היום בערב (ב'), הממשלה, על־פי התכנון, הייתה אמורה לאשר את השינויים בתקציב 2023 בעקבות המלחמה. ביד אחת הצביעה הממשלה על קיצוץ של מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים, וביד שנייה כבר מתקיימים המגעים בקואליציה לחלוקת "פיצויים" בסכום של 1־2 מיליארד שקל לחלק מהשרים שנאלצו לתת מהקופה שלהם.
● המשרוקית | מהם כספים קואליציוניים ומה הסכומים שנמצאים במחלוקת?
● תרבות יהודית ו"טהרת המשפחה": הכספים הקואליציוניים שיישארו
● דרור מרמור, פרשנות | אסטרטגיה של "תחזיקו אותי": ההבדל בין הממשלה לבנק ישראל
בהצעת משרד האוצר לתקציב המעודכן נקבעה תוספת של כ־30 מיליארד שקל להוצאות הממשלה הקשורות בלחימה. מתוכן, 17 מיליארד שקל לביטחון ו־13.5 מיליארד למשרדים האזרחיים, לצרכי סיוע למפונים, שיקום העורף וכדומה. אלא שבאוצר סבורים שהעלות הסופית עוד תגדל. להערכתם, נתניהו נכון לפרוץ את מסגרת התוספות למשרדים, בהתאם ללחצים של השרים. המשמעות הישירה תהיה הגדלת הגירעון. "13 מיליארד זה לא מספר קדוש", אמר ראש הממשלה באחת הפגישות.
הלחצים לקבלת תוספות מהאוצר דרך נתניהו מגיעים בין היתר משרי הליכוד. "כנראה שמירי רגב תשתולל ותדרוש תוספות, וגם חיים כץ וניר ברקת", מעריך מקור באוצר, שמוסיף: "ולא נראה שנתניהו מתכוון לריב איתם". האישור בממשלה הוא רק שלב אחד בדרך לשינוי חוק יסוד התקציב ל־2023. אחריו, נדרשת עבודת חקיקה בוועדת הכספים של הכנסת וקריאות במליאה. לנתניהו יהיה קל יותר להכניס את "הצ'ופרים" לשרים דרך הוועדה. כך שמבחינתו, אין סיבה להעלות סוגיה נפיצה שכזו כבר עכשיו בממשלה, בשעה שבני גנץ ושרי המחנה הממלכתי דורשים לבטל את כל הכספים הקואליציוניים.
שעון החול מתקצר לקראת ינואר
באוצר יצטרכו להתגבר במהרה על המחלוקות ולהשלים את חקיקת התקציב המחודש בתוך כשבוע. אחרת, המשמעות של תקציב חדש עמוק לתוך דצמבר, עלולה להביא לכך שהממשלה לא תספיק לבצע גם את התוספות שנדרשות עקב המלחמה. בתוך כך, באוצר מתחילים לעבוד על השינויים בתקציב 2024. לאגף התקציבים באוצר יש שאיפות לשינויים מבניים בתקציב, שישקפו סדר עדיפויות שמתאים יותר למדינה בעת הזו. למשל, באוצר כבר מדברים על סגירה של שישה משרדים ממשלתיים. בהם: משרד המורשת, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, וכן משרד המודיעין.
עוד בוחנים באוצר לקדם בתקציב 2024 הקדמה של חלוקת דיבידנדים במשק, כדי לתגבר את זרם הכנסות המס של המדינה, שנחלש מאז ה־7 באוקטובר. מדובר ככל הנראה בתוכנית שתתמרץ חברות עסקיות להקדים תשלומי מסים בסגנון של תוכנית שחרור הרווחים הכלואים מלפני כמה שנים. כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, באוצר אף בוחנים קיצוץ בשכר הבכירים בשירות הציבורי (לא כולל פוליטיקאים).
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבטיח שינוי עמוק בסדר העדיפויות לתקציב החדש. אבל בפועל, אחד התרחישים שמציגים בכירים במשרדו נראה אחרת לגמרי. במקום קיצוצים איפה שצריך לאחר בחינות מעמיקות באגפי האוצר, עלול לבוא קיצוץ שרירותי וחסר עבודת מטה מסודרת. הסיבה לכך היא שלאוצר נשאר עוד פחות מחודש להעביר תקציב חדש בממשלה לפי לוחות הזמנים. זאת, כשבדרך סיכומים קואליציוניים שצפויים להיות קשים מאוד. סלע המחלוקת יהיה כנראה גובה הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, שכוללים כ־7 מיליארד שקל ב־2024.
אילו פתרונות על הפרק
לנוכח כל הקשיים, ספק אם באוצר יעמדו בלוחות הזמנים. כבר עכשיו נמצאים באוצר בפיגור בהגשת דוח הפרשים לוועדת הכספים. דוח זה בוחן את תחזיות ההוצאות והגירעון העדכניות, אל מול החישובים שנערכו בעת הכנת התקציב ל־2023־2024 לפני חצי שנה. מאז, המציאות הכלכלית השתנתה כמובן, הגירעון צפוי להיות גבוה מהיעד האופטימי המקורי (1.3%).
על פי חוק, אם ההפרשים לעומת התכנון המקורי גדולים מדי, ולא ניתן לגשר עליהם באמצעות "תקציב ההתאמות" (רזבה שנשמרה בצד למקרה שכזה), הממשלה תידרש להכין תוכנית מאזנת שתביא לכיסוי ההפרש. כיוון שאף אחד אין כוונה באמת להחזיר את הגירעון ליעדו המקורי, החוק קובע במקרה זה קיצוץ רוחבי ("פלאט") בתקציב המדינה, למעט בביטחון.
כך, ייתכן שחוסר יכולת להגיע להסכמות בזמן דחוק על סדר העדיפויות התקציבי יגרור קיצוץ רוחבי ענק. תרחיש כזה עלול לשתק את הממשלה מבחינת הוצאות ולא ישאיר לה אפשרות להתנהל מעבר לשוטף. אחד הרעיונות שעולים באוצר כדי לצאת מהפלונטר, הוא להעביר את הכספים שיקוצצו מהפלאט אל "קופסה" חוץ תקציבית, שתשמש להוצאות הקשורות במלחמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
