סאטיה נאדלה לא הצליח להתאפק. המנכ"ל של מיקרוסופט היה אמור להיות ממוקד בשמירה על הנכס היקר שלו במקביל לאחד מסופי השבוע הכאוטיים ביותר בהיסטוריה של עמק הסיליקון. במקום זה, מחשבתו נדדה למשחק הקריקט.
● WSJ|בכי והמכתב שהכריע: מאחורי הקלעים של הדרמה בעולם ההייטק
● הדחתו וחזרתו של סם אלטמן: כל המרוויחים והמפסידים בסערת OpenAI
● ענקית ה-AI מכה את התחזיות: הכנסות אנבידיה ברבעון זינקו פי 3
הוא לא הצליח להקדיש תשומת לב למשחק של הודו מולדתו, נגד אוסטרליה בגביע העולם בקריקט, בגלל שמצא עצמו בליבו של משחק אחר עם יותר אקשן והרבה יותר סיכון. ובכל זאת, בעיצומו של משא ומתן לחוץ ותכנון לקראת אסון, המשיך נאדלה לבדוק מה התוצאה, והעלה עדכונים לגבי הספורט החביב עליו לעמיתיו שפחות מתלהבים מקריקט. הקבוצה שלו הייתה בצרות, אבל לחברה שהוא מוביל עוד הייתה תקווה.
סוף השבוע המשוגע ביותר בכמעט עשור שהוא בתפקידו החל ביום שישי, 17 בנובמבר, כשנאדלה גילה רק כמה דקות לפני שאר העולם, שהדירקטוריון של OpenAI, סילק את סם אלטמן, המנכ"ל ומייסד שותף בחברה שהביאה לעולם את ChatGPT, ושאפה להגיע להערכת שווי של כ-90 מיליארד דולר. לא לעתים קרובות קורה שהחלטה אחת של הדירקטוריון מאיימת להשמיד כל כך הרבה, בזמן כל כך קצר.
למרות העובדה שמיקרוסופט שילמה מיליארדים על נתח של 49% מ־OpenAI, והשתמשה בטכנולוגיה של החברה כדי להניע דור חדש של תוכנות שהבטיחה שיעשו מהפכה במקום העבודה, למשקיעה הגדולה ביותר בסטרט־אפ לא היה מושב בדירקטוריון. נאדלה גילה פחות או יותר, בזמן שאחרים גילו שההשקעה שלו - השקעה שכמעט הקפיצה את מיקרוסופט לחזית מהפכת האינטליגנציה המלאכותית - השתבשה פתאום.
אבל כשהדירקטוריון הפנה עורף לאלטמן, הוא בתגובה פנה לנאדלה מיד. שעות לאחר ההשתלטות על החברה, הם דיברו בטלפון ודנו בדרכים להחזיר את אלטמן ל־OpenAI, או להצטרף למיקרוסופט. אם אלטמן לא היה מועסק בחזרה לתפקידו הקודם בהובלת OpenAI, המנכ"ל לשעבר של חברת האינטליגנציה המלאכותית הנוצצת ביותר בעולם היה הופך לעובד של מיקרוסופט.
עד סוף השבוע, הסכים אלטמן להקים מחלקת AI חדשה במיקרוסופט, כדי שיוכל להמשיך לעבוד עם נאדלה ולנצל את הגישה של מיקרוסופט לכוח מחשוב. מהר מאוד התברר שמאות חוקרים מוכנים להצטרף לאלטמן לתאגיד שיש לו סקס אפיל של מרק. מיקרוסופט התכוננה לתת למהנדסים האלה כל מה שהם זקוקים לו, כדי להמשיך בעבודתם: קומה במשרדים של לינקדאין, משאבי מחשוב ענן רבים, מחשבים ניידים של אפל. עובדי החברה בשווי טריליון דולר, הבטיחו לקולגות הפוטנציאליים שלהם שלעולם לא יצטרכו להשתמש באפליקציית הפגישות במשרד של מיקרוסופט, Teams.
סם אלטמן / צילום: ap, Eric Risberg
אבל התוצאה האידיאלית מבחינת מיקרוסופט הייתה שאלטמן יחזור ל־OpenAI בתפקיד המנכ"ל, כך אומר גורם שמכיר את החשיבה של נאדלה. על ידי פתיחת הדלתות של מיקרוסופט לצוות של OpenAI, הגדיל נאדלה את המינוף שיהיה בידי אלטמן לקבל בחזרה את המשרה שלו, כעת האיום בסילוק ריחף מעל הדירקטוריון של OpenAI. הוא קיבל מה שרצה לאחר חמישה ימים של דיונים ערים, שהביאו להחזרתו של אלטמן. בפוסט ברשת X (טוויטר לשעבר) בו הכריז על חזרתו, הזכיר אלטמן תמיכה של אדם אחד: סאטיה נאדלה.
איך מיקרוסופט כמעט קרסה?
התשובה קשורה מאוד לסגנון הניהול וההנהגה של נאדלה והאמון שלו בקווין סקוט, מנהל הטכנולוגיה הראשי והמוח מאחורי אסטרטגיית ה־AI של מיקרוסופט. שני האנשים היו חיוניים בהחזרת אלטמן לראש הפירמידה ב־OpenAI, להגן על השקעה בגובה 13 מיליארד דולר ולהציל את מיקרוסופט, ממה שהיה יכול להיות נסיגה משפילה שהחברה גרמה לעצמה.
הסידור הלא קונבנציונלי בין מיקרוסופט ל־OpenAI היה עקום לעתים. אבל המהלך המבריק של נאדלה היה ביסוס קשר עם אלטמן, טיפוח מערכת היחסים במשך חמש שנים והפיכתו לשותף חיוני של יזם חסר מנוח. OpenAI חייבת את המשכיות הקיום שלה למיקרוסופט, שמחיר מניותיה הגיעה השבוע לשיא של כל הזמנים.
נאדלה, בן 56, נולד וגדל בהידרבאד, הודו, שם שאיפתו הגדולה ביותר כתלמיד בינוני הייתה ללכת למכללה קטנה, לשחק קריקט ולעבוד בבנק. זאת, לאחר שנכשל במבחני הכניסה לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בהודו, עשה תואר בהנדסת חשמל ממכון מניפל לטכנולוגיה. הואהיה מרותק ממחשבים ותוכנות מאז שכתב את שורות הקוד הראשונות שלו כנער, על פי ספר הזיכרונות שלו מ־2017, "Hit Refresh".
אבל הוא לא תיכנן לעזוב את הודו, וגם לא רצה. למעשה, כשניסה להגיש מועמדויות לאוניברסיטאות אמריקאיות, קיווה נאדלה שיידחו אותו. במקום זה, הגיע לארה"ב בשביל תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת וויסקונסין במילווקי. הקור היה כל כך קשוח שנאדלה הפסיק לעשן: הוא לא היה מסוגל לעמוד בחוץ בקור המקפיא.
למרות החורפים הבלתי נסבלים, הוא אהב את ביתו החדש בארה"ב, אותו הוא מוצא מזמין במיוחד, מאז שהפך לאזרח אמריקאי. "אני לא חושב שהסיפור שלי יכול להיות אפשרי בשום מקום אחר", כתב בספרו (הוא סירב להגיב לכתבה זו). הוא עבר לקליפורניה כשהועסק על ידי Sun Microsystems ב־1999 ועבד שם שנתיים לפני שקיבל את הטלפון מרדמונד שבוושינגטון שישנה את חייו. הוא הלך לעבוד במיקרוסופט.
אבל בספרו הוא כותב שאחד הרגעים המכוננים שלו במיקרוסופט קרה לפני שאפילו היה חלק מהחברה. במהלך הריאיון, סדרה של מבחני הנדסה ותסריטי קידוד, הטרידה אותו שאלה פשוטה: מה אתה עושה כשאתה רואה תינוק בוכה באמצע הרחוב? התשובה נראתה פשוטה - להתקשר למשטרה. "אתה צריך טיפה אמפתיה אחי", אמר לו המראיין. "אם תינוק שוכב ברחוב ובוכה, תרים את התינוק".
את הלקח הזה זכר כשהפך לעובד של מיקרוסופט. אחד האנשים הראשונים שפגש היה סטיב באלמר, שבירך את מי שיירש אותו כמנכ"ל ב"אחד הכיפים הכי אקספרסיביים שלו". בשנים המוקדמות שלו בחברה, היה גורר נאדלה את אנשי חברת Compaq איתו לרחובות ארה"ב כדי לבקר לקוחות במהלך השבוע, ובסופי השבוע היה טס לאוניברסיטת שיקגו כדי ללמוד עסקים.
כשטיפס בסולם התאגידי, הוא פיקח על כמה חלקים מהאימפריה העצומה של מיקרוסופט, כמו מחלקת מחשוב הענן Azure ומנוע החיפוש Bing. כיום Azure הוא מנוע צמיחה לחברה כולה. המניות של מיקרוסופט עולות ויורדות על בסיס הביצועים של מחלקה זו. בזמן כהונתו של נאדלה, ה־S&P 500 עלה ב־215%, בעוד שמיקרוסופט עלתה ביותר מ־1,100%. עדיין, מנוע החיפש הכניס לא פחות מ־12 מיליארד דולר בהכנסה מפרסומות בשנה הפיסקלית החולפת.
כשהחל בדרכו כמנכ"ל השלישי בהיסטוריה של מיקרוסופט בפברואר 2014, עיצב נאדלה את עצמו כמנהל באופן שונה משני האנשים שהיו בתפקיד לפניו. ביל גייטס היה צווחן עם מזג חם. בלמר היה צועק על אנשים רבים. נאדלה מנהל את החברה בגובה דציבלים נמוך יותר.
הוא קיבל את התפקיד לאחר שכתב מזכר בן עשרה עמודים בחופשת חג ההודיה בו ענה על שאלות הדירקטוריון לגבי החזון שלו. הפעם, צלח את הריאיון. נאדלה הסביר שהעדיפות הגבוהה ביותר מבחינתו הייתה לתקן את התרבות הפנימית בחברה. הוא חש שלשלוח החוצה מוצרים בלבד אינה סיבה מספקת לשמוח, כך אמר למנהלים שהיו בנופש חברה. מיקרוסופט הייתה צריכה למדוד את הצלחתה על בסיס השאלה אם אנשים באמת אוהבים את החברה. "אנחנו צריכים לבנות אמפתיה עמוקה יותר ללקוחות שלנו ולצרכים שלהם שלא נוסחו ולא זוכים למענה", כתב בספרו.
התעצב כמנהל בעקבות האבהות לילד עם צרכים מיוחדים
החיים בבית עזרו לנאדלה לפתח את האמפתיה העמוקה יותר. הראשון משלושת ילדיו, זאין, נולד עם פיגור שכלי קשה ונזקק לטיפול מיוחד. זאין מת שנה שעברה בגיל 26. "להפוך לאב של ילד עם צרכים מיוחדים היה נקודת המפנה של חיי שעיצבה את מי שאני היום", אמר נאדלה. הוא אמר שזאין היה "האושר של המשפחה שלנו, שהחוזק והחמימות שלו נתנו לנו גם השראה וגם מוטיבציה להמשיך לדחוף את הגבולות של מה שמסוגלת הטכנולוגיה לעשות".
כעת כשהוא נמצא בתפקיד כמעט עשור, עובדי מיקרוסופט יודעים למה לצפות מנאדלה. הוא מנהיג שהכיר במגבלות שלו ומאציל סמכויות על אנשים שעליהם הוא סומך. כמנהל, הוא יכול להיות אדיב, אבל הוא גם חד כשצריך להיות. מנהל אחד לשעבר אמר שנאדלה היה מאיים לפטר כפופים אליו אם הם לא שיפרו ביצועיהם. מנהל אחר לשעבר, נזכר שנאדלה אמר בחדות לעובד גאה "לשבת בשקט". לעתים רחוקות הוא מקלל, אבל באחת הפגישות עם מנהלים בכירים במיקרוסופט, אמר להם שתפקידם אינו להתבכיין. "כדי להיות מנהיג בחברה הזו", אמר, "התפקיד שלכם הוא למצוא את עלי הוורד בשדה של חרא".
הוא עושה זאת בעשר אצבעות על ידי עבודה ללא הרף. עובד אחד נסע לסין עם נאדלה ונכנס לחדר הכושר של המלון לאימון כושר במצב של ג'ט לג ועיניים טרוטות. כשהגיע לשם ראה את נאדלה יוצא לדרכו מהמלון ומתחיל את היום.
מצד שני, הוא לא חושש לקצץ הפסדים ולחסל פרויקטים שלא מצליחים. הוא חיסל מאמץ להביא את מנוע החיפוש Bing לשעון של אפל, והכריז שמדובר בבזבוז זמן. "לסאטיה היכולת הייחודית לפשט משימות לנושא החשוב ביותר - מבלי לגרום לניכור אצל אף אדם בחדר", אמר שואדונג הואנג, מנהל לשעבר במיקרוסופט שהיה כפוף לנאדלה.
ההתנהגות של נאדלה אינה ההבדל היחיד בינו לבין המנכ"ל שהקדים אותו. גייטס היה גאון טכני. לבלמר היה ראש מבריק למודלים עסקיים. נאדלה הוא מהנדס, אבל זמנו כמנכ"ל מצטיין בעסקאות ענק. הוא שילם 26 מיליארד דולר על לינקדאין ואחר כך 75 מיליארד דולר על Activision Blizzard. כמו כן, אימץ את הרעיון של שותפויות יותר מקודמיו. כשבלמר לקח אייפון מידיו של עובד והעמיד פנים שהוא דורך עליו, נאדלה נאבק ביריבות בין החברות; השקת המוצר הראשונה שלו הייתה גרסה לאייפד של סוויטת תוכנות אופיס של מיקרוסופט.
אחר כך עשה הסכמים עם אמזון, הסכם שלום מתוח עם גוגל ודאג לכך שאנשים יידעו שמיקרוסופט פתוחה לעסקים עם סטרט־אפים - כולל חברה בשם OpenAI. רומן האחים בין נאדלה ואלטמן התחיל בפגישה במחנה קיץ למיליארדרים. הם נתקלו זה בזה במדרגות לוועידת Allen & Co בסאן וואלי, איידהו ב־2018.
נאדלה היה מרותק מאלטמן, והאחרון התרשם עמוקות מנאדלה. אלטמן עזב את הכנס והיה משוכנע שמיקרוסופט הייתה החברה היחידה עם ההון, כוח חישוב והבנה ברורה של אינטליגנציה מלאכותית, שמתאימה לעבוד עם הסטרט־אפ שלו.
אפילו לאחר שהשקיעה 13 מיליארד דולר, לא היה למיקרוסופט מושב בדירקטוריון או מבט ברור לגבי המשילות ב־OpenAI, בגלל שחברת הענק חששה שלו תהיה לה השפעה רבה מדי זה יטריד רגולטורים שנעשים יותר ויותר אגרסיביים. זה הותיר את מיקרוסופט חשופה למבנה המוזר של OpenAI.
החברה של אלטמן הוקמה כעמותה עם דירקטוריון שהאחריות העיקרית שלו לא הייתה למקסם ערך לבעלי המניות, אלא לפתח AI בטיחותי "שיטיב עם כלל האנושות". למיקרוסופט לא היה מושב בדירקטוריון, ובסופו של דבר החברה לא הייתה בסוד העניינים. כמו כן, מיקרוסופט הייתה רגישה לאפשרות שאלטמן יעזוב ויקים חברה אחרת אליה ייקח עובדים - או, באפשרות שהייתה נראית קלושה עד שהתממשה, שהדירקטוריון של OpenAI יפטר אותו בלי להתייעץ קודם עם המשקיעה הגדולה ביותר.
העסקה לא הייתה פופולרית באופן אוניברסלי גם לפני המשבר ב־OpenAI. גייטס בעצמו אמר למנהלים שאין היגיון בכך שמיקרוסופט תתמוך בחברה מבלי פשוט לרכוש אותה, כך אמרו גורמים הבקיעים בנושא. מאז שינה את דעתו לגבי ההשקעה, אבל החששות שלו לא היו לא מוצדקים. מיקרוסופט הייתה צריכה למצוא איזון עדין מול OpenAI: להגן על ההשקעה שלה מצד אחד ולוודא שהבעלות שלה בחברה תישאר נמוכה מ־50% כדי להימנע ממכשולים רגולטוריים.
הבעיות של מיקרוסופט לא נפתרו כעת כשאלטמן חזר. לארי סאמרס קיבל מושב בדירקטוריון המשופץ, אבל מיקרוסופט לא . לא ברור איזה תפקיד רשמי, אם בכלל, רוצה נאדלה לעצמו, כדי לוודא שמשהו כזה לא יקרה שוב.
אבל היה אדם אחד שהעריך את הדרך שבה ניווט נאדלה בבלגן של OpenAI: המנכ"ל שהיה במיקרוסופט לפני נאדלה. "כבעל מניות במיקרוסופט ומעריץ כל חיי של סאטיה", כתב בלמר בדואר אלקטרוני, "הייתי אסיר תודה ולא מופתע". כדי להבין את ההימור של מיקרוסופט על העתיד, כדאי להבין את עברו של נאדלה.
משחק הקריקט עיצב את דמותו של המנכ"ל
הוריו תלו פוסטרים של קארל מרקס ואלים הודיים של עושר ושגשוג בחדר השינה שלו, אבל האדם היחיד שנאדלה רצה לראות על הקיר היה שחקן הקריקט החביב עליו, מ' ל' ג'איסימהא, שהיה בעצמו יליד הידרבאד. האובססיה שלו הייתה כל כך גדולה עד שבתיכון, כשאבא שלו קיבל משרה במדינה זרה, נאדלה נשאר בבית כדי להמשיך לשחק. הוא אפילו הזכיר את הקריקט בקורות החיים שלו, כשהגיש מועמדות למשרה במיקרוסופט. מנהלים אחרים מדברים במטפורות הלקוחות מעולם הבייסבול - הוא אוהב להשתמש באנלוגיות מקריקט.
הזמן שבילה נאדלה על המגרש עיצב את האופי שלו כמנהל בכיר. הוא שיחק משחק אחד שהוא זוכר נגד קבוצה כל כך מאיימת עד שנאדלה וחבריו לקבוצה לא ידעו מה לעשות ופשוט בהו ביריבים. המאמן לא הרשה להם. "אל תעריצו מרחוק", אמר. "לכו להתחרות!" נאדלה עדיין שומע את קולו של המאמן הזה בראשו. "זה הראה לי שאתה חייב תמיד שיהיה לך כבוד ליריב שלך, אבל לא להידהם ממנו", כתב. "אלא ללכת ולהתחרות". וזה בדיוק מה שעשה.
מיקרוסופט החלה לשפוך 3 מיליארד דולר ל־OpenAI ב־2019. בסוף 2022, הסטרט־אפ הוציא לשוק את ChatGPT, המוצר הוויראלי ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה, שנאדלה משתמש בו לתרגום שירה. בתחילת 2023, עשה הימור ב־10 מיליארד דולר שיעזור למיקרוסופט להגיע השנה להערכת שווי של טריליון דולר, כלומר החברה גדלה בסכום שהוא גבוה ממה שרוב החברות שוות בכללותן.
אבל עם הצמיחה ישנם גם כאבי גדילה. AI יקר באופן יוצא דופן, וההוצאות של מיקרוסופט צפויות לזנק כשהחברה בונה את תשתית המחשוב הנחוצה. כמו כן, לא ברור מתי או האם היא תהיה מסוגלת לגבות את ההוצאות המקדימות האלה בהכנסה חדשה נוספת. ישנה הוכחה מסוימת לכך שאנשים פרטיים וחברות מוכנים לשלם מחיר פרמיום עבור עוזרי AI כמו Copilot של GitHub. כלי AI למוצרי תוכנה גדולים יותר כמו סוויטות המוצרים למשרד, Microsoft 365, עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים ועולים לחברות 30 דולר לכל עובד בחודש. רבים מהלקוחות החדשים והקיימים של מיקרוסופט יצטרכו לשלם כדי שההימור של החברה ישתלם.
נאדלה בונה על כך שהעצמאות של OpenAI תוביל לחדשנות שמיטיבה עם מיקרוסופט באותה מידה שתיטיב עם האנושות. אבל אי־הוודאות של השבוע האחרון הדגימה את הסיכונים, בכך שאחת החברות בעלות הערך הרב ביותר בעולם עושה מיקור חוץ של עתידה לסטרט־אפ שאינו בשליטתה.
"אני לא אעמיד פנים שזו, כאילו, מערכת יחסים מושלמת", אמר אלטמן חודש שעבר. אבל הוא תיאר את נאדלה כחבר, לא כחבר־אויב (frenemy), ואמר שהם "סופר מתואמים" לגבי הנושאים החשובים ביותר ב־AI. מוקדם יותר החודש, כשהופיעו יחד בכנס המפתחים הראשון של OpenAI, נאדלה עלה אל הבמה באלגנטיות לקבלת פנים חמה מצד אלטמן.
"מה חושבת מיקרוסופט על השותפות?", שאל. "אנחנו מתים עליכם!" ענה נאדלה. אף אחד מהם לא היה יכול לתאר לעצמו כמה אירועי השבועיים הבאים יקרבו ביניהם.
לגבי אותו משחק קריקט שהתנגש עם הטלטלות ב־OpenAI? לחברה של נאדלה היה יום טוב יותר מהקבוצה שלו: הודו הפסידה במגרש הביתי. הוא בירך את האוסטרלים על ניצחונם ואחר כך חזר לעבודה, בחיפוש אחר הניצחון הבא שלו.
קיץ' הייגי השתתף בהכנת הכתבה
כתבות
ני"ע
