המומנטום ההתקפי ייעלם? מומחים מנסים להעריך - זה מה שמתכנן חמאס בהפסקת האש

ראשי חמאס חותרים להפסקת אש זמנית כשמשימה אחת לנגד עיניהם: לשרוד. ישראל הגדירה מספר מטרות למלחמה, בהן מיטוט שלטון חמאס, חיסול מנהיגי הארגון, שחרור החטופים הישראלים המוחזקים בעזה וסיכול כל איום ביטחוני עתידי מכיוון הרצועה. ההפוגה בת ארבעה הימים מעניקה לחמאס זמן להתכונן לשלב הבא במלחמה, שעלולה להימשך חודשים; במקביל, טוענים מומחים לביטחון, בעזה מנסים להגביר את הלחץ הבין־לאומי על ישראל, מבלי שהיא השיגה את יעדיה.

● מאדריכל הטבח ועד השותף של מוחמד דף: בכירי החמאס שמושכים בחוטים
● WSJ | "טירוף דיפלומטי": מאחורי הקלעים של עסקת החטופים
● ראיון | למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס

"הדבר החשוב לחמאס לעת עתה הוא להבטיח את שרידותו", אומר יוסי קופרווסר, לשעבר מנהל מחקר באגף המודיעין בצה"ל. הארגון, המוגדר על־ידי ארה"ב כארגון טרור, מקווה שיוכל לשחרר חטופים באופן מדורג, וכך להפוך "את כל המטרות של ישראל לכאלו שלא יתממשו".

עם זאת, בישראל טוענים שעצירת הלחימה לא הולכת להרתיע את צה"ל מלהשמיד את חמאס. אבל במקביל, ממשלתו של בנימין נתניהו ניצבת מול קריאה הולכת ומתחזקת מצד הציבור הישראלי לשחרר את החטופים, והלחץ הזה צפוי רק להתגבר ככל שעוד שבויים ישראלים ישוחררו בהדרגה.

לפיכך, השאלה שכרגע עומדת על הפרק היא האם חמאס יכול לעשות מניפולציה מספיק משמעותית במשבר החטופים כדי לשמר את שלטונו בעזה, או לכל הפחות כדי שהנהגת הארגון תוכל לברוח מהרצועה.

המטרה של סינוואר: שחרור אסירים פלסטינים

הנהגת חמאס מורכבת מכ־15 חברים שרובם נמצאים בעזה, דוחא וביירות, ומקבלים החלטות על בסיס הסכמה משותפת ביניהם. עם זאת, אסטרטגיית המלחמה של ארגון הטרור מגובשת בעיקר על־ידי מנהיגיו ברצועת עזה, ובימים אלה, ייתכן שהיא אפילו אינה ידועה לבכירים בחו"ל - מה שמקשה לצפות את צעדיו הבאים.

בירושלים סבורים שמנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, מנהל פעילויות בעזרת קבוצת מקורבים הדוקה, שככל הנראה כוללת את מפקד הזרוע הצבאית, מוחמד דף, ועוד מספר מפקדים בכירים אחרים. אבל לבסוף, מעריכים גורמים המעורים בעסקאות השבויים, סינוואר הוא מקבל ההחלטות הראשי. לדבריהם, הם לעתים קרובות מתקשים לצפות את תגובותיו.

 מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר / צילום: ap, John Minchillo

סינוואר, כראש חמאס בעזה, מצפה שעד תום המלחמה הוא ישיג את אחד מהיעדים העיקריים שהוא הציב לעצמו - לשחרר אסירים פלסטיניים הכלואים בישראל. מומחים לביטחון אומרים ששחרור האסירים הוא עניין אישי עבורו, בין היתר, מכיוון שהוא אסיר לשעבר בעצמו. לשם כך, המנהיג העזתי יבקש לנצל את ההפוגה ואת הסיכוי לשחרור עתידי של חטופים ישראלים, כדי להאריך את הפסקת האש מעבר לארבעה ימים.

"העדיפות של חמאס היא לשחרר אסירים פלסטינים", אומר ראסן חטיב, אנליסט פוליטי־פלסטיני מאוניברסיטת ביר זית ביהודה ושומרון. "בעזה יש קורבנות רבים, הפסדים גדולים, נזק רב. לכן, חמאס חייב להציג הישג כלשהו בתמורה לכך".

הקרב בח'אן יונס ישנה את התמונה?

בישראל מעריכים שברשות חמאס היו כ־30 אלף מחבלים בתחילת המערכה. בצה"ל אין הערכה מבוססת על הנזק הצבאי שחמאס ספג מאז שהמלחמה החלה, אבל צופים שחיסלו בין 3,000 ל־10,000 מאנשי הארגון, ובכך פגעו משמעותית ביכולתו לפעול נגד חיילי צה"ל. כמו כן, על־פי הערכות שונות, לרבות של צה"ל, סינוואר ככל הנראה מסתתר בתוך רשת המנהרות התת־קרקעית של חמאס בדרום רצועת עזה, לצד מפקדים בכירים בארגון וחטופים ישראלים.

בינתיים, ישראל נערכת לקראת מתקפה גדולה נגד עיר הולדתו של סינוואר, ח'אן יונס שבדרום רצועת עזה, ובכך להכריח את לוחמיו לצאת מהמנהרות כדי להילחם או להיכנע. "מבחינת חמאס, אם הקרב ייפסק לפני שתותקף ח'אן יונס, הם עדיין יעמדו על הרגליים", אומר אהוד יערי, עמית במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ופרשן מוכר בטלוויזיה (חדשות 12).

לחימה בדרום עזה צפויה להיות מאתגרת יותר מזו שהייתה עד כה בצפון הרצועה. "הסיבה לכך היא נוכחותם של פלסטינים שנעקרו מבתיהם ונעו דרומה, מה שעלול להעמיק את המשבר ההומניטרי ואת הלחץ הבין־לאומי על ישראל", אומר אלוף במיל' גיורא איילנד, קצין בכיר לשעבר ויועץ בנושאי ביטחון לאומי. "רשת המנהרות של חמאס וסוגיית החטופים גם הן מסבכות את פעילות צה"ל בדרום. כל עוד חמאס יכול להשתמש במנהרות האלה כמקלט למחבלים, יהיה מאוד קשה לנצח אותו מתחת לאדמה".

אמנם עצירת הכנסת הדלק לרצועת עזה, לצד מזון ומים, עשויה להכריח את מחבלי חמאס להגיח מהמנהרות, אך העובדה שבידי ארגון הטרור נמצאים חטופים ישראלים, משמשת כקלף מיקוח משמעותי. מירב זונשיין, אנליסטית העוסקת בסכסוך הישראלי־פלסטיני במכון המחקר International Crisis Group (ICG), סבורה שישראל עלולה לעמוד בפני דילמה בשל כך: האם לחסל את ראשי חמאס או לקדם את שחרור החטופים שנותרו בעזה? "בסופו של דבר, ישראל תצטרך להחליט אם היא מנסה להחזיר את כל החטופים ועורכת משא מתן עם סינוואר ודף", היא אומרת. "נתניהו מקווה שיוכל להתנקש בהם לפני שזה יקרה, אבל ישראל תתקשה להשמיד את חמאס ובמקביל להשיב את כל החטופים".

בין מלחמת לבנון הראשונה לעזה

לישראל יש ניסיון בהטלות מצור על טריטוריה כדי להשיג מטרות צבאיות. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון ב־1982, למשל, הקיף צה"ל את ביירות, וכפה על אש"ף לסלק לוחמים מלבנון, במסגרת הסכם בגיבוי בין־לאומי.

אולם, אנליסטים פלסטינים סבורים שחמאס לא צפוי לעזוב כל כך מהר את הרצועה, בהתחשב בעובדה שפעיליו הם עזתים ולא היגרו לעזה, כפי שקרה בלבנון. לכן, ההערכה בקרב רבים במזרח התיכון היא שישראל תתקשה להשמיד את חמאס כארגון צבאי, ובמיוחד כתנועה פוליטית. בישראל מודים שלא באמת ניתן לחסל את האידיאולוגיה של חמאס, אך באותה נשימה, סבורים שאפשר להשמיד את יכולת הצבאית והשלטונית של ארגון הטרור בעזה.

ג'ארד מלסין ולורנס נורמן השתתפו בהכנת הכתבה.