המומחה שמעריך: מתי המלחמה תסתיים?

הכותב הוא לשעבר מנכ"ל האוצר ויו"ר בנק לאומי

ככל שנוקף הזמן מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, מסתכלים על השעון כדי לדעת מתי המלחמה תסתיים. אבל איזה שעון הוא השעון הקובע, השעון הצבאי? השעון המדיני? השעון הכלכלי-האזרחי? השעון הפוליטי? או אולי השעון של החטופים?

השעון הצבאי הוא פועל יוצא של התקדמות הכוח הצבאי במימוש החלטת הממשלה על פירוק החמאס מיכולותיו הצבאיות והשלטוניות והחזרת החטופים. השעון המדיני הוא הלגיטימציה שנותנת הקהילה הבינלאומית לישראל לפעול. השעון הכלכלי-אזרחי תלוי ביכולת החברה והכלכלה לשאת גיוס של 360 אלף אנשי מילואים לאורך זמן ואת השיבושים שנוצרים מכך. השעון הפוליטי הישראלי מבטא לחצים ואינטרסים המשפיעים על סיום המלחמה. שעון החטופים יוצר לחצים בחברה הישראלית. קשה לסנכרן את השעונים, שנעים בקצב שונה זה מזה. 

● המומחה שמעריך: זו הסיבה שחמאס עיכב את שחרור החטופים 
● נפשית, פיזית וכלכלית: מהן הזכויות המגיעות לחטופים שישוחררו 
● עמוס גלעד מעריך: זה מה שחמאס מנסה להשיג בעסקת החטופים
● "טירוף דיפלומטי": מאחורי הקלעים של עסקת החטופים 

השעון הצבאי: רמת ההתנגדות של החמאס

השעון הצבאי נקבע על ידי ההתנגדות שמפגין החמאס מול צה"ל, המנהל את הלחימה בזהירות, מתוך כוונה להקטין עד כמה שאפשר את מספר הנפגעים ומהאילוץ לשמור על חוקי המלחמה בזירה הרוויה באזרחים.

השימוש שעושה החמאס במתקנים אזרחיים מובהקים, כמו בתי חולים, בתי ספר, מסגדים ומתקנים אזרחיים אחרים, מקשה ומעכב את הלחימה. מערך המנהרות הארוך והמפותל, המשמש כמערך הגנה מבוצר, השלוב במרקם האורבני של הערים הפלסטיניות, הוא אתגר שמצריך זמן רב לפרוץ אותו.

מערכה דומה ופחות מורכבת שצה"ל ניהל בשנים 2002-2004 במבצע "חומת מגן" בגדה, הייתה ממושכת וללא מנהרות, ובשטח שהיה ברובו בשליטת צה"ל. חומת מגן הדגימה את הצורך בזמן ארוך כדי לפעול ביסודיות ("לכסח את הדשא") לעקירת המערך הצבאי של חמאס. נראה שלא יהיה לצה"ל את אורך הזמן הזה כפי שהיה בחומת מגן, בגלל שעון החול המדיני.

השעון המדיני: התמונות מעזה משפיעות

השעון המדיני הוא בראש ובראשונה אמריקאי. ארה"ב, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, מראה סימנים של קוצר־רוח. תמונות הילדים והתושבים בעזה משכיחות את זוועות חמאס שנעשו בישראלים בתחילת המלחמה. ישראל חווה גם הפעם את המרוץ נגד השעון, למרות המחיר האיום ששילמה ב-7 באוקטובר. זהו גורלה של מדינה קטנה.

ביידן נמצא בשנת הבחירות לנשיאות, ודעת הקהל האמריקאית מושפעת מהתקשורת שם, המציגה את מראות האזרחים בעזה. כוחות פוליטיים חזקים פועלים בארה"ב נגד הימשכות המלחמה. חלק מהקולות דמוקרטיים וחלק דווקא של הרפובליקאים, שהם נגד מעורבות צבאית אמריקאית בשל תמיכתם בבידול ארה"ב מסכסוכים בינלאומיים. ארה"ב, בראשות ביידן, מנסה לחזור ולהוביל ציר אוהד במזרח התיכון, והמראות בעזה מקשות עליה. 

 נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, lev radin

מעבר לכך מדינות בציר המערבי, במחנה האמריקאי, מביעות אי-שביעות רצון מהימשכות המלחמה, בגלל דעת קהל שלילית אצלן בנוגע למלחמה, בעיקר באירופה. גם מדינות ערב הנמצאות בציר הסוני המתון, שנתמכות על ידי ארה"ב, מתקשות לעמוד בלחצים בזירות הפנימיות שלהן על רקע המראות מעזה.

כל אלה גורמים לביידן ללחוץ על ישראל. תחילה בהרחבת הסיוע ההומניטרי דרך מעבר רפיח, אחר כך בבקשה-דרישה ליצירת הפוגות למעבר אזרחים, לקידום עסקאות חטופים, ועד ללחץ על הפסקת אש ומעבר דלק. השעון המדיני מוגבל.

השעון הכלכלי-אזרחי: פגיעה במערכות

השעון הכלכלי-אזרחי בישראל נובע מגיוס של 8% מכוח העבודה (360 אלף איש) היוצר קשיים כלכליים-חברתיים שגוברים עם הזמן.

שיעור גבוה יחסית ממערכת החינוך, בצפון ובדרום, לא נמצאים במסגרות לימודים מסודרות, ומעבר לפגיעה בילדים זו גם פגיעה ביכולת ההורים לצאת לעבודה. ישנה פגיעה בעסקים, במיוחד קטנים, ואצל עצמאים.

למלחמה המתמשכת יש עלויות, בהוצאות צבאיות, באובדן מסים, בהוצאות למימון המפונים, לפיצויים על אובדן הכנסות. ככל שהמלחמה מתמשכת העלויות גדלות ומשפיעות על הכלכלה והחברה. 

 עסקים סגורים בירושלים עקב המצב הביטחוני / צילום: הרצל זאדה

הפוליטיקה הישראלית: איום "היום שאחרי"

שעון רביעי הוא המציאות הפוליטית. הממשלה לא נהנית מתמיכה רחבה. ה"מחנה הממלכתי" הצטרף זמנית לממשלה ולקבינט המלחמה. "יש עתיד" תומכת בממשלה מבחוץ.

ראשי הצבא ושירות הביטחון הודיעו כי יתפטרו מתפקידם, ומועד התפטרותם והחשש מפני ועדת חקירה ישפיעו על כהונת הממשלה וראש הממשלה, על הזירה הפוליטית ועל מועד הבחירות.

איום "היום שאחרי" מרחף על המערכת הפוליטית. תזמון התהליכים הפוליטיים נתון לשיקולים ולאינטרסים פוליטיים מובהקים שישפיעו על מועד סיום המלחמה. 

 ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון-לע''מ

שעון החטופים: רגישות ציבורית עצומה

השעון החמישי הוא גורל החטופים, שחלקם משתחררים בימים האחרונים במסגרת העסקה שאושרה, והמניפולציה הפסיכולוגית מצד החמאס, שנועדה לערער את משפחות החטופים ולפרוט על הנימים של החברה הישראלית הרגישה מאוד לנושא. הזעם, הכאב, והחרדות של משפחות החטופים והציבור מתעצמים עם הזמן.

השעונים אינם מסונכרנים, ומחוגי השעות, הדקות והשניות שונים. מעבר למלחמה בעזה, יש חשש שתתפתח מלחמה בצפון מול חיזבאללה, או שהאיום על יישובי הגדר הצפונית יהיה מטריד, ולא יאפשר חזרה לשגרה. גם בזירת עזה לא ברור מהי הגדרת מימוש היעד לשלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. 

 משפחות החטופים מול הקריה בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ניהול המלחמה מחייב טיפול משולב בכל השעונים בחוכמה רבה, מתוך הבנה צבאית, מדינית וכלכלית, ובעיקר קבלת החלטות ענייניות, בשיקול־דעת מאוזן, בקור־רוח וביושר. המצוקה שישראל נקלעה אליה ב-7 באוקטובר מביאה לכך שסיום הלחימה ותוצאותיה קריטיים עבור מדינת ישראל לעשרות שנים קדימה.