשלת ישראל אישרה אותה מוקדם יותר ביום רביעי. אבל אז צצו בעיות של הרגע האחרון.

לדברי מנהלי המשא ומתן, חמאס ביקש מישראל רשימה של הקבוצה הראשונה של אסירים פלסטינים שישוחררו, כדי שיוכל ליידע את משפחותיהם. כשישראל דחתה את הבקשה, חמאס סירב לחלוק את רשימת החטופים שהוא תכנן למסור ביום הראשון. דובר משרד החוץ של קטאר אמר ביום חמישי כי רשימות החטופים והאסירים יוחלפו מדי יום.

הטוויסט האחרון הותיר את משפחותיהם של בני הערובה מבולבלים, וחלקם אמרו שהם לא יאמינו שהעסקה אמיתית עד שיקיריהם יחזרו לאדמת ישראל.

הכינו את הידיעה: סאמר סאיד, ג'ארד מלסין, גורדון לובולד, סטיבן קאלין ודוב ליבר.