המומחה שמעריך: זו הסיבה שחמאס עיכב את שחרור החטופים

במהלך מוצאי שבת, ישראל כולה נכנסה למצב מתוח במיוחד כששחמאס התעכבו עם הפעימה השנייה של שחרור החטופים, בטענה להפרת התנאים להפסקת האש. רק לאחר התערבות גלויה של המתווכות מצרים וקטאר - ההסכם מומש, והחטופים השתחררו.

עו"ד סא"ל במיל' אבי כאלו, רמ"ח שבויים ונעדרים באמ"ן בין 2014 ל־2019 וכיום מנהל הייעוץ והמחקר הביטחוני במזרח התיכון בחברת הייעוץ האמריקאית פרוסט אנד סאליבן, מדבר על הקשיים בהסכם עם אפס אמון בין הצדדים, וכיצד אמון המתווכים הוא מנגנון הבקרה היחיד עליו.

● ראיון | הבכיר שמסביר: זה מה שחמאס השיג בעסקת השבויים, וכך צריכה לנהוג ישראל 
● הבכיר שחושף: כבר בשנת 2019 היו התרעות על חטיפה של חמאס 
● עמוס גלעד מעריך: זה מה שחמאס מנסה להשיג בעסקת החטופים
● ראיון | למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס 

איך קרה שעד הרגע האחרון לא בטוחים שפעימת שחרור החטופים תמומש, ומה יקרה בפעמים הבאות?
"ישראל וחמאס מבטיחים בגלוי להשמיד אחד את השני, ואין מציאות הסכמית. זה מביא לקצב תנודתיות אדיר באירועים", אומר כאלו, ומבקר את אי סגירת הקצוות שיצרה מבוכה רבה: "הצלב האדום אמר 'האנשים בידינו' ובסוף הם לא בידינו. איך זה יכול להיות? הם הוציאו הודעה שגויה ולא מקצועית".

כאלו מספר שבעבר, זה היה אחרת. לדבריו, "בעסקת שליט היו 15 עמודים של סיכום מלא של ההסכם. וכאן? לא ברור אם יש בכלל הסכם במובנו המשפטי. זה יוצר מצב שקשה להתייחס לפרטי ההסכם ואין רפרנס ברור. מה שצריך לפעמים הבאות זה מנגנון הפרות: מה מוגדר כהפרה יסודית, ממש כמו חוזה לדירה, ומה הסנקציות?".

לדברי כאלו בין ישראל לחמאס יש אפס אמון, וזה יוצר בעיות אדירות במימוש ההסכם: "בהסכמים בין צדדים עם אפס אמון יש לרוב בורר, שיכול להכריע מי הפר מה. צריך לוודא שיש כזה מוגדר-היטב, ולהקדים את מנגנון הבקרה ב-24 שעות. צריך בקרה חיצונית על רשימות המשתחררים לפני שמתרחשת הפעימה. היא הרי לא סוד, רשימות פומביות כבר פורסמו. צריך להדק ולחזק את הצ'קליסט, ולבנות מנגנונים שיאבטחו את המשך התהליך. רק המתווכים, לרבות המגפיים על הקרקע של המצרים, יכולים לדאוג ליישום ההסכם. בגלל חוסר האמון, יש כל כך הרבה שבריריות וארעיות להסכם כזה".

למה חמאס מתנהל ככה?
"קודם כל, אם נסתכל על זה בצורה הכי מקילה כלפי חמאס, צריך לזכור שיש כאן קשיי תקשורת. סינוואר הרי יושב מתחת לקרקע וקשה פיזית לתקשר איתו. המצרים באים והולכים וזה לוקח שעות, ובינתיים יש איתו אנשים והם לוחצים עליו. יש תנאי שטח קשים, ולכן צריך לקחת עוד קבועי ביטחון אחורה".

אך בנוסף לכך, יש כאן גם עניין אסטרטגי של חמאס - הישרדותי. "חמאס רוצה להאריך את משך הזמן של עסקת החטופים מעבר ל-4 היממות, והוא יעשה הכל במגבלות הכוח שלו ותחת עיניהם הפקוחה של המתווכים והלחץ הישראלי כדי למשוך את הזמן. התקווה מבחינתו היא שהתמרון יחדל והמערכה תסתיים בלי הפלתו מהשלטון. בגלל הטבח, חמאס צריך לעסוק בהישרדותו, וזה לא מה שהם תכננו. חמאס תכנן שחרור אסירים והתקוממות בגדה. אבל ישראל 'התחרפנה', ונוספה עוד מערכת שיקולים מעל האסירים, וזו שאלת ההישרדות. הקהילה הבינלאומית והאזורית לא עומדת לצד חמאס, ולכן הם מגלים שיש להם מגבלות כוח ומעט מאוד כלים", אומר כאלו.

"ניסוי הכלים של החמאס"

אם כך, אומר כאלו, מה שחמאס עשו אמש היה "ניסוי כלים - לראות אם הם יכולים להאריך את השעונים. אבל צריך לשים לב - ברגע שהם קיבלו מכה מהמצרים והקטארים, הם התיישרו. זה גם מעיד את החולשה שלהם כתוצאה מהלחימה. בהמשך הם אולי ינסו למצוא דרכים אחרות לעכב את התהליך, אבל נראה שהם הכירו במגבלות הכוח בתהליך הזה. חמאס מבין שהעולם ובנות הברית שלו רגישות לעניין האוכלוסיות הפגיעות כמו ילדים וקשישים שמוחזקים כבני ערובה, ולא מוכנים שהוא ישחק משחקים".

עם זאת, אומר כאלו "לא בטוח שתפיסת המציאות של סינוואר מתחת לקרקע היא שלמה, ועד כמה הוא מבין את מערכת האילוצים שיש על קטאר כפטרון שלו. הרי ביידן יושב על השייח' תמים (בן חמד אאל ת'אני, אמיר קטאר - ע.א) ולוחץ עליו".

בנוסף, אומר כאלו, יש כאן "את הלוחמה הפסיכולוגית המוכרת והצינית של חמאס. יש כאן עניין להשאיר את ישראל מתוחה ומבולבלת עד הרגע האחרון, וכמובן להתיש ולהתעמר במשפחות ככל הניתן. בסוף כל ההתעמרות משרתת את התכלית של שחיקה ופגיעה בחברה הישראלית ככלל. זו הרי גם הייתה מטרת הטבח ב-7 באוקטובר. כל המציאות ההסמי-הסכמית הזאת היא מול שחקן לא נורמטיבי בלשון המעטה".

מה זה מלמד על המצב של ישראל?
"ישראל לא נכנסה לתהליך הזה באשליה, והיא לא מופתעת מהדבר הזה. בניגוד ל-7 באוקטובר, ישראל כבר לא מופתעת, נערכה לזה והתריעה על זה. מה שכן, ישראל צריכה ללמוד לא לעדכן את המשפחות מבעוד מועד, ולהדק את מנגנון ההפרה להסכם הזה. אם אין - צריך לייצר אותם.

"דרושים קבועי זמן ותכנון מראש, וסנקציה על הפרה. וכמובן, הידוק הדיאלוג עם המתווכות - כולל בשטח כלפי המצרים שמבצעים את ההסכם בפועל. התפרסם שרגמו באבנים את הרכבים שהחטופים יצאו איתם, וצריך לדאוג לביטחון שלהם גם אז, שלא יקרה להם משהו בדרך דרומה. הצלב האדום הוא לא בדיוק כוח לוחם".

הקאטרים חברים של כל מי שאף אחד לא מוכן לדבר איתו

איך זה משפיע על המתווכות - קטאר ומצרים?
"אירוע כזה מעמיד בעיקר את הקטארים בסיכון למוניטין שלהם. סינוואר לא מבין את הקומה הזאת בחישוב שלו".

כאלו מסתייג שהוא אינו מומחה לקטאר, אך מסביר את מקורות הכוח הבסיסיים של המדינה המפרצית הקטנה, עם 330 אלף אזרחים בלבד. לדבריו, "בסופו של דבר, הקטארים הצליחו להיות מעצמה בזכות סחר בשני דברים: הראשון הוא אנרגיה, כמו גז ונפט. ככה נכנס להם כסף וזה מקור העושר שלהם. השני הוא תיווך: קטאר תמיד היו חברים של מי שאף אחד אחר לא מוכן לדבר איתו: טליבאן, אל-קאעידה, מיליציות בעיראק, החות'ים. הם שחקנים בכל המגרשים, והנכס המרכזי שלהם הוא היכולת להביא הסכמים בין כולם.

"אלא שבמקרה שלנו, סינוואר פוגע להם במוניטין, וזה פוגע בהשפעה שלהם כמתווך ומכאן באינטרסים רחבים יותר מבחינתם מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבחינת קטאר - למה להפסיד נקודות? הם הרי כבר הביאו להסכמות שהתקבלו על דעת הנהגת חמאס בדוחה (בירת קטאר בה יושבים רוב בכירי החמאס - ע.א). שייח תמים גם חרד לדימוי האישי שלו, עניין חטיפת הילדים לא עוזר לו".

כאלו מדגיש שמה שחווינו הוא "אירוע חסר תקדים: מבחינת קבועי הזמן הזעירים, חוסר האמון המוחלט בין הצדדים, עוצמת המטען הרגשי - וכל זה מנוהל תחת אש. אני לא זוכר משא־ומתן שהיה כזה באיזשהו מקום בעולם, בכזאת עצימות והשפעה גלובלית, לרבות על ארה"ב כמעצמה ועל נתיבי השייט בעולם. השלכות המלחמה בעזה על הזירה הבינלאומית יוצרות המון משקולות, ומכאן העצבים של כולם מתוחים עד הקצה".

מצרים, כאמור, מבצעים את ההסכם בפועל - מקבלים את החטופים מידי הצלב האדום ומעבירים אותם לישראל. אך כאלו אומר שבניגוד לקטאר "הם לא בדיוק חברים של חמאס. האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, הוצאו מחוץ לחוק בתוך מצרים. לכן היחסים בין חמאס למצרים הם בעיקר אינסטרומנטליים. אומנם יש תקשורת סבירה, וחייבת להיות כשיש ילד פרא בשכונה, אבל יש גם המון טינה וחשדנות. זה לא דומה ליחסים מול קטאר שהיא היא הפטרון הרעיוני, הכלכלי והמדיני של חמאס. זה שונה לחלוטין. מערבבים את המתווכים ביחד, אבל לכל אחד יש מערכת יחסים שונה מול חמאס".